טינה יקרה
שלום לך
קודם כל אני רוצה לתת לך חיבוק מעומק הלב (חבל שאני לא קרובה לתת לך את החיבוק האמיתי...) !
אני יודעת כמה הלילות האלה יכולים להיות כואבים!!! ואני יודעת שקשה למצוא מילים מנחמות: אבל אני יכולה לתת לך תיקווה, שכמו שאצלי זה הסתיים, זה יכול להסתיים גם אצלך! יש אפשרות לצאת מהפוסט טראומה. צריך בשביל זה טיפול ממש טוב והרבה כוח רצון והתמדה, אבל זה בהחלט יכול להצליח!
תביני, המחלה לא באמת פותרת את הבעיות המהותיות, המשמעותיות, היא רק מסבכת בעוד בעיות...ולכן הבריחה לתוך המחלה היא לא באמת פתרון. אני מבינה מאוד את הצורך שלך בשקט נפשי, אבל המחלה היא לא הכיוון הנכון למצוא את זה...
שיהיה לך לילה רגוע בלי פלאשים, בלי סיוטים ועם שינה מתוקה ורגועה...
אוהבת
לבשה.