מחזיר אהבות קדומות

[יעיש התימני]

פעם, לפני קרוב לחמישים שנים היה לי רומן סוער עם אחד הגברים הכי יפים שהכרתי, איש אשכולות, אמן מדרגה ראשונה, חכם.. אבל אהב לעורר דרמות סביבו וחי מגילויי הקנאה של בני זוגו.
מונוגמיות אינה הצד החזק שלי, וזו היתה הפעם הראשונה שהסכמתי לוותר על שרליליות לטובת "נאמנות מינית". לא ממש עזר לי, כי הבחור נהג להביא בחורים צעירים אליו כדי להוציא לי ת'עיניים.
נו אז כמובן בגדתי, הרגשתי נורא, אבל ברגע שזה קרה, הפעם הבאה היתה קלה, ונפרדתי ממנו.
נשארנו ידידים ללא טובות הנאה.
חיינן נפרדו לגמרי, אבל שמרנו על קשר.
ואז פעם אחת עשיתי טעות חמורה והוא ניתק את כל הקשרים.
כמה שנים עברו מאז, לענ"ד לפחות 15 אולי פחות.
ואז התגברתי על חרדת הדחייה ופניתי אליו.
לקח לו זמן להחליט אם כן אם לאו. בהחלט הוא אהב שאני מסמן לי "לייק" באינסטגרם, כלומר לא חסם אותי שם, ואפילו הפך ל"עוקב" שלי. אז כתבתי לו:
שמתי לב שאתה אוהב את "הלייק" שלי, אבל לא מוכן לדבר אתי?
ובפעם הבאה,כיוון ששנינו חווינו שכול באותה מלחמה, פניתי אליו.
אז הוא התרצה.
הייתי אצלו. לא, בניגוד לאהובי האמריקאי שעל אף 75 שנותיו הייתי בשקט קופץ אתו למיטה, עם אהובי הראשון לא קרה.
הוא חולה מאוד, לצערי, אבל אופטימי, נקי מאוד, לבוש בגדים מודרניים, ראש עובד כמו שצריך.
חזרתי אל אהבתי הראשונה, הפעם בוגר, חכם ומכיר את גבולותיי.