מחזור...
1958. צריפים. לימודים במשמרת צהריים. ככה התחלנו ללמוד. ככה למדנו לקרוא מהלוח שלום כיתה א´. ככה קיבלה אותנו המורה ז. שכבר שהייתה צעירה -הייתה זקנה וגם קסנטיפה. היא כבר מזמן בגוש חלקה. אתמול נפגשנו בנים ובנות... לא בני 6, 7, 8, 9, 10, 11, 12, 13... אתמול נפגשנו כבר בני 50, הורים לילדים… סבים וסבתות לנכדים. המפגש היה של 3 הכיתות ביחד...ואיך אמרה אתמול מ. ח1 היו בסדר. ח2 היו הטובים. ח3 היו המופרעים. אני הייתי בח2
ת´אמת... הכיתות האחרות לא ממש עניינו אותי... כי לא היה לי שום דבר משותף איתם גם כשלמדנו. הכי התרגשתי במפגש עם הכיתה שלי. חיבוקים ונשיקות... חוויות ומבטים... לאורך ולרוחב... את רובם הגדול לא ראיתי מאז שסיימנו את בית ספר. לצערנו, איבדנו חברים מהכיתה… במלחמות… וגם ממחלות. י. נהרג במלחמת לבנון. י. רופא קרדיולוג...נפטר מדום לב קצת לפני שעמד להיות פרופסור. צ. נפטר מסרטן מיד אחרי שסיימנו את היסודי. היו שם מ. מלכת הכיתה... ב. שהיה ילד יפה תואר... והיום עם שיער לבן - נהיה איש. ש. שהגיע במיוחד מלונדון, היה ילד מיוחד, כל דמיון בינו לבין המחברות והספרים היה מקרי בהחלט. הוא היה מגיע לבית ספר מתי שהוא רוצה... והולך מתי שהוא רוצה. היום, הוא מדבר אנגלית של אוקספורד ונחשב לאחד האנשים העשירים שם. מקסים... וצנוע. ש. שהיה ילד שקט אז, נראה היום נפלא... ומלפני יומיים הוא ישן עם סבתא. ר. שהיה תלמיד מאוד חלש, סיים את האוניברסיטה עם ציונים מעולים... והיום נמצא בתפקיד בכיר... אתמול אפילו דיברנו על זה... והוא אמר לי "את זוכרת איזה תלמיד הייתי... ותראי לאן הגעתי"... טוב... אני תמיד אמרתי... שאין לזה חוקים קבועים. א., הילד שאהבתי... ארכיטקט. פגשתי גם את ב. שאצלה א. ואני היינו עושות חניית ביניים לפני ההליכה לבית ספר, ובמטבח הקטן היינו אוכלות את הלחם הלבן והטרי של פעם... מרוח עם שכבת חמאה ושוקולד בעעעע... כמה שנאתי את זה. (כן, קצת לא נורמל כמו שאומרים הצרפתים.... אבל שנאתי מתוק.) הסתכלנו בתמונות. העברנו חוויות. הסתכלנו על הפנים של אז... מול הפנים של היום. ובעיקר התרגשנו. במיוחד התרגשנו לפגוש את המורה פ. שכולנו, אבל באמת כולנו... אהבנו. אשה מדהימה. מורה מעולה. מחנכת וחברה. בשבילי היא הייתה ותישאר המודל לתפקיד המורה והמחנכת. היום היא בת 80, אשה נמרצת, נראת מצוין. מלאת אנרגיות. זהו... אח פגישה שכזאת. שנזכה להיפגש שוב בגיל 60. שבת שלום נעמי
1958. צריפים. לימודים במשמרת צהריים. ככה התחלנו ללמוד. ככה למדנו לקרוא מהלוח שלום כיתה א´. ככה קיבלה אותנו המורה ז. שכבר שהייתה צעירה -הייתה זקנה וגם קסנטיפה. היא כבר מזמן בגוש חלקה. אתמול נפגשנו בנים ובנות... לא בני 6, 7, 8, 9, 10, 11, 12, 13... אתמול נפגשנו כבר בני 50, הורים לילדים… סבים וסבתות לנכדים. המפגש היה של 3 הכיתות ביחד...ואיך אמרה אתמול מ. ח1 היו בסדר. ח2 היו הטובים. ח3 היו המופרעים. אני הייתי בח2
