מחבואים (1)

[מוסיף4]

מחבואים (1)

גופו של יואב נע כמכונה משומנת היטב. מוחו היה ריק ממחשבות. זיעה נטפה במורד מצחו. ליבו פעם בעוז, מזרים דם וחמצן אל השרירים המאומצים. אמותיו נצמדו לכריות השחורות, סגרו כנגד עומס המשקולות ונפתחו לקול השקשוק המתכתי מאחוריו. הוא אהב את המכון הזה, במיוחד בשעות האלה בהן היה כמעט ריק ואף אחד לא הפריע לו. בדרך כלל.

כתם צבע הבליח לרגע מבעד לתריס זרועותיו. את הגוון הזה כבר ראה פעם.

יואב נזכר איך היא ירדה מהמכשיר לידו והקפיצה לו את הדופק. מכנסי האימון הוורודים נצמדו לה לתחת כמו עור שני, מבליטים את הרווח הנפלא בין שני פלחי העכוז והגופייה התואמת נצמדה לבטן השטוחה, שוללת בנחרצות את חירותם של השדיים. עוד הוא נזכר איך השפתיים שלה עטפו בשקיקה את בקבוק המים כשסיימה את סדרת המתיחות והורידו לו את האיי-קיו לגובה הביצים.

"יפה לך הוורוד."

"פוקסיה. לא וורוד," תיקנה אותו בלאקוניות ומחתה זיעה מהמצח.

"פוקסיה, ורוד, מה אני מבין בצבעים? אני גבר."

"באמת? בטוח? לגמרי?"

הוא פתח את פיו לענות, אבל גבה כבר היה מופנה אליו ומעבר לכתפה זרקה: "אל תשכח לשחרר, שלא ייתפס לך משהו." והותירה אותו לבהות באחוריה המתרחקים בניתורים עליזים ולתהות אם רק דמיין או שהעיניים שלה באמת השתהו שם ואם זה משנה שהייתה לה טבעת.

***

יואב התנער מהזיכרון וחזר להיות מודע לתנועתן הקצובה של זרועותיו. עיניו שתו את שברי התמונות. אניצי שיער דבוקים למצח מיוזע. שפתיים רוטטות במאמץ. זיעה נוטפת מהסנטר. סהרוני זיעה תחת הזרועות. כתם כהה בין פטמות זקורות מבעד לגופיה וורודה.

לא וורודה. פוקסיה.

המראות השתנו עם התרגילים ותורו של הסט האחרון הגיע. כתפיו מאומצות. זרועותיו מושכות בכוח את הידית האופקית, ומשחררות במתינות. נשיפה חזקה במשיכה, שאיפה עמוקה בהחזרה. הגוף שלו עבד על אוטומט וכל מעיניו נתונים אל זוג רגליים בפוקסיה שחבקו את ידיות המולטי-טריינר. אל הירכיים שנפתחו ונסגרו בסינכרון מלא לתנועותיו כאילו הן היו אלה שקשורות לידית ולא המשקולות.

זהו, נגמר.

יואב לקח רגע להסדיר את נשימתו לפני המתיחות. בדרך כלל היה מחפף קצת. הוא הרגיש קצת מטופש להתכופף ככה ולהושיט גפיים לכל הכיוונים, הזכיר לו שיעורי התעמלות בבית ספר. הפעם הקפיד על כל תנועה.

"מאשרת?"

"מאשרת מה?"

"המתיחות. עשיתי אותן כמו שצריך?"

צחוקה נקטע מחוסר נשימה.

"קצת נוקשה, אבל בסדר בשביל גבר."

נוקשה. בהחלט.

"אולי קפה אחרי שאת מסיימת פה?"

"אולי. אבל לא קפה, אני מעדיפה מיצים טבעיים."

יואב חייך לעצמו בשביעות רצון, תלה את ידיו על המגבת המוטלת סביב צוארו, ופנה לעבר המלתחות בתקווה שיהיו ריקות בשעה הזו. מעולם לא הרגיש בנוח להיות עירום ליד גברים אחרים, ובטח שלא היה צריך שתמונת הירכיים הנפשקות תעמיד לו את הזין באמצע המקלחת. אנשים עלולים לקבל כל מיני רעיונות.

המים החמים במקלחת התיזו בעוז, עיסו וריככו את שריריו המאומצים. מגע הסבון היה נעים על עורו ורק החשש שמא מישהו בכל זאת יכנס הצליח לרסן במשהו את זקפתו. יואב סגר את המים, ניער את ראשו הרטוב, והושיט את ידו אל מגבת שלא הייתה שם. "ככה זה כשהראש שלך במקום אחר", נזף בעצמו. הוא מיהר לעבר חדר ההלבשה כשאיברו הזקוף למחצה מיטלטל מצד אל צד ונחבט אל ירכיו.

***

 

[מוסיף4]

מחבואים (2)

"אז מה, חשבת עלי כל המקלחת, או שיש שם מישהו יותר מעניין בפנים?"

קולה של הפוקסיה עלה מספסל ההלבשה. היא ישבה שם, עדיין בבגדי האימון המיוזעים שלה ובחנה אותו בהנאה גלויה.

"חשבתי על זה שגם אני מעדיף מיצים טבעיים."

הזין שלו כבר לא נחבט מצד אל צד כשסגר את המרחק ביניהם בשלושה צעדים ארוכים. כל ההסתייגויות התפוגגו כשחש את הבל פיה על איברו הזקור עד כאב. נחשים של עונג זחלו תחת עורו למגע ידיה המרפרפות על עורו הרטוב. אצבעותיה התוו ברכות את קווי המתאר של שריריו התפוחים מהאימון, מציירות את לוחות החזה, משתעשעות בפטמותיו הקטנות, גולשות לעבר התלמים החורצים את בטנו, ומשם אל ירכיו המוצקות.

כפות ידיה היו נעימות על עורו, גולשות סביב ירכיו ומתרוממות להיאחז באחוריו המוצקים. לחיה המתחככת בזקפתו הייתה רכה, וכששאפה את ניחוח אשכיו הגדושים, משב האוויר שלח בו צמרמורת. השפתיים שלה היו חמות, ולשונה לחה ומחוספסת. ביחד ולחוד ליחכו וחקרו כל פיסת עור מתוחה, מותירות שובל רטוב בדרכן מעלה.

יואב התנשף. החשש פן מישהו יכנס נסחף מזמן בזרם התחושות שעלה מחלציו. טיפת הטרומשפיך הראשונה נדחקה החוצה לקשט את קצה הזין, ומיד אחריה עוד אחת. לשון חדה הזדרזה ללקט אותן, מובילה אחריה שפתיים שנפשקו בנהמה גרונית.

החום שעטף את הזין התפשט בכל גופו. האישה ששעה קלה קודם לכן הטריפה אותו במראיה, הטריפה אותו כעת במגעה. ציפורניה ננעצו בעכוזו כשדחקה בפיה להשתפד על הזין עד שבליטת אפה ננעצה בבטנו. גרונה החם והלח התהדק סביב הזרג עד שפניה האדימו, ובקול חירחור הסיגה את ראשה במהירות עד שהאיבר נחלץ מפיה בצליל פקיקה רטוב, והחום התחלף בקרירות.

עיניה הירוקות נפקחו וננעצו בעיניו, רושפות בצמא. ביד חמה חפנה את אשכיו המיוסרים, מעסה אותם וביד השנייה החליקה הלוך ושוב על העמוד הרטוב מרוק, מאיצה בו להתפרק אל בין שפתיה הפעורות. הזרע שגדש את הביצים נאסף אל בסיס הזין והקשיח את כל גופו בצמרמורת עונג. הנוזל הצמיג נדחק במעלה האיבר והתפרץ מטח אחר מטח לתוך הפה היפה בתנועת הדיפה קצובה.

עם תום פעימתו האחרונה, ינקה את שאריות הנוזל המצטנן, ליקקה את שפתיה בשביעות רצון ונשענה לאחור בחיוך. ברכיו של יואב פקו, והוא קרס לצידה בכבדות. ריח זיעתה הציף את נחיריו מעורב בריח כבד ומתוק יותר שעלה מבין רגליה. הזין שלו התעורר מחדש כאילו לא גמר לפני רגע.

עפעפיה נפערו למראה ההתאוששות המהירה. לשון מהירה ליקקה את שפתיה. נבטה בה תנועה, אך זו נקטעה בהחלטיות ואצבעותיה נשזרו אלו באלו באיפוק.

"מחר. תשמור את זה למחר." קולה היה מעובה ונשימתה חטופה. "תהיה אצלי ב9 כזה?"

היא שלפה מאיפשהו עט לשרבט כתובת על אמת ידו, הניחה יד קלה על כתפו וקמה ללכת, מרפרפת נשיקה על לחיו.

"ואם זה לא מתאים לי?" ניסה להסוות את תסכולו.

היא הססה לשבריר שניה, "הפסד שלך," משכה בכתפיה והמשיכה בדרכה החוצה.

"פוקסיה..." קרא אחריה.

"מיטל. לא פוקסיה."

"...יואב."

שמו עוד היה תלוי על שפתיו כשהתחת המושלם יצא מטווח ראיתו. קול קטן אמר לו שאין מצב שהיא לובשת תחתונים. קול אחר הזכיר לו שגם הוא לא לובש תחתונים ושלח אותו להתלבש. עצבנה אותו ההזמנה שלה, ועוד יותר עצבן אותו שהוא ידע שאין מצב שהוא מוותר על הזיון הזה.

***

המחשבה על מיטל ועל כל מה שיעשה לה לא הרפתה ממנו לאורך כל יום המחרת. לא פעם נאלץ להתיישב, או פשוט להישאר מאחורי השולחן. הקולגות הרימו גבה, התרגזו על חוסר הריכוז שלו, אבל יואב רק ספר את השעות ובדרך הביתה עבר שני רמזורים אדומים.

"רק עוד קצת," ניסה להרגיע את הזין שלא הפסיק לנתר בקוצר רוח, אבל המעלית עצרה בכל קומה כמעט. "כבר היה עדיף לעלות במדרגות. זה לא כאילו שזיעה הייתה מפריעה לה," חשב והצליב ידיים בחזית המכנסיים, משפיל את עיניו מפני המבט הנוזף שנתן בו האב שנכנס עם ביתו. נצח שלם עבר עד שהמעלית הכריזה באדישות על הקומה העשרים וחמש.

כשמיטל פתחה את הדלת התבלבל לרגע. בכל התסריטים שרצו אצלו בראש, פתחה את הדלת עירומה, אבל עכשיו חולצת משי מכופתרת הייתה שמוטה על כתפיה, חושפת את עצמות הבריח וגולשת עד אמצע הירכיים. החזה שלה עלה וירד בהתרגשות, שדיה מיטלטלים בחופשיות עם כל תנועה, והפטמות מזדקרות כנגד הבד.

יואב התעשת ובצעד מהיר נכנס פנימה, הדלת הכבדה נטרקת אחריו ברכות. הוא רכן ואחז בכתפיים המוצקות, צמא למגע שפתיה הרכות ולטעם לשונה על לשונו. עיניה הירוקות הבזיקו סירוב ובהתפתלות חתולית הפנתה אליו את גבה, לוכדת את זקפתו בין עגבותיה, נדחקת ומנענעת את ישבנה בהתגרות.

ידיו נשלחו קדימה. האחת חופנת שד חם, ממוללת את בדל העפרון של פטמתה, השנייה נשלחה אל בין רגליה, מגששת באצבעות נחושות דרך האריג החלקלק. גל ריח כבד ומתוק מילא את האוויר. יואב הדף אותה מעליו, קורע לשניים את החולצה וחושף את גבה הגמיש ואת ישבנה המוצק. כשנצמד אליה מחדש, עור מתניה היה רך וחם תחת ידיו. שיניו כרסמו את צווארה, ולשונו חקרה את טעם עורה ואת ריחו.

יד ימינו שבה אל השדיים מתחת לאריג הקרוע, כובדם ממלא אותה חליפות. שמאלו גלשה במעלה הירך הפנימית לטבול אצבעות ברטיבות הנוטפת בין השפתיים התפוחות, בו בזמן שאצבעות ידו השנייה מטפסות בגיא הרך בין השדיים לטבול בפה החם.

מיטל נהמה, התפתלה להשתחרר מאחיזתו, ושאריות המשי הקרוע זלגו על הרצפה. מבטה חרך אותו. יואב תלש מעליו את החולצה היקרה שלבש במיוחד כאילו לא הייתה אלא סמרטוט ישן, התיר את חגורתו והדף מטה את מכנסיו בתנועה אחת מהירה. פניו התעוותו בכאב כאשר איברו חסר המנוחה נתפס במפתח התחתונים, אך הטרף שהתנשף מולו השכיח ממנו כל דבר אחר.

מיטל הסתובבה ובגמישות עילאית פישקה את רגליה והתכופפה עד שראשה הציץ בין שוקיה המתוחים וידיה נחו על הרצפה, פוערת את הכוס שלה מול עיניו במלוא תפארתו הוורודה. "בוא יואב, בוא," קראה אליו בקול ניחר.

יואב התעכב, שותה בצמא את המראה, אך רק לרגע כי לא היה מסוגל לשאת יותר את הלחץ בביצים. בצעד אחד סגר את המרחק, אצבעותיו מלבינות תלמים בפלחי הישבן שאחז בכוח, ובאיבחה מהירה אחת ננעץ בתוכה. גל חום הציף את הזין בתוך המחילה הרטובה. אנחות העונג וההקלה שלהם התמזגו. הוא לא רצה לזוז, רק להצמיד את התחת המושלם אל שיפולי בטנו ולהרגיש כל מילימטר לוהט שלפת את הזרג שלו.

היה זה מעל לכוחו להתנגד לגופו. האגן שלו התחיל לנוע מעצמו, מושך והודף, מכניס ומוציא את האיבר המעונה במהירות פראית. מיטל, שכל גופה היטלטל, איבדה את משענה, והדבר היחיד שמנע ממנה להתרסק על הרצפה מעוצמת החבטות, היה אחיזת הברזל של יואב.

גניחות מאמץ וצווחות עונג קטנות מילאו את האוויר, התנשפויות כבדות וקולות חבטה של עור בעור, ובמרכז בליל הקולות היה צליל היניקה הרטובה שהשמיע הבשר הרטוב כשהזין נע בתוכו.

המפולת התחילה כשמיטל קפאה, ציפורניה ננעצות בכפות ידיה המאוגרפות, ונהמה חייתית בוקעת ממנה והופכת ליבבה. הכוס שלה התכווץ בעוצמה שלכדה את הזין של יואב וכמעט מוטטה את שניהם כשרגליה קרסו ברעד בלתי נשלט. הריכוז של יואב אבד, משחרר את מצבור הזרע שהכאיב לאשכיו כל היום, ומציף את המחילה הצרה בסילונות רותחים.

 

[מוסיף4]

מחבואים (3)

מוטל על הרצפה שלוב איברים עם מיטל, יואב החל להתאושש. לאט לאט התפוגג הערפל ורשמים ראשונים מהמקום החלו להיווצר בו. הדבר הראשון שמשך את תשומת ליבו היה מרקם העץ של הרצפה וקרירותה הנעימה. איזשהו זיכרון עמום עלה בו וניסה להתגבש לכדי מחשבה, ובינתיים עיניו נפקחו ובפעם הראשונה מאז נפתחה הדלת לפניו, ראה את הדירה.

לפניו היה חלל גדול, סלון מן הסתם. מרכזו היה מוצף אור רך שנבע משלל גופי תאורה מעוצבים, אך ככל שהרחיק מהמרכז, פחת האור ושלוליות צל עמוקות נקוו בשוליים. נראה כאילו האור היה מרוכז במקום בו היו מוטלים, במבואה.

צידו הרחוק של הסלון היה חסר, לפחות למראית עין, ושלל אורות העיר נראו בעדו הרחק למטה והשתרעו לעבר האופק. זוג ספות מעוצבות מסגרו בנדיבות שולחן קפה נמוך ושלטו על מרכז החדר. רהיטים אחרים, אם היו, נבלעו בצללים.

מיטל התחילה לזוז, מנסה להשתחרר מסבך הזרועות והרגליים. הלחץ הפתאומי שהפעילה ירכה על שק האשכים המרוקן, שלח בו ברק של כאב מפכח, והמחשבה שניסתה להתגבש בו הצליחה ללבוש צורה.

"איפה בעלך?"

מיטל נמנעה ממבטו.

"אל תדאג בקשר אליו. רוצה לשתות משהו?"

הגרון של יואב היה יבש, אבל המחשבה שפתאום יכנס לו בעל קנאי ויגלה שזיין את אשתו, הטרידה אותו יותר.

"מה לא לדאוג? לא מתאים לי עכשיו סצנות עם בעל קנאי."

"קנאי? באמת, אל תדאג. אני לוקחת וודקה, בשבילך מה?"

מיטל קמה והלכה לעבר הבר שהסתתר באחת הפינות החשוכות. עיניו עקבו אחריה ואחרי מחרוזת הזרע שהשתרכה מבין רגליה תוך כדי הליכה. הזין שלו התחיל לגלות סימני התאוששות.

"תביאי גם. וגם מים. התייבשתי כאן."

"וואלה? לא מבינה איך." מיטל חייכה, העבירה זוג אצבעות בין רגליה והושיטה אותן רטובות לעברו, שיראה.

"אז מה, הוא בחוץ לארץ?" יואב לא הרפה.

מיטל רוקנה את השוט שמזגה לעצמה, מזגה עוד אחד וחזרה אל יואב, בקבוק מים מינרליים בידה השנייה.

"מה אתה כזה לחוץ? אפשר לחשוב שאף פעם לא זיינת נשואה."

יואב התרומם על רגליו ולגם ממושכות מהבקבוק.

"רק אצלי או בצימר." רוקן את השוט.

"בחור זהיר - אין מה להגיד." מיטל צחקקה, תפסה בזין שלו והתחילה גוררת אותו. "בוא איתי ואני אספר לך כל מה שאתה רוצה לדעת."

יואב אחז פלח ישבן עסיסי, ועקב אחריה לתוך חדר שינה רחב ידיים. גם כאן המרכז היה מואר יותר מהשוליים ובאמצע שלולית האור עמדה מיטה רחבה. בצד החדר, עדיין באור, עמדה אמבטיה גדולה ובסמוך לה, אסלה. קירות החדר נעלמו בצללים ולרגע המיטה נראתה לו כמו רפסודה בלב ים.

***

מיטל שעדיין אחזה בזין שלו, סובבה אותו בגבו למיטה ודחפה בכוח מפתיע. ליואב לא היה ממש אכפת והוא סיים את הנפילה בקפיצות קטנות על המיזרון הרך. הראש שלו ריחף קצת, והוא לא ידע אם הוודקה הזו הייתה חזקה במיוחד, או שהאישה המדהימה הזו פשוט מטביעה אותו באנדורפינים.

המארחת שלו טיפסה על המיטה והתיישבה בפישוק על בטנו, שאריות של זרע מרוחות על ירכיה הפנימיות וזולגות מבין השפתיים הנפתחות. השדיים היפים היו תלויים מול פניו והוא לא היה יכול אלא להתרומם ולקבור את פניו ברכותם. כשהתרומם, הפכה בטנו למגלשה חלקלקה ומיטל נבלמה על ידי הזין שהתיישב בין פלחי עכוזה.

פיו של יואב נדד משד אל שד, מתענג על השילוב המושלם של מוצקות ורכות, מגשש אל הפטמות, מצליף בהן בלשונו ומלטף אותן בשיניו. מיטל המהמה בהנאה, הרימה את אגנה, עד שהזין נשמט מחריץ התחת, ואז דחקה אותו וכלאה אותו בין הבטן למפגש רגליה, מורחת אותו במיציה הלוך ושוב. יואב שמט את הפטמה מפיו, ונשכב לאחור להתענג על המראה המרהיב של הגוף הגמיש מתפתל מעליו, ראש הזין הנפוח שלו מבצבץ ונעלם חליפות בין גופיהם, והדדיים המפוארים מתנדנדים וקוראים לו לחזור אליהם.

"אז מה אתה רוצה לדעת?" מיטל גרגרה.

יואב כבר כמעט שכח.

"בעלך. את לא דואגת שיתפוס אותך? אותנו?"

מיטל הגבירה את קצב תנועתה, מחליקה הלוך ושוב על הזין, שולחת הבזקי עונג במעלה בטנו של יואב, בכל תנועה דורכת את הקפיץ שלו בעוד נקישה, מערפלת את מחשבתו.

"לא. הוא מרשה לי."

הידיים של יואב נשמטו מהשדיים בהפתעה.

"הוא יודע שאני כאן?"

מיטל גנחה ופרץ חדש של נוזלים בקע ממנה. היא רכנה אליו, פטמותיה כל כך קשות שהיו עשויות לשרוט את החזה השרירי תחתיהן.

"בטח שהוא יודע," מיטל הפנתה את ראשה לפינה החשוכה, "נראה לי גם שהוא מתלהב היום במיוחד."

יואב מיהר לעקוב במבטו אל הפינה החשוכה, וכעת, כשידע לחפש, ראה דמות שרועה בכורסה רחבה, וידה מלטפת בין הרגליים. הבטן שלו התכווצה. הוא תפס במותניה של מיטל ועצר את תנועתה.

"הוא היה כאן כל הזמן?"

"קודם הוא היה בסלון. עכשיו הוא כאן."

יואב היה מוטרד. פחות מהגבר שישב מטרים ספורים ממנו ואונן, ויותר מזה שהזין שלו הזדקף עוד יותר.

מיטל חיככה את שדיה בלוחות החזה מתחתיה, וקרבה את פיה לאוזנו.

"הוא מרשה לי, כי זה מה שעושה לו את זה. הוא אוהב לראות שמזיינים אותי," עיניה הירוקות הישירו מבט עמוק לתוך עיניו, "ואני אוהבת להזדיין." אמרה והדגישה את המילה האחרונה בניעה חדה של הישבן.

יואב ניהל קרב מאסף להציל את כבודו העצמי.

"את לא חושבת שזה משהו שהיית צריכה להגיד לי מראש?"

"אם הייתי אומרת, היית בא?"

***

מיטל התרוממה, השתמשה בידה לכוון את הזין לפתח הנרתיק והתיישבה עליו בגניחה של הקלה. החום של הכוס הרטוב אפף את הזרג וליואב כבר לא היה אכפת מי מסתכל עליו, או אולי דווקא כן היה אכפת לו ובגלל זה הטעם המתכתי הציף את פיו.

הוא התרומם ולקח פטמה קשה אל פיו. כמו אחוז טירוף ינק בכוח עד שפיו היה מלא עד מחנק בבשר הרך, וכשגם נחיריו נאטמו בעור הקטיפתי, שמט את השד מפיו והתנפל על חברו. מיטל הניעה את אגנה במסלולים מפותלים סביב הזין שלו, התובענות הגוברת של תנועתה הגדישה את הסאה.

ללא מאמץ הרים את גופה המתפתל, והשליך אותה הצידה על גבה. בשנייה הבאה היה מעליה, אוחז בקרסוליה, מכופף ומפשק אותה עד שכמעט ונגזרה לשניים. יואב חדר אליה בכוח, בועל אותה בפראות, שדיה היטלטלו עם כל דחיקה, אויר נמלט מפיה ביבבות עונג קטועות. קולות הטפיחה הרטובים של גוף בגוף התגברו והלכו.

עיניו היו נעולות על עיניה וכשהבחין בהתרחבות האישונים, ננעץ בה עד הסוף, מתענג על הכוס המתכווץ, על הנוזל שגאה וזלג על שק האשכים. הוא התבונן בגוף הגמיש מתקשת ומתקשה תחתיו, בעיניים נעצמות בריכוז מושלם והאזין לנהמת העונג שבקעה שתי אוקטבות מתחת לקולה הרגיל.

יואב הרים את מבטו לעבר הפינה החשוכה. הדמות בצללים כבר לא הייתה שרועה, אלא יושבת בדריכות על קצה המושב, רגליה מפושקות וידה עולה ויורדת ביניהן במהירות. מחשבה מהירה צצה במוחו: "זאת אשתך, ואני מזיין לה את הצורה."

יואב החזיר את מבטו אל מיטל שהייתה מוטלת תחתיו רפויה וזוהרת. זיעה טיפטפה במורד פניו, תחת זרועותיו וכל גופו היה רטוב ובוהק ובוער בתשוקה. באיטיות מכוונת משך את הזין מתוך הכוס השבע, מרגיש כל מילימטר הדוק. עיניה נפקחו, ספק בשאלה, ספק בהפתעה כשאחז שוב בישבן, מגביה אותו ומפריד באיטיות את הלחיים, מחכך את איל הניגוח המשומן שלו בפי הטבעת הקפוץ.

בזוית עינו ראה את הדמות בכורסה נדרכת. הוא נדחק פנימה, הודף כנגד הפרח הקפוץ, מרגיש איך השריר נרפה לקבל את פניו בלהט. מיטל הושיטה יד בין רגליה, אספה באצבעותיה נוזל לסיכה ומרחה אותו בנדיבות סביב חור התח

 

[מוסיף4]

מחבואים (4) אופס

[בזוית עינו ראה את הדמות בכורסה נדרכת. הוא נדחק פנימה, הודף כנגד הפרח הקפוץ, מרגיש איך השריר נרפה לקבל את פניו בלהט. מיטל הושיטה יד בין רגליה, אספה באצבעותיה נוזל לסיכה ומרחה אותו בנדיבות סביב חור התח]ת ועל עמוד הזין, נאנקת ומרפה עם כל דחיקה של יואב.

"כן, אני מזיין את אשתך בתחת, ואתה עומד בצד כמו כלב ומאונן." יואב חשב לעצמו בשעה שחש את התחת הלוהט מתרפה ומקבל אותו לתוכו עד הסוף. הוא השיב את מבטו אל מיטל. שוב היה בעיניה הירוקות הריכוז הזה, המיקוד הגמור בעונג שלה. אצבעותיה רקדו על הדגדגן התפוח, והוא אחז במותניה ונע בתוכה, תחילה לאט ובזהירות, ואז מהר יותר ויותר. רגליה התרוממו ונסגרו על צווארו, כולאות אותם בחיבור של תשוקה חייתית.

הוא הרגיש שלא יחזיק מעמד עוד זמן רב. פעם אחרונה הישיר מבט אל תוך הצל, רואה את הבעל צונח מרוקן בחזרה לתוך הכורסא, ואז נשלף מחור התחת, אחז את הזרג באגרופו ובתנועות ספורות שחרר את הסכר והמטיר זרע לוהט על האישה תחתיו, מתבונן בה גומרת שוב ושוב.

יואב היה מרוקן לגמרי אך מלא אנרגיה. מיטל הייתה שרועה תחתיו על סף עילפון, ולו - לא היה מה לחפש שם יותר. הוא קם מהמיטה, הלך אל האסלה והטיל את מימיו ברעש גדול. אחר כך פסע לתוך האמבטיה ורחץ את גופו ביסודיות, אדיש לעיניים הזרות טיפטף על הרצפה עד שמצא מגבת להתנגב בה בדרך אל בגדיו שנשארו במבואה.

 

[hotrod33]

אין המשך?

 

[כדור בדולח22]

כתוב מעולה

הזוי לי שלא גרר תגובות.
לעילא ולעילא.

 

[מוסיף4]

תודה

נראה לי שהוא נקבר מהר מדי