י ס מ י ן1
New member
מחאת..
האמהות החד הוריות נגד הפליית משרד השיכון יוצאת לדרך חקול השרון בחשיפה ראשונה: חנה אנקרי, אם חד-הורית לשלושה ילדים, תושבת שכונת אזורים, הממתינה זמן רב לדירה ממשרד השיכון, לא מתכוונת לוותר למשרד השיכון. למענה ולמען מחוסרי הדיור בנתניה, אספה אנקרי עשרות מחוסרי דיור ואמהות חד-הוריות למאבק חסר תקדים. לקול השרון סיפרה אנקרי, כי מטרת המאבק "לשנות ולשבור את המדיניות החדשה של הממשלה, שגרמה עוול לכל מחוסרי הדיור בארץ בכלל ובנתניה בפרט". עוד הוסיפה, כי: "אנחנו, מחוסרי הדיור בנתניה, לא נרפה כי אין לנו ברירה, עד אשר תינתן לכל אחד ואחת מאיתנו דירה כדי שתהיה לנו קורת גג. לנו ולילדינו כדי שנוכל סוף סוף לחיות בכבוד, כל אחד מאיתנו בהתאם למצב משפחתו ובריאותו". אנקרי, תושבת נתניה מזה 30 שנה, ערה למצוקתם ההולכת וגוברת של מחוסרי הדיור. לדבריה, בעקבות המיתון הקשה אליו נקלעה המדינה, גדל מספר חסרי הדיור. כמו כן גדל מספרם עקב כל הנוהלים, השיטות והמדיניות החדשה שמשרד השיכון נקט בתקופה האחרונה. מדיניות הדוחקת את מחוסרי הדיור ואת הזכאים לדיור לדרך ללא מוצא. "בעבר היינו מקבלים סיוע בשכר דירה לשישה חודשים. כיום המדיניות השתנתה ומשרד השיכון נותן סיוע לשלושה עד חמישה חודשים, עובדה המקשה עלינו לשלם שכר דירה, כי בעלי הדירות דורשים תשלום שכר דירה של שלושה חודשים מראש והסיוע אינו עונה על כך. כמו כן משרד השיכון לא עידכן את סכומי הסיוע על-פי הדולר וגם לא על-פי השקל. פעם, עם 1250 ש"ח יכולנו לשלם שכר-דירה, היום אנחנו לא מגיעים גם לסכום של 40% מהשכ"ד". גם מדיניות האפליה המתקנת של משרד השיכון פוגעת קשות באנקרי. התושבים, הוותיקים הזקוקים לסיוע בדיור, מופלים לרעה לעומת העולים החדשים. "אין לנו דבר נגד העולים החדשים, אבל התנאים שהם מקבלים ממשרד הקליטה טובים יותר. פעם חולקו הדירות בהתאם לצורך ועל-פי רשימת המתנה. כיום, העולים זכאים ל-50% מהדירות וכל השאר נאלצים להסתפק ב-50% הדירות הנותרות. המצב אבסורדי, כי בעוד עולים חדשים משוכנים באופן כמעט מיידי, עשרות משפחות ותיקות בנתניה מחכות שנתיים ושלוש לדירה. בינתיים הם נכנסים למינוסים אימתניים. האפליה והחוקים הבלתי-אפשריים דופקים אותנו. הגיע הזמן ששר השיכון יתעורר מתרדמתו. במקום להתעסק בהתנחלויות, שיפתור בעיות לאלפי חד-הוריות שסובלות. כספים עוברים להתנחלויות והילדים שלנו שמשרתים בצבא שומרים על המתנחלים, אך לנו אין איפה לגור. מאבקן של האמהות החד-הוריות הוא מאבק קשה המתחיל עם גירושיהן ונמשך מול הרשויות. חלק מהאמהות החד הוריות ישבו במקלטים של נשים מוכות ואחרי כל זה הן צריכות לקום ולהמשיך במאבק הקשה ביותר, מאבק הקיום".
האמהות החד הוריות נגד הפליית משרד השיכון יוצאת לדרך חקול השרון בחשיפה ראשונה: חנה אנקרי, אם חד-הורית לשלושה ילדים, תושבת שכונת אזורים, הממתינה זמן רב לדירה ממשרד השיכון, לא מתכוונת לוותר למשרד השיכון. למענה ולמען מחוסרי הדיור בנתניה, אספה אנקרי עשרות מחוסרי דיור ואמהות חד-הוריות למאבק חסר תקדים. לקול השרון סיפרה אנקרי, כי מטרת המאבק "לשנות ולשבור את המדיניות החדשה של הממשלה, שגרמה עוול לכל מחוסרי הדיור בארץ בכלל ובנתניה בפרט". עוד הוסיפה, כי: "אנחנו, מחוסרי הדיור בנתניה, לא נרפה כי אין לנו ברירה, עד אשר תינתן לכל אחד ואחת מאיתנו דירה כדי שתהיה לנו קורת גג. לנו ולילדינו כדי שנוכל סוף סוף לחיות בכבוד, כל אחד מאיתנו בהתאם למצב משפחתו ובריאותו". אנקרי, תושבת נתניה מזה 30 שנה, ערה למצוקתם ההולכת וגוברת של מחוסרי הדיור. לדבריה, בעקבות המיתון הקשה אליו נקלעה המדינה, גדל מספר חסרי הדיור. כמו כן גדל מספרם עקב כל הנוהלים, השיטות והמדיניות החדשה שמשרד השיכון נקט בתקופה האחרונה. מדיניות הדוחקת את מחוסרי הדיור ואת הזכאים לדיור לדרך ללא מוצא. "בעבר היינו מקבלים סיוע בשכר דירה לשישה חודשים. כיום המדיניות השתנתה ומשרד השיכון נותן סיוע לשלושה עד חמישה חודשים, עובדה המקשה עלינו לשלם שכר דירה, כי בעלי הדירות דורשים תשלום שכר דירה של שלושה חודשים מראש והסיוע אינו עונה על כך. כמו כן משרד השיכון לא עידכן את סכומי הסיוע על-פי הדולר וגם לא על-פי השקל. פעם, עם 1250 ש"ח יכולנו לשלם שכר-דירה, היום אנחנו לא מגיעים גם לסכום של 40% מהשכ"ד". גם מדיניות האפליה המתקנת של משרד השיכון פוגעת קשות באנקרי. התושבים, הוותיקים הזקוקים לסיוע בדיור, מופלים לרעה לעומת העולים החדשים. "אין לנו דבר נגד העולים החדשים, אבל התנאים שהם מקבלים ממשרד הקליטה טובים יותר. פעם חולקו הדירות בהתאם לצורך ועל-פי רשימת המתנה. כיום, העולים זכאים ל-50% מהדירות וכל השאר נאלצים להסתפק ב-50% הדירות הנותרות. המצב אבסורדי, כי בעוד עולים חדשים משוכנים באופן כמעט מיידי, עשרות משפחות ותיקות בנתניה מחכות שנתיים ושלוש לדירה. בינתיים הם נכנסים למינוסים אימתניים. האפליה והחוקים הבלתי-אפשריים דופקים אותנו. הגיע הזמן ששר השיכון יתעורר מתרדמתו. במקום להתעסק בהתנחלויות, שיפתור בעיות לאלפי חד-הוריות שסובלות. כספים עוברים להתנחלויות והילדים שלנו שמשרתים בצבא שומרים על המתנחלים, אך לנו אין איפה לגור. מאבקן של האמהות החד-הוריות הוא מאבק קשה המתחיל עם גירושיהן ונמשך מול הרשויות. חלק מהאמהות החד הוריות ישבו במקלטים של נשים מוכות ואחרי כל זה הן צריכות לקום ולהמשיך במאבק הקשה ביותר, מאבק הקיום".