שני דברים
הייתי היום בהרצאה מעניינת מאד של פרופ' אלון קונפינו, בדיוק על הנושא הזה, והוא הבהיר מספר דברים בנושא הזה. השנים בין 1939 עד 1941 היו שנות התלבטות, מבחינת המשטר הנאצי, מה לעשות עם היהודים. היו שדרשו להרעיב אותם למוות, היו שרצו לגרשם (וזו היתה עדיין הדיעה הדומיננטית ב-1939), והיו שרצו להפוך אותם לעבדים, עד שיימצא פתרון עתידי כלשהו. גם אלו שרצו להפוך אותם לעבדים, שיערו שעקב תנאי החיים הירודים של היהודים, ימותו רבים ברעב ובעבודות כפייה. אבל הם לא תכננו להשמיד את כל הגזע היהודי- עדיין לא. בנוגע לביטוי Territoriale Endloesung- שתי נקודות חשובות. ראשית כל, מכיוון שמדובר בתקופה של התלבטות, ניסוי וטעייה מבחינת המשטר הנאצי, גם אם היידריך התכוון להשמדה- לא היתה זו בהכרח המדיניות הרשמית של המערכת כולה. להיפך- תגובותיה המבולבלות והסותרות של המערכת, ומאבקי הכוח בין אנשים שונים בה בעיניין זה בדיוק- מוכיחות שבינתיים לא היתה מדיניות אחידה ומתואמת. שים לב, שלאחר סוף 1941 אתה כבר לא רואה התפארויות של מנהלי גטאות על הפחתה בשיעור התמותה, או תגובות סותרות בנוגע ליהודים. החל מ-1942, המערכת דיברה כלפי היהודים בשפה אחידה. הביטוי שהזכרת ככל הנראה לא מתייחס להשמדה, אחרת קשה לי להבין את המילה Territoriale. מה זה בדיוק "פיתרון סופי טריטוריאלי"? הרי תוכנית ההשמדה, כפי שתוכננה לבסוף, הקיפה כל יהודי באשר הוא! מאד לא סביר להניח שמדובר בהשמדה של יהודים בשטח מסויים וספציפי. מה מותר יהודי גרמניה מיהודי פולין, מנקודת מבט נאצית כמובן? ככל הנראה הכוונה לתוכנית גירוש עתידית, לשטח שיכבוש הרייך (לכן פסל היידריך את רעיון ההגירה אל מחוץ לרייך- משום שבתנאי המלחמה לדעתו הוא כבר לא היה יעיל)- ומכאן המילים- פיתרון סופי טריטוריאלי. מסוף 1941 ואילך, לאחר שהתבצעה כבר השמדה בפועל ברוסיה- שינה הביטוי משמעות- והפך להיות השמדה כוללת ומוחלטת של כל יהודי אירופה, ולמעשה- יהודי כל העולם. הדבר לא קרה ברגע, לא ביום ולא בחודש, אלא מדובר בתהליך הדרגתי שהבשיל בסוף 1941. צריך להיות מאד תמים כדי להאמין שברגע אחד, עם פרוץ המלחמה, שינו הנאצים את כל תוכניותיהם ועברו מיד לתוכנית מתוכננת להשמדה כוללת. זה פשוט לא מסתדר עם יותר מדי עובדות, מסמכים ועדויות.
