שמחה לחזור..../images/Emo24.gif
היא לא הבינה בהתחלה,כי אני נשואה והיא לא צפתה את זה...ואחרי שהבסרתי בגימגומים רבים, היא קצת נלחצה ואמרה שאין מה לעשות...דבר שנכון..וזהו. לשמוע ממנה את הלא המוחלט בהחלט יעזור לי להתגבר ונקווה שנהיה מקצועיות במהלך השנה ושזה לא יפריע לנו..אחרי זה היו לי יומיים קשים, הייתי בהלם מעצמי והרגשתי שהפלתי עליה שק מלא באבנים..אבל יעבור לה..מה לעשות השק הזה ישב לי קודם על הלב.. אתמול הייתי מבולבלת, הרגשתי באיבוד בחזרה, שקעתי בשירים של עיברי לידר..אבל בעלי חזר הביתה מהצבא ודיברנו..הוא כול כך תומך שזה מדהים אותי כול פעם מחדש...הוא בטוח שיהיה טוב שאני אמצא מישהי מתי שארצה ,כשאהיה מוכנה,ושזה בסדר גם להיות מבולבלת..בכול מקרה עכשיו הכול יותר טוב..חזרתי מהאיבוד,תהום שחורה מלאה ביותר מידי מחשבות..,יש סיכוי שביום ראשון אראה אותה שוב...נתמודד כמו גדולים..לא מתחרטת על דבר..שמחה שהיה לי את האומץ גם להגיד שאני אוהבת וגם להסביר למישהי שאני דו בלי ניסיון עם בעל תומך...