מזמן לא דובר פה על מחוננים

[GiveretMegunderet]

מזמן לא דובר פה על מחוננים

קראתי עכשיו את הכתבה הזאת: http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3552829,00.html?dcRef=ynet כשכל הזמן יושב לי בראש בחור אחד שהיה ילד מהכתה שלי והיה מחונן שהלך לחוגים מהסוג המתואר בכתבה. מטעמי שמירה על הפרטיות אני לא אפרט, רק אומר שהוריו לא שבעו ממנו נחת...

 

[michalica]

מחוננים

בעלי לא נשלח לכיתת מחוננים ולא אף אחת מאחיותיו. שלושתם עושים חייל ואמא שלו היא לא אמא נמרה, יותר אמא חתולה. הוא אומר שמוטיבציה, רצון, ואמונה יובילו רחוק יותר. נאום שנשיא קלטק נשא הוא אמר שמה שמחזיק את המדען ו הסטודנט במעבדה בלילה זה לא המתמטיקה ולא השינון ולא מה שמלמדים בבית הספר.

 

[ExNewYorker]

*לייק*

לגמרי נכון!

 

[יוליק12]

אני הפסקתי

לקרוא בפיסקה הזאת: "מחוננות מוגדרת בישראל באופן גיאוגרפי־סטטיסטי. במקומות אחרים בעולם הקביעה מיהו מחונן קשורה, בדרך כלל, במנת המשכל שלו. בארץ אין קשר ישיר: המחוננים מוגדרים כשיעור סטטיסטי מבעלי הציונים הכי גבוהים בכל אזור גיאוגרפי, שיעור שנע בין 1% ל־3%, ומשתנה בהתאם לשנה ולמכסת הסבסוד של משרד החינוך." אני מכירה מחונן 'אמיתי' מקרוב, וכשאני מנסה להשוות אותו לבעלי הציונים הגבוהים שהכרתי לאורך השנים במסגרות השונות בהן למדתי, זה ממש לא אותו הדבר. תלמיד מצטיין אין משמעו תלמיד מחונן ומחונן אין משמעו ציונים מושלמים.

 

[פרת וחידקל]

הכוונה היא לציונים הכי גבוהים במבחני האיתור,

לא בבי"ס. וחייבים להבין שאין מה לעשות. מחוננים הם לא גזע אחר של בני אדם. אין חלוקה דיכוטומית בין מחונן ללא. יש גבול שרירותי שצריך לקבוע. ואין דרך לעשות הוקוס פוקוס ולגרום להילה לזרוח על ראשיהם של כל ה"מחוננים האמיתיים" ולקחת אותם הצידה. אם רוצים למיין, צריך מבחן מיון כלשהו, ובהגדרה מי שייבחר הוא מי שעבר את המבחן, שזה לא תמיד אומר מי שהכי הכי גאון. תמיד אפשר לשפר מבחנים, אבל אין מבחן מושלם, ויותר מזה, כמו שאמרתי, אי אפשר לבדוק באמת את התוקף של מבחני האיתור הללו, כי אין קריטריון - אין למה להשוות אח"כ. דווקא כי מחונן הוא לא תמיד זה שהציונים שלו בבי"ס הם הכי טובים, אי אפשר אח"כ לבוא ולבדוק אם אלו שבכיתה ב' אותרו כמחוננים הם אלה שבתיכון הוציאו 100 בכל הבגרויות. אבל מחונן הוא גם לא הגאון שישנה את העולם אח"כ וגם לא מי שצומחות לו קרניים בגיל 15. אין מדד אובייקטיבי שאיתו תלוי מבחן שאפשר להשוות אליו. יכול להיות שכל הקונספט בעייתי. יכול להיות שצריך להפסיק לאתר 2 אחוז מהאוכלוסיה ולתת להם תוכנית העשרה, יכול להיות שצריך להגדיל ל-5 אחוז, אבל אם חושבים שיש בזה היגיון - תמיד תהיה איזושהי מסננת, וכל מסננת תשאיר בחוץ מישהו שהיינו חושבים (על סמך משהו) שהיה צריך להיות בפנים.

 

[מיכא שלנו]

אני זוכרת בתור ילדה את שיעורי המחוננים האלו

כמשהו כייפי לגמרי, היו את המבחנים המדוברים הוגדרתי כ"מחוננת" אבל נראה לי שאז עשו חלוקה למגמות, זה יכול להיות? כי נגיד אני לא הלכתי למטמטיקה (היו קבוצה שהלכו למטמטיקה מורחב) אלא עשיתי כל מיני ניסויים כייפים בפולימרים בחוג כימיה, וגולת הכותרת שיעור כתיבה יוצרת שכבר אז דיבר אלי, ושם כתבתי את הדבר הראשון שלי (אני חושבת ששיר) ועד היום זה מה שאני עושה, וממשיכה להיות גרועה במטמטיקה וחשיבה כמותית ברמות מביכות מאוד. אבל יש לי למשל זכרון מעולה ויכולות אחרות כמו יצירתיות ו "מטמטיקה " של הכתיבה.... מה אני רוצה להגיד. כל עוד זה ברמת החוגים (ובאמת הייתי מהמשתעממים בשיעור שמפטפטים ומוציאים אותם לקרוא בספרייה) זה פשוט כייף, אבל אני לא חושבת שלא יכולתי לעשות את החוגים במסגרות אחרות.... אולי כתיבה יוצרת שהיה אז משהו מיוחד... יכול להיות שאלו שלמדו מטמטיקה זה קידם אותם אחכ, גם לא נראה לי כי מטמטיקה בתיכון זה כבר סיפור אחר ולא הרבה שרדו... בקיצור זכור לי כחוויה נעימה ולא הכרחית, אם זה מרגיע מישהו. (לא מדברת על כיתת מחוננים לא היה לנו דבר כזה, אז בימי הביינים)