מזמור האתיאיסט

Lonely In Blue

New member
מזמור האתיאיסט

א מִזְמוֹר שִׁיר, לְיוֹם הַשַּׁבָּת. ב טוֹב, לְהֹדוֹת לַיהוָה; וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן. ג לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ; וֶאֱמוּנָתְךָ, בַּלֵּילוֹת. ד עֲלֵי-עָשׂוֹר, וַעֲלֵי-נָבֶל; עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר. ה כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְהוָה בְּפָעֳלֶךָ; בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן. ו מַה-גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהוָה; מְאֹד, עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ. ז אִישׁ-בַּעַר, לֹא יֵדָע; וּכְסִיל, לֹא-יָבִין אֶת-זֹאת. ח בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים, כְּמוֹ עֵשֶׂב, וַיָּצִיצוּ, כָּל-פֹּעֲלֵי אָוֶן: לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי-עַד. ט וְאַתָּה מָרוֹם-- לְעֹלָם יְהוָה. י כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ, יְהוָה-- כִּי-הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ: יִתְפָּרְדוּ, כָּל-פֹּעֲלֵי אָוֶן. יא וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי; בַּלֹּתִי, בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן. יב וַתַּבֵּט עֵינִי, בְּשׁוּרָי: בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים-- תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי. יג צַדִּיק, כַּתָּמָר יִפְרָח; כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה. יד שְׁתוּלִים, בְּבֵית יְהוָה; בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ. טו עוֹד, יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה; דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ. טז לְהַגִּיד, כִּי-יָשָׁר יְהוָה; צוּרִי, וְלֹא-עלתה (עַוְלָתָה) בּוֹ. ( תהילים פרק צב ) וגם פרשנות לצידו. ולמה אני מביא זאת כאן ? 1. כי זה כתוב יפה, ונחמד לקרוא את זה, גם לאתיאיסט כמוני. 2. לפרש את הפרשנות, יהיה זה כבר יותר מדי. ייפרש לו איש איש כמצוות ליבו.
 

Lonely In Blue

New member
דווקא...

האמונה, זאת כל הבעייה שלי. הייתי מוכן להיות דתי, שאינו מאמין, אם היה דבר כזה. מסתדר לי מאוד, לברך על הפרי, ולא לראות אותו כדבר המובן מאליו. וגם על הלחם, לברך ... ברוך אתה ????? המוציא לחם מן הארץ, ולזכור שגם פת לחם, אינה דבר המובן מאליו. וגם מסתדרת לי מאוד, תפיסת עולם ערכית, לפיה יש את יום הדין, בו צריך לתת דין וחשבון. ובכלל... זה היה מסתדר מצויין, עם השורשים שלי. השורשים שלי, כבן העם הזה, אבל בעיקר, השורשים האישיים שלי. לפעמים אני שוקל, אולי ללכת לטיפול בהיפנוזה... אולי היא תגרום לי להאמין. אבל כמו שאני מכיר את עצמי, וודאי אפול לקטגוריה של אלה, אשר היפנוזה אינה משפיעה עליהם. הקיצר... מן התנ"ך אני נהנה, כמו שנהנים מיצירה ספרותית משובחת, ולא יותר מזה. וכמו שאני מרשה לעצמי לשאול משיריו של ביאליק, כדי להביע את רחשי ליבי, כך גם עם "ספר הספרים". אבל אם אתה כעת מאמין, אשרייך וטוב לך. הרי כתוב : "מרבה חכמה, מרבה מכאוב", ומי בכלל רוצה לכאוב ? מי ייתנני עוף, ציפור כנף קטנה, אל מחוזות הדמיון של האמונה, ולחדול להיות כזה ארצי, לוגי, מציאותי, ריאליסטי. ועד אז... אמשיך להיות אתיאיסט, אשר נהנה לצטט מן התנ"ך, והעושה שימוש בשירת המשורר, לצרכיו שלו.
 

ערסlight

New member
יידישקייט

אז אתה נהנה מהעטיפה. כל עוד אתה נהנה... הכל בסדר. [עד שנהנים... ממש לא שווה לותר]
 
למעלה