אז ככה ...
הכי קל להאמין בגורל או בכוח עליון, ובמסגרת זו, הכי קל [נראה לי] זה להיות דתי: בדת יש לכל דבר סיבה ומסובב. אני זוכרת שכשהייתי קטנה, שאלתי 'למה? למה לאמא שלי, שהייתה כזה אדם נפלא, שבמקור באה מבית דתי, ושיותר מזה - שבמצוות הכי חשובות, שהן המצוות שבין אדם לחברו, היא הייתה כ"כ מצטיינת, אז למה דווקא לה זה קרה?' כאילו, צדיק ורע לו? אני זוכרת שדברתי על זה פעם עם אבא של חבר מהכתה, שהיה בהליכי חזרה בתשובה. איך הוא יישב את הסתירה? הוא הזכיר לי שבתורה מדובר על גמול על 'שילשים וריבעים' - ז.א. שגם אם אמי צדקת, ייתכן שמישהו מסביה עשה משהו רע, והיא נעשית עליו כדי לכפר. כמה עיצבנה אותי התשובה הזו! נשמע כמו 'תשובה לכל שאלה' מאת יצחק לבנון [למי שזוכרת...]. כך שבעיני זה כנראה מזל רע. בסופו של דבר, היום אנחנו חושבים שאנחנו יודעים למה קרה לה מה שקרה לה. אימי הייתה מהחלוצות שעברו ניתוח אף. ובאמת היא נראתה יופי, ואני זוכרת שנורא התגאתי בה כשזה נודע לי [היא עברה את הניתוח לפני שנולדתי] - היא עשתה אותו בארה"ב, יחד עם כל מיני כוכבות קולנוע [בזמנו הוקרנה בטלויזיה הסידרה 'משפחת פאליסר', למי שזוכרת, ואמי הכירה את כוכבת הסידרה כי עברו יחד את הניתוח]. אח"כ אימי סבלה מכאבים, והדרך לטפל בזה הייתה בהקרנות. רק שאז כנראה לא ידעו לטפל כל כך טוב בהקרנות, והרבה אנשים שקיבלו אז הקרנות בשיטה ההיא, לקו אח"כ במניגיומה, שזה גידול בראש. בארץ להרבה אנשים תימנים שטופלו בהקרנות נגד גזזת זה גם קרה. אז הסיבה ידועה. אבל מה גרם לזה? שוב, כנראה מזל רע. בכל מקרה, כמו שכבר נאמר כאן - מה שהיה היה, והמשמעותי ביותר הוא להשלים איתו, כי אין דרך לשנות את זה. מה שכן, אם מישהו יגיד לי שהוא מאמין בגורל או בכל הסבר אחר שנותן לו שלוות נפש - אשריו. אני לא אנסה לשכנע אותו אחרת. אני בעד שכל אחד ימצא את הפתרונות שמקלים עליו.
