ובכן..
מדובר ברעיון שראיתי לראשונה במיילינג ליסט המפורסמת של השמיניסטים.. אני אנסה לשחזר את הדוגמה שנתנו שם: בחברה מעמדית כשלנו, במקרים של שירותים ציבוריים, למשל, כמו בתי חולים, עלול להיווצר מצב שבו המבוססים יותר מסוגלים לממן לעצמם שירותי בריאות מטעם בי"ח, ואילו העניים לא. במצב כזה, הממשלה, במקרה שהיא לא מעונינת לתת לאזרחיה העניים לגווע במחלות, יכולה לפתור את הבעיה בשתי דרכים: להטיל את השלמת הפער, ברובה, על המעמד העליון (באמצעות מיסוי פרוגרסיבי, למשל); או לקצץ בהוצאות, מה שאומר בין היתר להעסיק אנשים במינימום שכר ובמינימום תנאים, תוך הפקת מקסימום תועלת. וכאן נכנס נושא השירות הלאומי - מתנדב בשירות לאומי הוא למעשה כח עבודה זמין וזול, שמקבל אפס תנאים סוציאליים ומשכורת רעב (לפרטים אפשר לפנות לש"שים, הם ישמחו להרחיב בנושא..) תמורת מכסת עבודה זהה ואף גדולה מזו המקובלת. כך בעצם נוצר מצב שבו המדינה משלימה את הפער הדרוש למימון שירותי בריאות למעמד הנמוך, על גבו של המתנדב בשירות לאומי (שגם הוא באופן כללי בן למעמד הבינוני - נמוך), מה שאומר שהיא מנצלת אותו כדי להמנע משימוש בפתרון הסוציאלי יותר של פיזור ההון בין המעמדות בחברה. בצורה כזאת, הנטל ממשיך ליפול על המעמד הבינוני - נמוך קשה היום ושחוח הגו, בעוד שהעשירים ממשיכים לצבור הון ולצרוך מותגי גורמה בלתי טבעוניים בעליל. מעבר לזה, מאחר והמתנדבים בשירות לאומי מקבלים, כאמור, שכר ותנאים סוציאליים מינימליים, הם גם מהווים תחרות בלתי הוגנת לאזרחים האחרים שעובדים באותו תחום, ובכך הם תורמים להחרפת האבטלה ולהרעת תנאיהם של המועסקים באותו ענף, שנאלצים להנמיך סטנדרטים כדי להתקבל לעבודה בתחום. מקווה שהפעם הסברתי את עצמי כראוי. את כל זה, כאמור, שאבתי רק לא מזמן מהמיילינג ליסט האחת והיחידה.. מדובר ברעיונות שעסקתי בהם הרבה לאחרונה, בתור אחת שחשבה דפקא די ברצינות על האופציה של שירות לאומי.. אשמח לשמוע הגיגים נוספים בנושא.
