אהלן, רק undergrads
יש אצלנו גם שני סימסטרי קיץ, אבל אני דווקא לא מלמד.
המשרה שלי משלבת שני דברים- הוראה ויעוץ. יש לי קרוב ל- 2000 ילדים מתחת לידיים שלי (אם לא היה ברור, זה לא שאני בר-שגל, ה"ילדים" הם הסטודנטים לביולוגיה) ואני עוזר להם במשך כל השנה (וגם בקיץ).
זה מתחיל מייעוץ בענייני תכנון המסלול שלהם (אני מניח שאתה מכיר את העובדה שהתואר שלהם פחות מובנה מהישראלי), דרך התעסקות ממוקדת במחקר (אני אחראי על המחקר של תואר ראשון) ועד לחלק הכי חשוב ומעניין, שזה להיות חצי-פסיכולוג. צריך להבין שמדובר בחברה בני 18 שעזבו לראשונה את הבית וגם נמצאים בגיל די נפיץ, וכל ענין פסיכולוגי שאתה יכול לדמיין לעצמך (אבל באמת כל ענין) הוא משהו שאני אנסה לתרום ולעזור בפתירה שלו.
זה קורה כל השנה, אבל גם בקיץ. מעבר לכך, אני נפגש עם כל הסטודנטים שמתחילים ללמוד בשנה הבאה (יש בערך 400 ביולוגים כאלו כל קיץ).
הדבר האחרון, שקשור ולא קשור להוראה ויעוץ, הוא פרויקט שאני מריץ בקיץ. מדובר במלגה שאנחנו מקבלים מ HHMI ומממנת stipend לסטודנטים מרקע כלכלי נמוך או ל- transfer students שמאפשר להם לעשות מחקר באחת מהמעבדות שלנו מבלי לדאוג למימון בחודשי הקיץ. אני מנהל את הפרוייקט וכחלק מזה מנהל פגישות עם קבוצות הסטודנטים ואנחנו עובדים על פיתוח מיומנויות וצורת חשיבה כהשלמה למה שהם עושים במעבדות (קריאה ביקורתית של מאמרים מדעיים, הצגת הפרוייקט שלהם וכדומה).
במילים אחרות, אני לא משועמם בקיץ
. יש בהחלט תחושה של הורדת הילוך (אני די עמוס במהלך השנה), אבל יש מה לעשות.
מעבר לכל מה שכתבתי, אני כמובן משקיע לא מעט בלהכין את השנה הבאה. כל שנה אני מבטיח לעצמי שאנוח על זרי הדפנה של השנים הקודמות, אבל זה אף פעם לא קורה. עכשיו למשל, אני עושה flip מוחלט לאחד הקורסים שלי, כולל הכנת הרבה פעילויות, חומר לקריאה לפני ההרצאות, ומיני-הרצאות מוקלטות לספק רקע לפני השיעורים.
אז אין ממש חופש גדול, אבל יש קצת הפוגה בלימודים וזו הפוגה חשובה למילוי הבטריות.
