מזוודה ריקה

[בייגלה בת]

מזוודה ריקה

שלום, אני טסה לסופ"ש לשופינג לחו"ל מן הסתם אני אקח איתי רק מעט חולצות עוד מכנס ותיק רחצה, כאשר אחזור אני מצפה למזוודה מלאה, במה אני יכולה למלא אותה בטיסה לשם כדיי שלא תמעך ותהרס בין שאר המזוודות, גם שלא אטצרך להחזיר לארץ וגם שלא יהיה מוזר בשיקוף בנתב"ג?

תודה!!!

וסופ"ש נעים!

 

[einat162]

אף פעם לא חשבתי על למלא כדי שלא תהרס

אבל המזוודות שיש לנו במשפחה הן מאוד ישנות (מעל 20 שנה- נראה לי גם מעל 30) וגם אז לא מדובר במותגים יוקרתיים.

חוץ מהחשש שיהרסו (מיותר לדעתי) לא חושבת שיעשו לך בעיות בשיקוף. אז מה עם ריק?

 

[einat162]

* אם ריק

 

[רק לרקוד]

רעיון נכון

הדבר הכי מוצלח שאני יכול לחשוב עליו זה מזרון ים מתנפח מקופל ונפוח חלקית או כדור ים מתנפח גדול. הם זולים מאוד ולא כבדים ויעשו טוב את מלאכת שמירת המזוודה.

 

[רק לרקוד]

גם יעזור שהבגדים המעטים לא יתקמטו ויתבלגנו.

 

[dify]

אנחנו שמנו 2 מזוודות קטנות בתוך אחת גדולה

ככה טסנו, בחיי, בדיוק כדי שיהיה במה למלות בדרך חזרה

אף אחד לא אמר כלום בשיקוף

 

[r i n i]

בקבוקי פלסטיק ריקים

זה מה ששהורים שלי עושים בד"כ.
ואם יהיה מוזר בשיקוף

שיפתחו......

 

[אבא של הגוזל]

כמה שקיות פשוטות

של סופר למשל, למלא באויר ולסגור (יש כאלה שקיות מנופחות מוכנות במקומות שעושים משלוחים)

 

[be_roo]

אצל הגוף שבו התגרשת

אם התגרשת ברבנות, אז אצלם, ואם בבית המשפט אז שם.

באנגלית?
תצטרכי ללכת למתגם ולאשר נוטריונית את התרגום

 

[מפתח של חביתוש]

ככל הידוע לי, יהודי יכול להתגרש רק ברבנות.

גם אם התחתן בחתונה אזרחית, הגירושין יהיו ברבנות.

 

[be_roo]

נדמה לי שהדיונים יוכלים להתקיים גם בבית

המשפט לענייני משפחה, אבל אולי טעיתי והתעודה היא בכל מקרה ברבנות.

 

[מפתח של חביתוש]

הדיונים לנושא חלוקת הרכוש וכו', כן.

אבל הגירושין עצמם - רק בבית הדין הרבני.
ברוכה הבאה למדינת היהודים

 

[מאליו יובן]

אתה בטוח?

למיטב ידיעתי אם נישאת בנישואים אזרחיים אתה יכול לנהל את התיק בבית הדין לעניני משפחה.

בית הדין ישלח את בני הזוג לרבנות כדי לבדוק אם יש צורך בגט לחומרא, רק במידה ויש צורך בכך ברבנות יוציאו גט לחומרא.
במקרים אחרים בית הדין הרבני פשוט ישלח אישור לבית הדין לעניני משפחה והתיק יסגר שם.

נכון שיש מקרים בהם בית הדין הרבני יבחר להחמיר אבל זה ממש לא מחוייב המציאות.

ראה למשל את תשובתו של בית הדין הרבני הגדול לבית המשפט העליון בו הוא מבהיר מדוע הוא קיבל שבני זוג אינם זקוקים לגט והם אינם נשואים לפי ההלכה למרות שנישאו בנישואים אזרחיים.
http://www.daat.ac.il/daat/psk/psk.asp?id=93

אגב, לא ברור מה בעיניך "הגירושין עצמם".
גירושין הוא הליך אזרחי של ניתוק יחסי זוגיות, הוא כולל חלוקת רכוש, הסכמי משמורת אם רלבנטי, ורישום במשרד הפנים.

 

[מפתח של חביתוש]

זה לפחות ככל שאני מכיר .. וגם :

http://www.4get.co.il/civilian-divorce.htm

שנית, גם לפי מה שכתוב בלינק שהבאת, עדיין היה להם צורך לעבור דרך בית הדין הרבני.
וספציפית : "אכן, משהגיעה בית הדין למסקנה כי אין הצדדים נשואים כדמו"י, לא נשלמה מלאכת בית הדין. היות והצדדים אסורים להינשא לאחרים בלא שהנישואין האזרחיים יבוטלו או יופקעו, מכריז בית הדין על "התרת הנישואין האזרחיים". בכך אין בית הדין מצהיר כי הנישואין האזרחיים היו בטלים מלכתחילה. על פי שיטת ה"צפנת פענח" נישואין אלו הינם בני תוקף ככל נישואי בני-נח, ואף בני ישראל מבני בניו של נח הם. בהכרזת בית הדין על התרת הנישואין, מפקיע בית הדין את הנישואין האזרחיים מכאן ולהבא".
כלומר - בהחלט היה צורך בהחלטת בית הדין הרבני.

והתכוונתי "הגירושין עצמם" - קבלת אישור/תעודה לנושא הגירושין או הפסקת מצב הנישואין. מעבר לזה, ברור, כל הנושאים הכספיים וכו' אפשר לקבוע גם בבית המשפט.

 

[מאליו יובן]

בהחלט, יש פרוצדורה גם ברבנות

אבל הטענה כאילו הגירושים תמיד יעשו ברבנות אינה מדויקת.
במקרה הנ"ל תפקיד הרבנות הוא פרוצדורלי, לתת אישור שאין צורך בגט ולהחזיר את התיק לבית הדין לעניני משפחה.

במקרים אחרים אולי יהיה גט לחומרא אבל שוב, המקרה יחזור לבית הדין לעניני משפחה ושם יהיו הגירושים ושם יקבלו את האישור המיוחל.

 

[trilliane]

היא מדויקת ב-99% מניסיונם של חילונים רבים

אולי בתאוריה זה כפי שאתה כותב, בפועל לא סביר שכולם משקרים. אני רואה שבכל פעם שדיון כזה מתעורר אתה מנסה להגן על הרבנות או לצייר את השד כפחות נורא, אבל הסיפורים שמספר כל מי שהתגרש בארץ (גם אם התחתן אזרחית) מציירים תמונה אחרת.

 

[Amirmel]

יש להבדיל בין שני דברים לגבי גירושין

היותם של בני זוג נשואים היא עניין של סטטוס. כמו שיצירת הסטטוס נעשית בטקס רשמי (לגבי יהודים בישראל - חופה וקידושין לאחר רישום אצל רושם הנישואין), התרת הסטטוס נעשית בדרך של קביעה רשמית של בית משפט מוסמך על התרת הנישואים. לגבי יהודים בישראל הערכאה המוסמכת היא בית הדין הרבני והגירושין יתבצעו לפי דין תורה (חוק שיפוט בתי דין רבניים, התשי"ג-1953). חוות הדעת של בית הדין הגדול שהבאת קבעה את הדרך שבה יש להתיר, לפי דין תורה, נישואים של יהודים שאינם נשואים כדמו"י.
מחוץ לשינוי במעמד מתעוררים בדרך כלל בעיות משפטיות אחרות שקשורות לעניינים רכושיים ולטיפול בילדים. אלה יידונו בדרך כלל בבית המשפט לענייני משפחה ולעתים, בדרך כלל בשל הסכמת הצדדים, בבית הדין הרבני. הגם שיש קשר בין חלק מהעניינים אלה לבין שינוי הסטאטוס, לגבי רובם אין קשר הכרחי אליו ואפשר לקבל החלטה לפני או אחרי שהגירושין נכנסים לתוקף (למשל כל מה שנוגע להחזקת ילדים).
אגב, הרישום במשרד הפנים אינו מהותי ונועד למטרות רישומיות בלבד.

 

[be_roo]

אופס עניתי לשרשור הלא נכון, אפשר למחוק. סליחה

 

[קישקשתא]

הוסיפו לנו אפשרות להפריד. הנה סידרתי

 

[be_roo]

אבל ענו מדוייק ממני