מזה כניסת השבת?

מזה כניסת השבת?

בלוחות ובכל מקום מצוין זמן כניסת השבת, האם זה באמת זמן כניסת השבת? והשקיעה היא לא זמן כניסת השבת? למה עליי להכניס את השבת מחר ב-19:23 זמן הדלקת נרות בלוחות, ולא ב-19:46 זמן שקיעת החמה? ואם אני ממשיך לעשות מלאכה כמה דקות ספורות אחרי 19:23 זה נחשב חילול שבת? זה משנה אם בבית מדליקים נרות שבת או לא לעניין הכנסת השבת? אשמח להרחבה בנושא פעם אחת ולתמיד.
 
תשובות

מצווה לקבל את השבת יותר מוקדם לכן מוסיפים 20 דקות בכניסתה ואסור לעשות מהזמן הזה מלאכה למרות שזה לא יהיה חילול שבת אם תעשה מלאכה בזמן הזה. זמן כניסת שבת הוא תלוי בזמן שמתחלף יום והזמן הזה לא ברור לנו אלא נע בין השקיעה לבין 13 דקות וחצי אחריה. לא שייך הדלקת הנרות רק אצל האשכנזים האשה מקבלת שבת בעל כורחה אם הדליקה נרות שבת.
 

אופירA

New member
מנהל
תוספת שבת

יש להוסיף על הקודש מהחול. תוספת שבת 20 דקות קודם השקיעה נועדה לכך, ובירושלים - 40 דקות קודם השקיעה. לכתחילה יש להכניס את השבת בשעה זו. בדיעבד, אם צריך לעשות מלאכה נחוצה - אפשר לעשות מעבר לזמן זה, ולקבל את השבת בתוספת קטנה יותר. לכן הגברים שלא קיבלו שבת בהדלקת הנרות יכולים לעשות מלאכה נחוצה גם אחרי זמן הדלקת הנרות. וכן יכולה האשה הספרדייה שאינה מקבלת שבת בהדלקת הנרות (ובפרט אם עשתה תנאי לכך). ואין זה נחשב חילול שבת עד השקיעה. אך כיוון שיש להיזהר מאוד מחילול השבת, שאם אדם יהיה רגיל לעבור את זמן הדלקת הנרות, בנקל יתרגל לעבור אותו יותר מידי ויגיע חס ושלום לחילול שבת ממשי - חשוב להקפיד על תוספת שבת משמעותית גם למי שבדיעבד לא קיבל על עצמו את השבת 20 דקות לפני השקיעה. הכנסת השבת לא תלויה בהדלקת הנרות. כאמור, גבר אינו חייב להכניס את השבת בדקה שאשתו הדליקה נרות וקיבלה על עצמה שבת, וכו'.
 
אז מה הבעיה אם אני אוסיף רק 10 דקות

תוספת שבת במקום 20, ואקבל את השבת 10 דקות לפני השקיעה ככלל ברזל בלי חשש שאתרגל להוסיף אפילו דקה במשך הזמן, מה הבעיה בזה?
 

אופירA

New member
מנהל
הבעיה בזה, לעניות דעתי

שתקבע לעצמך מנהג שונה מהמנהג המקובל בכל ישראל. אמנם בדיעבד, לכ"א יש זמן שונה בו הוא מכניס את השבת (ובפרט כשמדובר בספרדי). אבל לכתחילה הזמן המקובל הוא 20 דקות לפני השקיעה, ויש עניין להקדים ולהוסיף גם עליו וטוב להתרגל דווקא בזמן מוקדם יותר ולא כ"כ סמוך לכניסת השבת. שהרי רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום - ומצוי מאוד שאדם שוכח לעשות דברים ונזכר ברגע האחרון, או שתוך כדי העשייה הזריזה לכבוד שבת נשבר רהיט או כלי וכו' - כלומר דברים קורים ברגע האחרון. ואז אם הרגע האחרון סמוך מאוד לשבת, הוא מעמיד את יצרו בניסיונות לא קלים. ואם הרגע האחרון מרוחק יותר מהשבת, זו ההשתדלות הנכונה יותר שלו לתפילה שהוא אומר כל בוקר: "ואל תביאני לידי ניסיון ולא לידי ביזיון".
 

SAMO BITON

New member
הבעיה היא באופן כללי

עם טענות מהסוג הזה - היא משהו שנקרא פריצת גדר. המטאפורה אומרת בעצם - אם יש לך עדר סוסים, שמוקף בגדר, הם כנראה לא יברחו, אבל אם תהיה פרצה אחת, ולא תתקן אותה כי תגיד - אה...היא בקצה של המכלאה, הסוסים לא יראו, אז אולי בהתחלה הם לא יראו, או שיום אחד הכלב שלך יכנס דווקא מהפרצה ההיא - בשורה התחתונה - יבוא יום והם יגלו את הפרצה, ואז כולם יברחו לך. להלכה נאמר { לא זוכר איפה } שמי שפורץ גדר נכדיו יהיו חילונים. ושוב - זה לאו דוקא לשאלה הספציפית אלא באופן כללי לקו המחשבה הזה.
 
למעלה