אפשר להרחיב את היריעה ,ולהתייחס
לכך בהרחבה.אבל אני מעדיף להפנות אותך לשני הספרים של שרה סמילנסקי: האחד,"תפיסת המוות בעיני ילדים קטנים",עד גיל 6 ,והשני באותו שם,לילדים מגיל 6 ואילך.בכל מקרה,רצוי שתספרי את האמת,מה קרה,ואיך..כמובן בחוג המשפחה,עם בעלך..אפשרי להן לשאול שאלות,תני להם לגטימציה להגיב תגובוה רגשיות,כמו בכי,או ביטויי כעס.תוך כדי שגם לך מותר לבטא את רגשותייך. חשוב בפגישה לאפשר להן גם להתבטא דרך ציור,או עבודה עם פלסטלינה.כאשר כל יצירה,בכל רמה,היא מתקבלת..ללא ביקורת..אלא דווקא עידוד ותמיכה.