מותר להתבכיין?

סלינוש

New member
מותר להתבכיין?

קצת? אוף, לא הולך לי... יש לי פצע ענקי על השפה (יובש\הרפס - לא יודעת מה, אבל כואב רצח) סגרו לנו ת'פורום סלין דיון היקר, אין לי אומץ לקחת מאמנת בתוכנית או.איי, אוף. מה אומרים? חאלאס לקטר, יש לי חיים יפים... נכון, אבל סתם, זה זמן פיכסי כזה. אני מבינה שאני צריכה להפסיק להסיק את המסקנות ולהגיע להבנות, אלא להתחיל לעשות, רק חבל שאין לי אומץ, חבל שאני מפחדת מידי. בכל מיני דברים. לקח לי שבועיים מהיום שבו החלטתי שאני רוצה להענות להצעת עבודה שקיבלתי, להתקשר אל זו שהציעה לי, למה? כי פחדתי, חששתי להתקשר, כי המוח הזה, החולה הזה של אדם מכור כמוני, בכיף מתחיל לפתח פחדים ולסבך עניינים: מה יקרה אם.. ואם אני לא יצליח, ואם זה לא יסתדר, ואם ככה ואם ככה, וסתם, סתם מחשבות, היא זו שהציעה לי לבוא לשם, היא זו שמבררת לשלומי כל הזמן, המנהלת שם. סופסוף התקשרתי אתמול, רק אחרי שדיברתי עם חברת או.איי והיא עזרה לי למצוא כוח. אותו הסיפור לגבי טלפון שעשיתי אתמול למורה לנהיגה. רק לאחרונה הצלחתי לחסוך כסף ללמוד נהיגה. טחנתי במוח שני צריכה להתקשר אל המורה, אבל אני כל כך מפחדת מזה, מהנהיגה, מללמוד, מהכל, ומבולבלת, שעד שאתמול לא אמרתי לעצמי שאם אני לא אתקשר באותו הרגע זה יימשך עוד שבוע, והתקשרתי, זה נמשך המון זמן. קשה לי לבצע החלטות, קשה לי לחשוב צלול, למרות שאני בניקיון, לפחות מחומרים שאסור לי לאכול. ואני רוצה כבר לקחת מאמנת, זה חלק מהתוכנית של או.איי ואין לי אומץ לעשות את זה ואני משתגעת כבר! זהו, פרקתי.... תודה!
 
../images/Emo140.gif אולי אפילו צריך לפעמים...

לומר את מה שמרגישים - אינו להתבכיין, לא כאן על כל פנים... בלאדינו יש פתגם האומר: "א' לה טנניוזו און גרוניקו מאס" רק הפצע על השפה היה חסר לך... ממש, אבל טיפה וירוסן והוא ייעלם...הלוואי שוירוסן היה מעלים באותה מהירות גם את כל היתר..כי הכאב האחר הוא אחר, לא ככה??? בואי נעשה משהו? היית רוצה שיחליטו בשבילך? האם היה עוזר אם הייתי/היינו אומרים - סלינקה, עכשיו תתקשרי למדריכה... נסי לפחות? האם חיבוק אמיץ ושילוב ידיים וירטואלי היה נותן לך את הכוח להחלטה? רגע..שכחתי...האם מרגע שפרקת, הרגשת טוב יותר? האם התקבלו החלטות? אנא חזרי אלינו עם תשובות.. ולגבי סלין דיון, זה מרגיש כאילו משהו שהיה לך להתנחם בו - נסגר? למה לא תבקשי לפתוח אותו את מחדש? אומץ יקירה הוא מצרך יקר מציאות...ואנחנו כאן כדי לחלק אותו חינם.
 
למעלה