מותר גם לקטר כאן?

מותר גם לקטר כאן?

הגדולה שלי, בת 21. אני קוראת לה גוזלית. היא הגוזל הראשון שלי שמצמיח כנפיים. עפה מהקן. היא בקבע, אבל כבר מתכננת שבעוד 4 חודשים שתשתחרר מהקבע, תיסע לארה"ב לעבוד, ואח"כ לטיול. נדמה לי שכבר סיפרתי כאן שיש לנו המון עימותים לאחרונה. כמו בכל דבר בחיים, היא זו שסוללת את הדרך לאחים שלה, מבחינת שעליה אנחנו עושים את ה"ניסויים". ומן הסתם גם את הטעויות. היא זו שהגבלנו אותה בשעות חזרה הביתה, לאח שלה קל כבר יותר, גם לנו. היא זו שהעדפנו שלא תרד לאילת לפני גיל 18, אחיה ירד כבר בגיל 16. ויש עוד הרבה דוגמאות. בתקופה האחרונה, כ 8 חודשים, יש לה חבר. בלשון המעטה, אני לא ממש "מתה עליו" אבל לא אומרת לה את זה. (ומסתבר שאני לא היחידה במשפחה). מה שכן, יש לנו עימותים לגבי ההתנהגות שלה ושלו. בהתחלה, לא קיבלתי את זה שהם ישנים האחת אצל השני. היום, בלית ברירה, התרגלתי גם לזה. זרמתי. לא היה לי קל עם זה בכלל. לפני שבועיים הערתי לה על זה שהוא התקלח אצלנו, והשאיר את הבגדים על הרצפה באמבטיה... לא הערתי לו, אבל העברתי לה את רוח הדברים. בשבוע שעבר, כעסתי על זה שהוא אוכל מהסירים בבית. אני לא סובלת שאוכלים לי מהסירים. גם לא בני המשפחה. כמובן שלא אמרתי לו, אבל מצאתי הזדמנות לאמר לגוזלית שזה מפריע לי. עכשיו, היה שוב עימות קטן עם הגוזלית. הוא הגיע לכאן, לפני כחצי שעה. הם נכנסו למטבח והחלו לנבור במקרר ובסירים. אני יודעת מה יש לי במקרר, ומה מתוכנן למחר. אני ודעת שיש במקרר אוכל לכולם - למחר. לא מקובל עלי, שאקום בבוקר, ואגלה שאין לי מה לקחת לעבודה, או שאין לילדים מה לאכול כשיחזרו מבית הספר, כי הכל "חוסל" להפתעתי לילה קודם. לו הייתי יודעת שהוא מגיע, ושהיא מתכננת לשבת איתו לארוחה (היא כבר אכלה איתנו היום), הייתי מבשלת משהו נוסף למחר. ניצלתי את ההזדמנות שהוא לא היה במטבח, וביקשתי ממנה שתגיד לי אם משהו נגמר, כדי שאקח בחשבון שאני צרכה לקום בבוקר ולבשל לפני העבודה. כנראה שאמרתי את זה בטון לא כ"כ נחמד, והיא נפגעה. שוב. אוף כמה קשה לי איתה, וכמה טעויות אני עושה איתה. אני יודעת שאני לא יכולה לקבוע מי יהיה החבר שלה, ועם מי תתחתן. אבל אני יכולה להגיד דברים שמפריעים לי נכון? זה עדיין הבית שלי. כשאני חושבת על הדברים האלו, אני פוחדת שהעימותים הללו יגרמו לה לעזוב את הבית. מי, מי אמר, ילדים קטנים צרות קטנות, ילדים גדולים צרות גדולות. אם תפגשו אותו - תגידו לו שהוא צודק.... |תןדה| על ההקשבה.
 
בטח שמותר לך לקטר ואת יודעת מה../images/Emo35.gif

את צודקת
נכון שאת לא יכולה להעיר לחבר של הבת שלך, אבל את יכולה גם יכולה להעיר לה והיא צריכה לקבל את זה ברוח טובה,קודם כל זה לא מנומס להשאיר בגדים מלוכלכים על הרצפה,ובטח גם לא לאכול מהסירים, אפילו הייתי אומרת שזו חוצפה,ומצטערת שאני בוטה, הבת שלך יכולה להעלב,קחי אותה לשיחה בין אמא לבת ותבהירי לה את הנקודות האלו,נכון שהיא עושה את הבחירה שלה עם מי לצאת,אבל עדיין היא לא גרה איתו לבד,היא גרה איתכם והיא צריכה לכבד את כולכם.
 

litzuf

New member
טינטין צודקת... בכל זאת הבית שלכם...

והכללים הם שלכם... החבר לא כול להכנס ולהשתלט על הבית כאילו היה הבית שלהם... את קובעת מה יהיה בסירים ולמה... עם הם רוצים לאכול משהו... שיכינו לעצמם.. ולא לאכול ממה שאת הכנת למחר.... ובקשר לבגדים על הרצפה... הוא אורח ולא בעל בית... בבית שלו שיזרוק בגדים ....
 

הילהל

New member
נניח לרגע שהיא תעזוב

מה רע בזה? אני זוכרת כמה לא פשוט היה לחיות עם הורי אחרי הצבא ויש לי את ההורים הכי נפלאים, מערכת היחסים שלנו מצוינת אבל עדיין, היינו יותר מידי אנשים בוגרים ובעלי דעות מוצקות על החיים תחת אותה קורת גג בגיל 22 יצאתי מהבית, לדירה עם שותפים במרחק 5 דקות נסיעה מהבית יחסי עם ההורים רק השתפרו והתחזקו בעקבות השינוי ונשארתי, כהרגלי, ילדה של בית ושל אמאבא ולשאלתך - כן, מה שהחבר עושה מרגיז. והדרך שלך - להעביר מסרים דרך הבת ובאופן רגוע - היא הטובה ביותר
 
היא צריכה להבין שבבית שלך את קובעת

את החוקים - ואם הוא מתארח אצליכם, הוא לא יכול להתנהג כמו שהוא רגיל מהבית אלא צריך לכבד אתכם. אפשר לעשות שיחה עם שניהם -לומר שאת שמחה שהם אצליך ונעים לך שהם לא נמצאים בבתים אחרים אבל עם זאת, צריך לזכור שיש עוד אנשים בבית וצריך להתנהג לפי מה שמקובל אצליכם. את לא צריכה לחשוש לומר את הדברים הללו - בצורה יפה, לא בכעס, לא בהאשמות. פשו להבהיר שהם רצויים אצלך - אבל שישמרו על התנהגות.
 
מצטערת דעתי שונה , הבית שלך ואת קובעת

אבל את החוקים שאת מכתיבה עליך להכתיב גם לחבר ולא להעביר דרך הבת ,זה יוצר מתח בניכם ובין הזוג הצעיר.. כשמשאיר בגדים על הרצפה תעירי לו בנימוס אבל באסטרטיביות ..זה בניכם ..הבת לא צד בעניין ... להגיד לו"שכחת בגדים על הרצפה מבקשת שזה לא יקרה שוב" כשאוכל מתוך סיר תבהירי שלא מקובל עליך ..שיקח לצלחת ..משפט כמו "אצלינו לא נהוג לאכול מסיר ..זה דוחה אותי" ואם רעב בערב שיכנו להם לאכול מאחר שבישולים מחושבים ליום המחרת ..ואין לך חשק לבשל בבוקר .. בסך הכל את בונה איתו מערכת יחסים ועדיף פתיחות ולא לערב את הבת וליצור אי נעימות שהיא תצטרך לחנך ולהעיר לו ... ונסי להיות אמפטית אליו ולראות את מה שבתך מצאה בו ...היא בתך אז כנראה יש בו משהו קסום... בהצלחה !!!
 

brum

New member
מסכימה עם "הים הרגוע" לגבי ההערות

אין שום סיבה שלא תעירי לחבר שמרגיש את עצמו יותר מדי בבית (לדעתי), את אם הוא כל כך מרגיש בבית זה הולך לא רק עם זכויות אלא גם עם חובות של מנהגי המקום. לדעתי האישית (בלבד) את מצד אחד קשוחה מדי (מפלה בינה לבין אחיה) ומצד שני רכה מדי עם בתך (עד כדי כך שהיא קצת "מצפצפת" עליך) , גם היא צריכה לחיות לפי החוקים שלך כל עוד היא גרה תחת הגג שלך (ונהנת מההיתרונות של לגור עם אמא).
 
בתור אחת שהייתה בת 21 רק לפני 5 שנים...

אני יכולה בפה מלא להגיד לך שאין מה לדאוג היא עוד תשנה את דעתה לפחות מאה פעמים וזה בסדר לנסוע לעבוד בחו"ל רק תשהיה מודעת שזה לא כמו בארץ ושלא תיפול לנצלנים ושהחבר שנמצא עכשיו...לא בטוח שהוא ימשיך להיות אטרקטיבי עוד שנה...שנתיים...שלוש היא ילדה שרוצה לבלוע את העולם ובתור אם את בטח גאה בה מאוד. כי יש נשים עם ילדות שלא מפתחות רצון שאפתני כזה או לחלופין ילדות עם אמהות שלא מבינות את רצונן לפרוש כנפיים כמו שנאמר מעלי בעדינות נימוסית אך אסרטיבית אמרי את שלך...אולי נראה לך שהבת לא מקשיבה או מקבלת אבל משהו ממה שאת אומרת כן מחלחל פנימה.
 
למעלה