עברית ברשת היא בדרך כלל "הפוכה"
מה שנקרא "עברית ויזואלית" ומכונה "עברית נטסקייפ". זו שיטה שבאה להתמודד עם הבעייה שהגופנים בשפות הלועזיות נכתבים משמאל לימין, ולכן אוטומטית דפדפנים קוראים משמאל לימין, מה שהופך טקסט עברי שנכתב ישר. היום הולכים ומתפשטים הפורמטים של האקספלורר - עברית לוגית ועברית חלונות שנכתבות ישר ויפה. להלן הטקסט שהיה בהודעה, לאחר היפוך באמצעות תוכנה בשם HTMLflip שנועדה להתמודד עם עברית ויזואלית: בדיון המתנהל באקדמיה הפמיניסטית על החוק למניעת הטרדה מינית מתגלה פער תרבותי מהותי בין ארצות הברית, מולדת המושג "הטרדה מינית", לבין החברה בישראל. האופן שבו נוסח החוק ונקלט בשתי החברות שונה במידה רבה. בארצות הברית, הבסיס החוקי לטיפול בתופעה הוא "הוראת סעיף 7 לחוק הזכויות האזרחיות, משנת 1964, האוסרת על אפליית עובד או עובדת על בסיס מין", כפי שהסבירה הד"ר אורית קמיר, במאמר שהציג את הגרסה הישראלית שניסחה לחוק (והתפרסם ב-1998 בכתב העת משפטים, של האוניברסיטה העברית). בתי המשפט בארצות הברית קבעו כי הטרדה מינית במקום העבודה היא מקרה פרטי של אפליה על בסיס מין. היא נתפשת כמכשיר נוסף בידי בעלי הכוח לקבע את מעמדה החלש של האשה בארגון ולמנוע את קידומה. החוק קשור איפוא בניסיון למנוע ניצול של שררה ולחזק את מעמד הנשים העובדות (והוא קיבל תוקף על רקע עבודה פמיניסטית בשטח - בקבוצות של העלאת מודעות לנשים - מה שלא קרה בישראל). לדברי קמיר, במשך השנים התרחב מושג ההטרדה המינית בארצות הברית, באמצעות פסיקות של בתי משפט, לזירות שמחוץ למקום העבודה. למשל, ליחסים שבין שוכרת למשכיר או בין סטודנט למרצה - כי גם שם רווחת התופעה. כשבאה לנסח חוק ישראלי, בסוף שנות התשעים, ביקשה קמיר להפיק את לקחי הניסיון האמריקאי ולנסח חוק שחל מראשיתו על כל סוגי המפגש בין נשים לגברים. החוק הישראלי אינו רואה איפוא בהטרדה מינית מקרה פרטי של ניצול שררה או אפליה במקום העבודה. "הטרדה מינית מוגדרת בחקיקה ראשית כפגיעה בכבוד האדם ובחירותו (בצד היותה פגיעה בזכות לשוויון)", הסבירה קמיר במאמרה. יש הרואים בהרחבה הזאת את עיקר הבעיה. לטענת מבקרות פמיניסטיות אחדות, "פוליטיקה של זהות", הבאה לקדם אינטרסים של קבוצות על בסיס של זהות משותפת - זהות מגדרית במקרה של הטרדה מינית - מסכלת את "הפוליטיקה של המעמד", הבאה לחזק עובדים מול מעסיקים ובעלי הון. וכן, היא מקבעת מאפיינים מסוימים של קבוצת הזהות - נשים במקרה הזה (שחורים, מזרחיים במקרים אחרים) - ונקודת המוצא לפעילותה היא מעמדה השולי של הקבוצה. האיסור על הטרדה מינית באמריקה מצטרף לשורה של הגנות על עובדים מפני בעלי השררה. במקרה הישראלי, לעומת זאת, מניחים כי גברים הם תמיד בעלי שררה על נשים. ובדיבור על החוק בישראל נזנחת סוגיית שוויון ההזדמנויות וניצול השררה בארגון.