מותק ,רוצי לאבא

[soulbird]

מותק ,רוצי לאבא

כתבה מהארץ

 

[soulbird]

החוק למניעת התרדה מינית,

תוצר מובהק של תנועה לשחרור האישה, מתייחס אליה כאל יצור פגיעה וחסר אונים... מאמר מהארץ

 

[עופר ב.ה]

כמו כן, ד"ר קמיר מגיבה על הביקורת

 

[אפרת_ח]

החוק עוזר משום שהוא נותן לעובדת

שוט נגד המעביד כשהיא מחליטה ש-ל-א להתלונן. למשל, היא יכולה לדרוש פיצויים מלאים, מכתבי המלצה ומכתב פיטורין בתמורה לאי-הגשת התלונה. הדוגמה בפיסקה האחרונה, עם פתיחת הקופה, מאוד מטופשת לדעתי. סוג של שאלת קיטבג.

 

[soulbird]

לדעתי הדוגמה

בפיסקה האחרונה מדגימה את הגיחוך שבעיניין ועד כמה רחוק אפשר ללכת עם זה.

 

[wasaby]

בחיפה היה בזמנו

מועדון בשם "אחותך". אחת לכמה זמן היו מודבקות ברחבי הטכניון (בטח גם באוניברסיטה) פרסומות שזעקו "פותחים את אחותך". כפל משמעות יכול להיות מאוד מודע ולא תמים ותלוי הרבה פעמים איך הוא נאמר. לגבי החוק עצמו: חוק הוא אמירה של החברה שמעשה מסוים הוא מגונה ופסול בעיניה. אף שהחוק בהיותו קשיח וכללי אף פעם אינו יכול להחליף את המוסר הוא משמש ככלי בידי החברה כדי לשמור על המוסר המקובל עליה. החוק נחוץ דווקא במקרה כגון זה בו חלקים בחברה עדיין אינם מקבלים או אינם מפנימים את המוסכמות החדשות בחברה. שימי לב שהחוק אינו כופה על המוטרדת להתלונן. אישה שמרגישה חזקה מספיק להתמודד עם המטריד בעצמה עדיין יכולה לעשות את כל אותם דברים שיכלה לעשות ללא חוק. אבל החוק מיועד מראש לאותה קורבן הטרדה שאין בפניה אופציות נוספות. החוק הוא לא זה ההופך את המוטרדות לחלשות וחסרות הגנה אלא המטרידים בוחרים לרוב בקורבנות שהן מראש חלשות וחסרות הגנה.

 

[soulbird]

אני אישית רואה בזה הומר

אבל נעזוב זה. הרבה פעמים פירסומאים משתמשים במשפטים כאלה כדי לעורר תשומת לב וכדי שזה יתפס בזיכרון.

 

[soulbird]

הומור = הומר

 

[soulbird]

הומור = הומר

 

[החושף הנחשף לאהבה]

הדבר הראשון שהפסקה האחרונה

מראה הוא שאנשים כבר לא מדברים עברית. מה זה "את פתוחה?" מה העובדת היא קופה? אם היו עוברים לעברית תקנית ושואלים "פתחת את הקופה?" והיו עונים "טרם פתחתי" וסוגרים ב - "אז תפתחי אותה עכשיו בבקשה." הכל היה נשמע אחרת. כן, שפה מדוייקת עוזרת בהרבה מקרים גם כנגד הטרדות מיניות ויותר מכך שמירה על נימוסי שפה, תודה בבקשה סליחה... גורמים לריחוק הקל בין אנשים אשר בהרבה מקרים מונע את האפשרות של הטרדה מינית. החושף שאוסטרלית מדוברת מדוברת סביבו שם לב לריחוק הזה בין בני אדם שחלקו הוא השפה הדורשת שימוש בנימוסי שפה.

 

[אלת הירח]

קשה לי להאמין שמישהו דובר עברית

ישאל "את פתוחה?" בתום לב. לפני כמה שנים ביקרה בארץ בת להורים ישראלים שגרה בדרום אפריקה והיא שאלה מוכרת "את פתוחה?" (כתרגום מילולי ל-"are you open?") המוכרת, ששמה כנראה לב למבטא של הבחורה ענתה "אני לא, אבל החנות כן." אלא אם כן זה מקרה שכזה, אני ממש לא רואה הצדקה להתבטאות כזאת. זה מזכיר לי את הרס"פ שלנו בצבא שבמסגרת אחד הטרטורים אמר: "תפתחו את הרגליים ותתחילו לרוץ." קשה לי להאמין שבחירת המילים הספציפיות האלה היא תוצר של תום לב. (וסתם לידע כללי, התלוננו עליו - לא רק בגלל זה - הוא גם סנוור אותנו כמו חשודים בחקירה משטרתית ועשה עוד דברים שהצבא לא רואה בעין יפה, והוא אמנם נשאר הרס"פ שלנו, אבל לא היה איתנו בקשר עד סוף הקורס).

 

[four seasons]

ביקור בדרום ת"א

יכול לשנות את דעתך, משפטים כמו "אתה פתוח?" את פתוחה?" שגורים ואין כוונה להטריד, אהבתי את התשובה של המוכרת, דרך אגב היא יכולה לעבוד יפה כנגד מטרדים, אסרטביות יכולה להיות דרך יעילה להתמודד עם הטרדה,

 

[עופר ב.ה]

הערת אוף טופיק

הדוגמה שמובאת בסוף אינה הפיסקה האחרונה בכתבה, אלא דוגמא שבעיתון המודפס הובאה במשבצת נפרדת. רק כדי לשים את הדברים בקונטקסט המתאים. היא לא הובאה כמסקנה, או כשורה התחתונה וכד´.

 

[four seasons]

ההבדל בין החוק בארץ לארה"ב

הדגש בהגדרה הוא שיוויוני בעוד בארץ הוא מתרכז באשא, החוק בארה"ב מתייחס להטרדה בלי לנקוט במין המתוקפ/ת בעוד חוק שמתרכז באשא יכול באיזשהו מקום לפגוע בה. חוק שמתרכז בהטרדה בלי לנקוט במין מותקפ/ת יכול לצור יותר הזדהות ופחות איום בהתחשב בכך שרמת המנטליות בשכבות שונות בחברה (נשים וגברים) שונים, כך שנשים וגברים שמתמודדים בסוגיה יצאו נשכרים ויחס החברה יהיה יותר אוהד לסוגיה. ההתרכזות באשא צודק אבל לא חכם, שינוי בהגדרה יביא ליותר נשים להרגיש נוח להגיש תלונה כמו בכל תופעה אחרת (להבדיל).

 

[טל קר]

ברוך השב אלינו מן המרחקים

לדעתי כדי לטפל בבעיה צריך קודם לאבחן אותה. ואי אפשר להתעלם כשבודקים את בעית ההטרדה המינית מי המטרידים העיקריים ומי המוטרדות העיקריות ועל איזה רקע זה צומח. בכל אופן הדגש לא מופיע בחוק עצמו, אלא בפתיחה " חוק זה מטרתו לאסור הטרדה מינית כדי להגן על כבודו של אדם, על חירותו ועל פרטיותו, וכדי לקדם שוויון בין המינים." ושאר החוק הוא ניטרלי, להלן לשון החוק (א) הטרדה מינית היא כל אחד ממעשים אלה: (1) סחיטה באיומים, כמשמעותה בסעיף 428 לחוק העונשין, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני; (2) מעשים מגונים כמשמעותם בסעיפים 348 ו-349 לחוק העונשין; (3) הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות האמורות; (4) התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעונין בהתייחסויות האמורות; (5) התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית; (6) הצעות או התייחסויות כאמור בפסקאות (3) או (4), המופנות למי מהמנויים בפסקאות המשנה (א) עד (ג), בנסיבות המפורטות בפסקאות משנה אלה, גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות או בהתייחסויות האמורות: (א) לקטין או לחסר ישע - תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול; (ב) למטופל, במסגרת טיפול נפשי או רפואי - תוך ניצול תלות של המטופל במטפל; (ג) לעובד במסגרת יחסי עבודה, ולאדם בשירות במסגרת שירות - תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות. (ב) התנכלות היא פגיעה מכל סוג שהוא שמקורה בהטרדה מינית, או בתלונה או בתביעה, שהוגשו על הטרדה מינית.

 

[four seasons]

../images/Emo13.gif תודה

התייחסותי היתה ברמה שהחוק נתפס ע"י האיש/ה ברחוב מירב העם לא מכיר את החוק בצורתו המשפטית, אלה איך שהוא נתפס בתקשורת והוא נתפס כמאיים ע" פלח נרחב מן האוכלוסיה נשים וגברים, בדרום ת"א בערי הדרום והצפון הפיריפריים והמרכזיים ולא בצדק. לכן דיון שיוויוני באמצאי התקשורת ובבתי ספר תוך כדי מתן דוגמאות שלא מתרכזות במין זה או אחר ישפרו את המודעות ויותר נשים גברים ירגישו נוח להגיש תלונה או להתמודד. מן הכתבה נראה שכמות הנשים שמגישות תלונה נמוך, אני מניח שמספר המוטרדות גדול יותר, משהו עוצר אותם, זה יכול להיות היחס של החברה, המימסד, איך שכל הסיטואציה נתפסת בעיני האישה עצמה.

 

[מירה ח.]

טעות! טעות! טעות!

החוק הישראלי אינו טוען שהטרדה היא נגד נשים בלבד,להיפך! החוק הישראלי מציין באופן ברור שמוטרד\ת יכול\ה להיות גבר או אישה, וכן גם המטריד\ה. אין כל קביעה לגבי מין המוטרד\ת, וזה משמעותי ביותר, ומבטל את כל הנאמר בהודעתך. הגדרת חוק נגד הטרדת נשים בלבד, כאשר המטריד מוגדר כגבר היא אפלייה שאין כמוה, ולא מתקבלת על הדעת, לכן אין רגליים לטענתך.

 

[four seasons]

אז ככה

מן הכתבה נבוע שוני בין התפיסה הישראלית לתפיסה בארה"ב, כתבתי בהודעת תגובה לטל שלא כל שכבות החברה מכירות את הנוסח המשפטי אלה אך שהוא מתבטא באמצאי התקשורת ציטוט מן הכתבה הלגתמ תינימ הדרטה תעינמל קוחה לע תיטסינימפה הימדקאב להנתמה ןוידב ןיבל ,"תינימ הדרטה" גשומה תדלומ ,תירבה תוצרא ןיב יתוהמ יתוברת רעפ הדימב הנוש תורבחה יתשב טלקנו קוחה חסונ ובש ןפואה .לארשיב הרבחה 7 ףיעס תארוה" אוה העפותב לופיטל יקוחה סיסבה ,תירבה תוצראב .הבר תדבוע וא דבוע תיילפא לע תרסואה ,1964 תנשמ ,תויחרזאה תויוכזה קוחל הסרגה תא גיצהש רמאמב ,רימק תירוא ר"דה הריבסהש יפכ ,"ןימ סיסב לע לש ,םיטפשמ תעה בתכב 1998-ב םסרפתהו) קוחל החסינש תילארשיה תינימ הדרטה יכ ועבק תירבה תוצראב טפשמה יתב .(תירבעה הטיסרבינואה רישכמכ תשפתנ איה .ןימ סיסב לע הילפא לש יטרפ הרקמ איה הדובעה םוקמב תא עונמלו ןוגראב השאה לש שלחה הדמעמ תא עבקל חוכה ילעב ידיב ףסונ דמעמ תא קזחלו הררש לש לוצינ עונמל ןויסינב אופיא רושק קוחה .המודיק - חטשב תיטסינימפ הדובע עקר לע ףקות לביק אוהו) תודבועה םישנה .(לארשיב הרק אלש המ - םישנל תועדומ תאלעה לש תוצובקב ,תירבה תוצראב תינימה הדרטהה גשומ בחרתה םינשה ךשמב ,רימק ירבדל ,לשמל .הדובעה םוקמל ץוחמש תוריזל ,טפשמ יתב לש תוקיספ תועצמאב תחוור םש םג יכ - הצרמל טנדוטס ןיב וא ריכשמל תרכוש ןיבש םיסחיל קיפהל רימק השקיב ,םיעשתה תונש ףוסב ,ילארשי קוח חסנל האבשכ .העפותה שגפמה יגוס לכ לע ותישארמ לחש קוח חסנלו יאקירמאה ןויסינה יחקל תא הרקמ תינימ הדרטהב אופיא האור וניא ילארשיה קוחה .םירבגל םישנ ןיב תרדגומ תינימ הדרטה" .הדובעה םוקמב הילפא וא הררש לוצינ לש יטרפ תוכזב העיגפ התויה דצב) ותוריחבו םדאה דובכב העיגפכ תישאר הקיקחב .הרמאמב רימק הריבסה ,"(ןויוושל ,תודחא תויטסינימפ תורקבמ תנעטל .היעבה רקיע תא תאזה הבחרהב םיאורה שי תוהז לש סיסב לע תוצובק לש םיסרטניא םדקל האבה ,"תוהז לש הקיטילופ" לש הקיטילופה" תא תלכסמ - תינימ הדרטה לש הרקמב תירדגמ תוהז - תפתושמ תעבקמ איה ,ןכו .ןוה ילעבו םיקיסעמ לומ םידבוע קזחל האבה ,"דמעמה םייחרזמ ,םירוחש) הזה הרקמב םישנ - תוהזה תצובק לש םימיוסמ םינייפאמ .הצובקה לש ילושה הדמעמ איה התוליעפל אצומה תדוקנו - (םירחא םירקמב ינפמ םידבוע לע תונגה לש הרושל ףרטצמ הקירמאב תינימ הדרטה לע רוסיאה ילעב דימת םה םירבג יכ םיחינמ ,תאז תמועל ,ילארשיה הרקמב .הררשה ילעב ןויווש תייגוס תחנזנ לארשיב קוחה לע רובידבו .םישנ לע הררש .ןוגראב הררשה לוצינו תויונמדזהה

 

[four seasons]

הצילוו...אני ומחשבים זה לא בדיוק

 

[Boojie]

עברית ברשת היא בדרך כלל "הפוכה"

מה שנקרא "עברית ויזואלית" ומכונה "עברית נטסקייפ". זו שיטה שבאה להתמודד עם הבעייה שהגופנים בשפות הלועזיות נכתבים משמאל לימין, ולכן אוטומטית דפדפנים קוראים משמאל לימין, מה שהופך טקסט עברי שנכתב ישר. היום הולכים ומתפשטים הפורמטים של האקספלורר - עברית לוגית ועברית חלונות שנכתבות ישר ויפה. להלן הטקסט שהיה בהודעה, לאחר היפוך באמצעות תוכנה בשם HTMLflip שנועדה להתמודד עם עברית ויזואלית: בדיון המתנהל באקדמיה הפמיניסטית על החוק למניעת הטרדה מינית מתגלה פער תרבותי מהותי בין ארצות הברית, מולדת המושג "הטרדה מינית", לבין החברה בישראל. האופן שבו נוסח החוק ונקלט בשתי החברות שונה במידה רבה. בארצות הברית, הבסיס החוקי לטיפול בתופעה הוא "הוראת סעיף 7 לחוק הזכויות האזרחיות, משנת 1964, האוסרת על אפליית עובד או עובדת על בסיס מין", כפי שהסבירה הד"ר אורית קמיר, במאמר שהציג את הגרסה הישראלית שניסחה לחוק (והתפרסם ב-1998 בכתב העת משפטים, של האוניברסיטה העברית). בתי המשפט בארצות הברית קבעו כי הטרדה מינית במקום העבודה היא מקרה פרטי של אפליה על בסיס מין. היא נתפשת כמכשיר נוסף בידי בעלי הכוח לקבע את מעמדה החלש של האשה בארגון ולמנוע את קידומה. החוק קשור איפוא בניסיון למנוע ניצול של שררה ולחזק את מעמד הנשים העובדות (והוא קיבל תוקף על רקע עבודה פמיניסטית בשטח - בקבוצות של העלאת מודעות לנשים - מה שלא קרה בישראל). לדברי קמיר, במשך השנים התרחב מושג ההטרדה המינית בארצות הברית, באמצעות פסיקות של בתי משפט, לזירות שמחוץ למקום העבודה. למשל, ליחסים שבין שוכרת למשכיר או בין סטודנט למרצה - כי גם שם רווחת התופעה. כשבאה לנסח חוק ישראלי, בסוף שנות התשעים, ביקשה קמיר להפיק את לקחי הניסיון האמריקאי ולנסח חוק שחל מראשיתו על כל סוגי המפגש בין נשים לגברים. החוק הישראלי אינו רואה איפוא בהטרדה מינית מקרה פרטי של ניצול שררה או אפליה במקום העבודה. "הטרדה מינית מוגדרת בחקיקה ראשית כפגיעה בכבוד האדם ובחירותו (בצד היותה פגיעה בזכות לשוויון)", הסבירה קמיר במאמרה. יש הרואים בהרחבה הזאת את עיקר הבעיה. לטענת מבקרות פמיניסטיות אחדות, "פוליטיקה של זהות", הבאה לקדם אינטרסים של קבוצות על בסיס של זהות משותפת - זהות מגדרית במקרה של הטרדה מינית - מסכלת את "הפוליטיקה של המעמד", הבאה לחזק עובדים מול מעסיקים ובעלי הון. וכן, היא מקבעת מאפיינים מסוימים של קבוצת הזהות - נשים במקרה הזה (שחורים, מזרחיים במקרים אחרים) - ונקודת המוצא לפעילותה היא מעמדה השולי של הקבוצה. האיסור על הטרדה מינית באמריקה מצטרף לשורה של הגנות על עובדים מפני בעלי השררה. במקרה הישראלי, לעומת זאת, מניחים כי גברים הם תמיד בעלי שררה על נשים. ובדיבור על החוק בישראל נזנחת סוגיית שוויון ההזדמנויות וניצול השררה בארגון.