מותק את גדולה
זה כבר שלוש שעות שהגשם לא מפסיק לרדת. אני נוהגת אל תוך הלילה בכביש המהיר כשאני שלווה ומחוייכת. אני אוהבת את הגשם, אוהבת את הלילה ואוהבת לנהוג. ברקע מתנגן לו דיסק של מוסיקה ישראלית מחודשת ואני שרה בהנאה גמורה, אי אפשר לבקש יותר מזה.
"הסתבכתי עם אחד, הסתבכתי עם שני, רוצה את שניהם ... " אני שרה בקולי קולות ואז שותקת ומקשיבה לעצמי בבהלה מסוימת, מנסה למצוא את עצמי בין המילים .."אחד הוא להיום, אחד הוא למחר ... וכל אחד אמר לי את אותו דבר .. מותק את גדולה ..."
אני מתחילה לחשוב עליך, על המבט התמים הזה שבעינייך, על החיבוק האחרון שלנו כשלא נתת לי לצאת מהרכב שלך לתוך הלילה הגשום. "בואי נחזור לדירה" אמרת ואני טענתי שיש לי מחר יום קשה ואני חייבת לישון טוב לפני כן. "אני כבר מתגעגע" אמרת ואני אמרתי שאני מתגעגעת יותר ... "סעי בזהירות, הכביש רטוב ויש המון משוגעים על הכביש" אמרת ואני צחקתי כי זה התפקיד שלי להיות האימא הפולנייה ועכשיו אני מסתכלת על הכביש ובקושי רואה את הדרך אבל שום דבר לא יכול לקלקל לי את הריחוף הזה שאני נמצאת בו מאז אחר הצהריים המפתיע הזה, אני רוצה לצרוח מאושר.
כשהתקשרת בבוקר והזמנת אותי לארוחת צהריים, התרגשתי כמו ילדה קטנה. אנחנו מתכננים את היום הזה כבר במשך שבועיים, בעצם מאז שבעלי הודיע לי על הנסיעה שלו לחו"ל. תכננו לפרטי פרטים את הארוחה ויותר מזה את הקינוח. אחרי כל הפגישות הקצרות האלה, שיחות הטלפון הלוהטות האלה וההבטחות שלנו אחד לשני לתת לעצמנו הזדמנות נוחה כדי להתענג אחד מהשני ... אין פלא שהתרגשתי.
אין לך מושג כמה מחשבה השקעתי בפרטים הקטנים. בחרתי את החזייה הכי טובה שלי שחופנת את החזה שלי וממסגרת אותו בצורה הכי מדהימה, את התחתון הכי מחמיא שלי, זה עם הציור הקטן של הפילון שידעתי שתאהב וכדי להרגיש בנוח לבשתי חולצת כפתורים שמדגישה את הגזרה כי קיוויתי שתזכור שאני חולמת שמישהו יפרום לי את כפתורי החולצה וינשק לי את המחשוף שנוצר ס"מ אחר ס"מ וכמובן מכנס תואם לחולצה, מכנס רך שלא ישאיר לי סימנים על הבטן כי כבר צחקנו על זה עשרות פעמים ... בקיצור, רציתי אותך.
אתה יודע איך קפאתי על מקומי ברגע הראשון שעצרת את הרכב שלך כדי לאסוף אותי ? נכנסתי לרכב שלך והנחתי את התיק מאחור ורק אז הבטתי לתוך עינייך. "את מאמינה ?" אמרת ואני לחשתי לך "עד שלא נהיה בין ארבע קירות והניידים יהיו סגורים, אני לא מאמינה". ונסענו כמה דקות עד שהחנית את הרכב בחניה שבדיוק התפנתה מתחת לבניין חדש ומפואר. כיבית את המנוע, הוצאת את המפתח ושאלת בנימוס "נעלה ?" "יש לך העדפה אחרת ?" שאלתי מופתעת ואתה פתחת את הדלת ויצאת ואני אחריך, שני צפצופים קטנים של אזעקת הרכב הרעישו את הרחוב השקט ובדיוק אז החל לרדת גשם, דק ומהיר, תפסת לי את היד ומשכת אותי אחריך. מהכיס האחורי הוצאת צרור מפתחות נוסף ופתחת את דלת האלומיניום המבריקה והזמנת את המעלית. רק כשהיינו שנינו פנים מול פנים בתוך המעלית הרשית לעצמך למשוך אותי אליך ולחבק אותי, הנחתי עליך את הראש ועצמתי את העיניים חזק חזק בפחד קל שאפתח אותם ואגלה שהכל חלום ... המעלית עצרה בקומה התשיעית ואני צועדת אחריך בשקט, מביטה בקירות הלבנים, בדלתות הפלדלת החומות של השכנים ואני חושבת לעצמי האם השכנים יודעים שאנחנו הולכים להשתמש בדירת הרווקים של החבר שלך על מנת להרגיע את היצרים שלנו באהבה האסורה שלנו ... כלומר להזדיין.
צחקתי כשראיתי שבאמת ערכת שולחן כדי שנשב לאכול ארוחת צהריים, אפילו לקחת אותי למטבח ופתחת את התנור שמילא את החדר בריח מהביל של רוטב סויה מתקתק. "עשית את כל זה לבד ?" שאלתי ואתה התחמקת "אני מבשל לפי הוראות" וכל כך רציתי לתת לך הוראות מדויקות איך לחמם אותי וכל כך רציתי להיות המנה העיקרית והקינוח גם יחד. וכשהבנתי שאתה מפחד מהרגע הבנתי גם שאם אני לא אגיש לך אותי על מגש, אתה לא תדע מאיפה להתחיל לאכול אז נשענתי על השיש ומשכתי אותך אליי, לא הפריע לי שהשיש הקר שרט את גבי כשגופי עלה וירד במטרה להתחכך בך ולהרגיש אותך, במטרה לרגש אותך ולהדליק אותך. לקחתי את כפות ידיך והנחתי אותם על מותניי כשכרכתי את ידי סביב צווארך ונישקתי אותך בלהט שהצליח לסחוף אותך אחריי בקלות. הנשיקות היו רצופות בנשימות והנשימות היו רצופות בקולות תאווה וכשהתחלת לפרום את כפתורי חולצתי נהמתי כמו כלבה מיוחמת והפטמות שלי הזדקרו בטירוף רק מהמחשבה על שפתיך שמחפשות אחריהן. החולצה נפלה על הרצפה ואז שחררת את החזייה שלי שנתקעה בין הגוף שלי ושלך וחפנת את השדיים שלי בין ידיך וליקקת אותם בטירוף כאילו שאתה מנסה לבלוע אותם ביחד אל תוך פיך וראשי נזרק לאחור במבט של "אלוהים, רק שזה לא ייגמר" ואז בצורה חדה תפסתי את כפות ידייך ועצרתי אותך כי רציתי כל כך להפשיט אותך ולתת לגוף שלנו להתחמם זה בזו. הורדתי ממך את הז'קט ועזרתי לך להוריד את החולצה ואז משכתי אותך אליי וחיבקתי אותך ארוכות. התחושה הזאת של חזה בחזה הדהימה אותי, ליטפנו זה לזו את הגב במגע עדין ועצמתי את עיניי וחשבתי על הזמן הארוך שחיכיתי לרגע הזה וחזרנו שוב להתנשק.
התחלתי מנשקת אותך משפתייך לסנטר, מהסנטר לכתפיים שהם החולשה הראשית שלי בגוף הגברי. העברתי את השפתיים שלי בעדינות על עורך הנעים וליטפתי את השער הרך ששזור לך על החזה והבטן והלשון שלי ניסתה לחטט לך בקו המכנס ובעדינות פתחתי את המכנס והרוכסן והורדתי את המכנס למטה. השפתיים שלי עברו על גבי התחתון שלך שמתחתיו התגלתה לי בליטה מדהימה של האבר שלך, זקור ומלא בחשק. והיד שלי ליטפה לך את פנים הרגל כשהיד השנייה מנסה לחלוץ לך את הנעליים כדי לשחרר אותך מהמכנס לגמרי. לא רציתי את עזרתך אבל נאלצתי להיכנע ברגע שהתרחקת פסיעה וחלצת אותם בעצמך ובזמן הזה חזרתי להישען על השיש והרשתי לעצמי להוריד מעצמי את הנעליים, המכנס והתחתון כך שעמדנו עירומים זה מול זה ומחויכים. "מעולם לא ראינו אחד את השני בעירום מלא" אמרת ואני שאלת "זה טוב או לא ?" "עכשיו זה יותר טוב" אמרת והתקרבת אליי כששנינו מנסים לתפוס כמה שיותר נגיעות בשנייה, מנסים לעבור על כל הגוף אחד של השני כדי לגעת, לגעת, לגעת.
זה כבר שלוש שעות שהגשם לא מפסיק לרדת. אני נוהגת אל תוך הלילה בכביש המהיר כשאני שלווה ומחוייכת. אני אוהבת את הגשם, אוהבת את הלילה ואוהבת לנהוג. ברקע מתנגן לו דיסק של מוסיקה ישראלית מחודשת ואני שרה בהנאה גמורה, אי אפשר לבקש יותר מזה.
"הסתבכתי עם אחד, הסתבכתי עם שני, רוצה את שניהם ... " אני שרה בקולי קולות ואז שותקת ומקשיבה לעצמי בבהלה מסוימת, מנסה למצוא את עצמי בין המילים .."אחד הוא להיום, אחד הוא למחר ... וכל אחד אמר לי את אותו דבר .. מותק את גדולה ..."
אני מתחילה לחשוב עליך, על המבט התמים הזה שבעינייך, על החיבוק האחרון שלנו כשלא נתת לי לצאת מהרכב שלך לתוך הלילה הגשום. "בואי נחזור לדירה" אמרת ואני טענתי שיש לי מחר יום קשה ואני חייבת לישון טוב לפני כן. "אני כבר מתגעגע" אמרת ואני אמרתי שאני מתגעגעת יותר ... "סעי בזהירות, הכביש רטוב ויש המון משוגעים על הכביש" אמרת ואני צחקתי כי זה התפקיד שלי להיות האימא הפולנייה ועכשיו אני מסתכלת על הכביש ובקושי רואה את הדרך אבל שום דבר לא יכול לקלקל לי את הריחוף הזה שאני נמצאת בו מאז אחר הצהריים המפתיע הזה, אני רוצה לצרוח מאושר.
כשהתקשרת בבוקר והזמנת אותי לארוחת צהריים, התרגשתי כמו ילדה קטנה. אנחנו מתכננים את היום הזה כבר במשך שבועיים, בעצם מאז שבעלי הודיע לי על הנסיעה שלו לחו"ל. תכננו לפרטי פרטים את הארוחה ויותר מזה את הקינוח. אחרי כל הפגישות הקצרות האלה, שיחות הטלפון הלוהטות האלה וההבטחות שלנו אחד לשני לתת לעצמנו הזדמנות נוחה כדי להתענג אחד מהשני ... אין פלא שהתרגשתי.
אין לך מושג כמה מחשבה השקעתי בפרטים הקטנים. בחרתי את החזייה הכי טובה שלי שחופנת את החזה שלי וממסגרת אותו בצורה הכי מדהימה, את התחתון הכי מחמיא שלי, זה עם הציור הקטן של הפילון שידעתי שתאהב וכדי להרגיש בנוח לבשתי חולצת כפתורים שמדגישה את הגזרה כי קיוויתי שתזכור שאני חולמת שמישהו יפרום לי את כפתורי החולצה וינשק לי את המחשוף שנוצר ס"מ אחר ס"מ וכמובן מכנס תואם לחולצה, מכנס רך שלא ישאיר לי סימנים על הבטן כי כבר צחקנו על זה עשרות פעמים ... בקיצור, רציתי אותך.
אתה יודע איך קפאתי על מקומי ברגע הראשון שעצרת את הרכב שלך כדי לאסוף אותי ? נכנסתי לרכב שלך והנחתי את התיק מאחור ורק אז הבטתי לתוך עינייך. "את מאמינה ?" אמרת ואני לחשתי לך "עד שלא נהיה בין ארבע קירות והניידים יהיו סגורים, אני לא מאמינה". ונסענו כמה דקות עד שהחנית את הרכב בחניה שבדיוק התפנתה מתחת לבניין חדש ומפואר. כיבית את המנוע, הוצאת את המפתח ושאלת בנימוס "נעלה ?" "יש לך העדפה אחרת ?" שאלתי מופתעת ואתה פתחת את הדלת ויצאת ואני אחריך, שני צפצופים קטנים של אזעקת הרכב הרעישו את הרחוב השקט ובדיוק אז החל לרדת גשם, דק ומהיר, תפסת לי את היד ומשכת אותי אחריך. מהכיס האחורי הוצאת צרור מפתחות נוסף ופתחת את דלת האלומיניום המבריקה והזמנת את המעלית. רק כשהיינו שנינו פנים מול פנים בתוך המעלית הרשית לעצמך למשוך אותי אליך ולחבק אותי, הנחתי עליך את הראש ועצמתי את העיניים חזק חזק בפחד קל שאפתח אותם ואגלה שהכל חלום ... המעלית עצרה בקומה התשיעית ואני צועדת אחריך בשקט, מביטה בקירות הלבנים, בדלתות הפלדלת החומות של השכנים ואני חושבת לעצמי האם השכנים יודעים שאנחנו הולכים להשתמש בדירת הרווקים של החבר שלך על מנת להרגיע את היצרים שלנו באהבה האסורה שלנו ... כלומר להזדיין.
צחקתי כשראיתי שבאמת ערכת שולחן כדי שנשב לאכול ארוחת צהריים, אפילו לקחת אותי למטבח ופתחת את התנור שמילא את החדר בריח מהביל של רוטב סויה מתקתק. "עשית את כל זה לבד ?" שאלתי ואתה התחמקת "אני מבשל לפי הוראות" וכל כך רציתי לתת לך הוראות מדויקות איך לחמם אותי וכל כך רציתי להיות המנה העיקרית והקינוח גם יחד. וכשהבנתי שאתה מפחד מהרגע הבנתי גם שאם אני לא אגיש לך אותי על מגש, אתה לא תדע מאיפה להתחיל לאכול אז נשענתי על השיש ומשכתי אותך אליי, לא הפריע לי שהשיש הקר שרט את גבי כשגופי עלה וירד במטרה להתחכך בך ולהרגיש אותך, במטרה לרגש אותך ולהדליק אותך. לקחתי את כפות ידיך והנחתי אותם על מותניי כשכרכתי את ידי סביב צווארך ונישקתי אותך בלהט שהצליח לסחוף אותך אחריי בקלות. הנשיקות היו רצופות בנשימות והנשימות היו רצופות בקולות תאווה וכשהתחלת לפרום את כפתורי חולצתי נהמתי כמו כלבה מיוחמת והפטמות שלי הזדקרו בטירוף רק מהמחשבה על שפתיך שמחפשות אחריהן. החולצה נפלה על הרצפה ואז שחררת את החזייה שלי שנתקעה בין הגוף שלי ושלך וחפנת את השדיים שלי בין ידיך וליקקת אותם בטירוף כאילו שאתה מנסה לבלוע אותם ביחד אל תוך פיך וראשי נזרק לאחור במבט של "אלוהים, רק שזה לא ייגמר" ואז בצורה חדה תפסתי את כפות ידייך ועצרתי אותך כי רציתי כל כך להפשיט אותך ולתת לגוף שלנו להתחמם זה בזו. הורדתי ממך את הז'קט ועזרתי לך להוריד את החולצה ואז משכתי אותך אליי וחיבקתי אותך ארוכות. התחושה הזאת של חזה בחזה הדהימה אותי, ליטפנו זה לזו את הגב במגע עדין ועצמתי את עיניי וחשבתי על הזמן הארוך שחיכיתי לרגע הזה וחזרנו שוב להתנשק.
התחלתי מנשקת אותך משפתייך לסנטר, מהסנטר לכתפיים שהם החולשה הראשית שלי בגוף הגברי. העברתי את השפתיים שלי בעדינות על עורך הנעים וליטפתי את השער הרך ששזור לך על החזה והבטן והלשון שלי ניסתה לחטט לך בקו המכנס ובעדינות פתחתי את המכנס והרוכסן והורדתי את המכנס למטה. השפתיים שלי עברו על גבי התחתון שלך שמתחתיו התגלתה לי בליטה מדהימה של האבר שלך, זקור ומלא בחשק. והיד שלי ליטפה לך את פנים הרגל כשהיד השנייה מנסה לחלוץ לך את הנעליים כדי לשחרר אותך מהמכנס לגמרי. לא רציתי את עזרתך אבל נאלצתי להיכנע ברגע שהתרחקת פסיעה וחלצת אותם בעצמך ובזמן הזה חזרתי להישען על השיש והרשתי לעצמי להוריד מעצמי את הנעליים, המכנס והתחתון כך שעמדנו עירומים זה מול זה ומחויכים. "מעולם לא ראינו אחד את השני בעירום מלא" אמרת ואני שאלת "זה טוב או לא ?" "עכשיו זה יותר טוב" אמרת והתקרבת אליי כששנינו מנסים לתפוס כמה שיותר נגיעות בשנייה, מנסים לעבור על כל הגוף אחד של השני כדי לגעת, לגעת, לגעת.
