Angel Girl1
New member
מור חסרת מנוח!
כן כן... מור חסרת מנוח... אתם שואלים מזה מור חסרת מנוח? ובצדק! מור חסרת מנוח זה סיפור שמור ושירלי כתבו! כאן אנחנו מפרסמות לכם את החלק הראשון בסיפור...: מור לבשה את שריונה עלתה על סוסה הצטיידה במגנה וחרבה והרגישה סופית מוכנה לצאת למסעה... מור בדקה עם הכל מוכן... ושהיא לא שכחה כלום... הרי מסע כזה לא עושים כל פעם... עושים פעם ב... מור בדקה שהכל מוכן... ויצאה לדרך! ראשית היא דאגה להגיד שלום לאמה ואביה, רוחמה וביז´ו. לאחר מכן לאחיה הקטן אייל ולאחותה בת ה-16 שירלי. ואז התחילה במסע... היא ידעה שיהיה לה מסע מפרך... מסע שיוכל להיות קשה... אך היא יודעת שהיא צריכה לעשות זאת! מור יצאה למסע... ואז... בתחנה הראשונה פגשה את ידידה הנאמן עומרי.. מאז ומעולם היה לידיד וחבר טוב אך לאחרונה הם הרגישו כאילו קשרם מתחזק. היא ידעה שאם תקח מישהו איתה למסע, זה יהיה עומרי. היא אמרה זאת לעומרי... ביקשה ממנו לבוא... עומרי התלבט קשות... הוא כ"כ קשור לחבריו! הם מאוד חשובים לו! ואז עומרי החליט! עומרי קם ואמר: "בייבי, אני משוגע עליך מטורף בובה... אבל חבריי כאן והם כן זקוקים לי. תשמעי מה, אני מבטיחה שאני אפגוש אותך בהורת´ינגטון.. את צריכה להגיע לשם עוד יומיים.. חפיף.." מור שקלה את העניין וחשבה. זה דווקא טוב. היומיים הראשונים הם הרי הכי קלים... לבסוף אמרה לעומרי בלב שקט: תראה עומרי... אני באמת אוהבת אותך... ורציתי שתבוא... לא רצית... חפיף=/ אבל עכשיו אני יהיה חזקה יותר מתמיד! כאשר אני יודעת שאני צריכה להמשיך במסע הזה לבדי! הם החליפו מילות פרידה אחרונות והמשיכו במסע. צביטה קטנה בלבה הנאה והרגוע של מור, אך היא הייתה חזקה מזה. לבסוף החליטה להתקדם במסע לעבר התשובה לשאלתה הנצחית: לשאלה שהיתה לה חשובה מכל! שאלה שהטרידה את מוחה... השאלה כמובן היתה: :"למה לעזאזעל גוד דאמיט פקינג שיט, בלאדי האל... למה וואי מיסטר האוד דו יו דו??!!! למה... למה.. קוללתי בחיי נצח." השאלה הזו תמיד היתה במוחה... היא כ"כ רצתה לדעת את התשובה! זה היה כ"כ חשוב לה! ולכן היא החליטה להמשיך במסע... בתחנה השניה היא פגשה את: עומרי!! עומרי החליט שהוא לא יכול בלעדיה ותפס פוני אקספרס... מור היתה מאושרת היא ידעה שכך זה צריך להיות מור היתה כ"כ מאושרת! עומרי! אמרה בשמחה! החלטת להגיע! כן כן... ענה לה עומרי... חשבתי שאני יוכל בלעדיך! אבל אני לא! אני פשוט לא יכול! זה לא אותו הדבר! מור היתה מאושרת כ"כ! רק היא ידעה כמה זה חשוב לה! אך עומרי ידע גם מה התשובה שהיא מחפשת... אך הוא לא גילה לה... למה עומרי לא גילה את התשובה? האם עומרי הוא יודע כל? האם מור בכלל תמצא את התשובה בעצמה? כל זאת ועוד... בחלק הבא... של: מור חסרת מנוח! *כל הזכויות שמורות למור ושירלי בע"מ (c)* אממ... ועכשיו... איך הסיפור?
כן כן... מור חסרת מנוח... אתם שואלים מזה מור חסרת מנוח? ובצדק! מור חסרת מנוח זה סיפור שמור ושירלי כתבו! כאן אנחנו מפרסמות לכם את החלק הראשון בסיפור...: מור לבשה את שריונה עלתה על סוסה הצטיידה במגנה וחרבה והרגישה סופית מוכנה לצאת למסעה... מור בדקה עם הכל מוכן... ושהיא לא שכחה כלום... הרי מסע כזה לא עושים כל פעם... עושים פעם ב... מור בדקה שהכל מוכן... ויצאה לדרך! ראשית היא דאגה להגיד שלום לאמה ואביה, רוחמה וביז´ו. לאחר מכן לאחיה הקטן אייל ולאחותה בת ה-16 שירלי. ואז התחילה במסע... היא ידעה שיהיה לה מסע מפרך... מסע שיוכל להיות קשה... אך היא יודעת שהיא צריכה לעשות זאת! מור יצאה למסע... ואז... בתחנה הראשונה פגשה את ידידה הנאמן עומרי.. מאז ומעולם היה לידיד וחבר טוב אך לאחרונה הם הרגישו כאילו קשרם מתחזק. היא ידעה שאם תקח מישהו איתה למסע, זה יהיה עומרי. היא אמרה זאת לעומרי... ביקשה ממנו לבוא... עומרי התלבט קשות... הוא כ"כ קשור לחבריו! הם מאוד חשובים לו! ואז עומרי החליט! עומרי קם ואמר: "בייבי, אני משוגע עליך מטורף בובה... אבל חבריי כאן והם כן זקוקים לי. תשמעי מה, אני מבטיחה שאני אפגוש אותך בהורת´ינגטון.. את צריכה להגיע לשם עוד יומיים.. חפיף.." מור שקלה את העניין וחשבה. זה דווקא טוב. היומיים הראשונים הם הרי הכי קלים... לבסוף אמרה לעומרי בלב שקט: תראה עומרי... אני באמת אוהבת אותך... ורציתי שתבוא... לא רצית... חפיף=/ אבל עכשיו אני יהיה חזקה יותר מתמיד! כאשר אני יודעת שאני צריכה להמשיך במסע הזה לבדי! הם החליפו מילות פרידה אחרונות והמשיכו במסע. צביטה קטנה בלבה הנאה והרגוע של מור, אך היא הייתה חזקה מזה. לבסוף החליטה להתקדם במסע לעבר התשובה לשאלתה הנצחית: לשאלה שהיתה לה חשובה מכל! שאלה שהטרידה את מוחה... השאלה כמובן היתה: :"למה לעזאזעל גוד דאמיט פקינג שיט, בלאדי האל... למה וואי מיסטר האוד דו יו דו??!!! למה... למה.. קוללתי בחיי נצח." השאלה הזו תמיד היתה במוחה... היא כ"כ רצתה לדעת את התשובה! זה היה כ"כ חשוב לה! ולכן היא החליטה להמשיך במסע... בתחנה השניה היא פגשה את: עומרי!! עומרי החליט שהוא לא יכול בלעדיה ותפס פוני אקספרס... מור היתה מאושרת היא ידעה שכך זה צריך להיות מור היתה כ"כ מאושרת! עומרי! אמרה בשמחה! החלטת להגיע! כן כן... ענה לה עומרי... חשבתי שאני יוכל בלעדיך! אבל אני לא! אני פשוט לא יכול! זה לא אותו הדבר! מור היתה מאושרת כ"כ! רק היא ידעה כמה זה חשוב לה! אך עומרי ידע גם מה התשובה שהיא מחפשת... אך הוא לא גילה לה... למה עומרי לא גילה את התשובה? האם עומרי הוא יודע כל? האם מור בכלל תמצא את התשובה בעצמה? כל זאת ועוד... בחלק הבא... של: מור חסרת מנוח! *כל הזכויות שמורות למור ושירלי בע"מ (c)* אממ... ועכשיו... איך הסיפור?
