מורה נבוכים.

[לעומק]

יש לי שתי אמונות.
1. שיש אלוהים.
2. אפשר לגעת באלוהים/בנצח. גם בחיים שלנו.
כאילו ישנה אפשרות להארה בחיים שלנו.

אבל הרבה מהארות של חכמי העבר התבררו כשגויות.
אז גם הארות שלנו יש מצב שהן שקריות.
ואין בהם שום סוג של אמת.

אז בשביל זה אני מנסה להבין איך הרמבם התייחס לנבואות עתיקות.
אומנם הרמבם התייחס לדת כאמת היחידה.
ואני מגיע כדי להבין את מושג הארה.

אבל אולי אבין משהו חדש על מושג הארה דרך מורה נבוכים.


בקיצור, אני מתכוון לסכם את מורה נבוכים.
אם זה מעניין אתכם

 

[Lucifer LightBringer]

יש לי שתי אמונות.
1. שיש אלוהים.
2. אפשר לגעת באלוהים/בנצח. גם בחיים שלנו.
כאילו ישנה אפשרות להארה בחיים שלנו.

אבל הרבה מהארות של חכמי העבר התבררו כשגויות.
אז גם הארות שלנו יש מצב שהן שקריות.
ואין בהם שום סוג של אמת.

אז בשביל זה אני מנסה להבין איך הרמבם התייחס לנבואות עתיקות.
אומנם הרמבם התייחס לדת כאמת היחידה.
ואני מגיע כדי להבין את מושג הארה.

אבל אולי אבין משהו חדש על מושג הארה דרך מורה נבוכים.


בקיצור, אני מתכוון לסכם את מורה נבוכים.
אם זה מעניין אתכם

ואם הוא לא קיים, מה ישתנה בדרך החיים שלך?

 

[לעומק]

ואם הוא לא קיים, מה ישתנה בדרך החיים שלך?

אם יש מתכנן, אז יש סיבה תכליתית לבריאה.
כאילו ישנה איזשהי מטרה שהיוצר תיכנן.

ואם אין יוצר, אז העתיד הוא מה שנחליט.
מצד אחד זה משחרר.
אך מצד שני זה יותר מידי לחשוב עליו

 

[פילוסוף רוחני33]

אם יש מתכנן, אז יש סיבה תכליתית לבריאה.
כאילו ישנה איזשהי מטרה שהיוצר תיכנן.

ואם אין יוצר, אז העתיד הוא מה שנחליט.
מצד אחד זה משחרר.
אך מצד שני זה יותר מידי לחשוב עליו

לא הכול צפוי. אלוהים נתן לנו בחירה בין הטוב לרע במה שתלוי בנו. את השאר הוא קבע.

 

[Lucifer LightBringer]

אם יש מתכנן, אז יש סיבה תכליתית לבריאה.
כאילו ישנה איזשהי מטרה שהיוצר תיכנן.

ואם אין יוצר, אז העתיד הוא מה שנחליט.
מצד אחד זה משחרר.
אך מצד שני זה יותר מידי לחשוב עליו

האמונה באלוהים היא כמו אמונה בקרמה או מה שנקרא בכדורגל "צדק פואטי", שיש משמעות לסבל שאנחנו עוברים למרות הכל.
אבל מאוד ייתכן שאין צדק כזה...
there's no happy ending

 

[לעומק]

האמונה באלוהים היא כמו אמונה בקרמה או מה שנקרא בכדורגל "צדק פואטי", שיש משמעות לסבל שאנחנו עוברים למרות הכל.
אבל מאוד ייתכן שאין צדק כזה...
there's no happy ending

אולי,
אבל רוב האנושות האמינה באלים.
לכן נראה לי שהוא קיים.

וגם מלאאא אנשים חכמים האמינו בזה.
ובטח חשו הארות וכו.
ככה שזה נראה לי הגיוני

 

[פילוסוף רוחני33]

אולי,
אבל רוב האנושות האמינה באלים.
לכן נראה לי שהוא קיים.

וגם מלאאא אנשים חכמים האמינו בזה.
ובטח חשו הארות וכו.
ככה שזה נראה לי הגיוני

אין לדעת אם יש אלוהים או לא ולעולם לא יצליחו להוכיח, זה עניין של אמונה אישית. הקשר של אדם לאלוהים עשוי לעזור לו להתקדם מוסרית ורוחנית. פעם ניסיתי להוכיח מדעית את קיום האלוהים בעזרת קישורו לחשמל.

 

[Lucifer LightBringer]

אולי,
אבל רוב האנושות האמינה באלים.
לכן נראה לי שהוא קיים.

וגם מלאאא אנשים חכמים האמינו בזה.
ובטח חשו הארות וכו.
ככה שזה נראה לי הגיוני

עם כל הכבוד, בסוף כולם טועים.
No one is perfect.
טוב חוץ מהמספר 6, זה המספר הכי מושלם שיש כמובן.
אין עוד כמוהו לא משנה באיזה בסיס מספרים אתה עובד, בינארי (שם זה 110), אוקטאלי, הקסדצימאלי וכן הלאה. (הספר של הפתוחה לא מדבר על בסיס מספרים נוסף, צריך לחזור לקרוא את הספר הזה).

 

[פילוסוף רוחני33]

עם כל הכבוד, בסוף כולם טועים.
No one is perfect.
טוב חוץ מהמספר 6, זה המספר הכי מושלם שיש כמובן.
אין עוד כמוהו לא משנה באיזה בסיס מספרים אתה עובד, בינארי (שם זה 110), אוקטאלי, הקסדצימאלי וכן הלאה. (הספר של הפתוחה לא מדבר על בסיס מספרים נוסף, צריך לחזור לקרוא את הספר הזה).

666 זה מספר השטן. אני אוהב את המספר 3. בפסיכומטרי קיבלתי 555. חיתוך הזהב נחשב למספר מושלם, שכחתי מהו. שבע מספר מזל ביהדות, כי זה המספר היחיד בין אחת לעשר שאי אפשר בכפל וחילוק עם מספר אחר בין אחת לעשר להגיע למספר בין אחת לעשר.

 

[פילוסוף רוחני33]

אולי,
אבל רוב האנושות האמינה באלים.
לכן נראה לי שהוא קיים.

וגם מלאאא אנשים חכמים האמינו בזה.
ובטח חשו הארות וכו.
ככה שזה נראה לי הגיוני

בסרט אחד שראינו בלימודים "גבעה 24 אינה עונה", רבי אומר שאסור אף פעם להתייאש ולהיכנע לכוחות הרעים והשטניים. האמונה מחזקת את האדם ונותנת לו כוחות להילחם.

 

[דורי 1981]

האמונה באלוהים היא כמו אמונה בקרמה או מה שנקרא בכדורגל "צדק פואטי", שיש משמעות לסבל שאנחנו עוברים למרות הכל.
אבל מאוד ייתכן שאין צדק כזה...
there's no happy ending

להוציא הנצחונות של ריאל מדריד, כמובן. מחר אנחנו נגד ליברפול- קל לא יהיה.

 

[פילוסוף רוחני33]

להוציא הנצחונות של ריאל מדריד, כמובן. מחר אנחנו נגד ליברפול- קל לא יהיה.

החברה שלי מעריצה את מכבי חיפה, אני נוהג לשאול אותה מה מצב מכבי חיפה. לאחרונה הקבוצה חלשה מאוד וחבל.

 

[פילוסוף רוחני33]

ואם הוא לא קיים, מה ישתנה בדרך החיים שלך?

הכי חשוב בעולם להיות מוסרי כלפי אנשים אחרים. אם אתה טוב לאחרים, התממשה מטרתך בעולם גם אם זה לא בוצע דרך הדת אלא בדרך אחרת. רוחניות היא מבורכת, בדרך כלל.

 

[לעומק]

אז זה סיכום איך שאני מבין את הרמבם.
ואין לי ידע רחב בתורתו אלא רק בקטנה.


אז הרמב"ם פותח את מורה נבוכים במכתב אישי לתלמידו, רבי יוסף בן יהודה.
הוא מספר לו שכתב את הספר הזה בהשראתו משום שראה בו אדם נבוך, חכם, שמחפש את האמת.

תחילה הוא מודה שחשש שהוא טיפש, אבל כשהרמב"ם ראה את שיריו, את הבנתו במתמטיקה ובלוגיקה,
הוא נרגע מפני שהבין שהוא כשיר להבין את האמת.

הרמב"ם מזהה בו אדם שנמשך להבין גם את דברי הפילוסופים המוסלמים
ולבדוק אם דבריהם אמיתיים לא מפני ש“נראים לו”, אלא מפני שיש בהם הכרח לוגי.
זו בעיניו הדרך הנכונה להבין את האמת האלוהית

לא לקבל הארה כאמת היחידה, אלא לבדוק אותה בכלי השכל,
כדי לדעת האם היא נובעת באמת מן המציאות או רק מן הדמיון.

ומכאן מטרת הספר:
לברר את סודות התורה והנבואה על פי השכל
ולהבין מה הם רצו לומר לנו.

 

[פילוסוף רוחני33]

אלוהים הוא הרוח שיצרה מתוכה את החומר, והוא גם המצפון שמאחד בין כל המודעויות. כשאדם מתנהג בדרך מוסרית ורוחנית, הוא משפיע ממודעותו על הרוח הכללית של היקום.

 

[לעומק]

הקדמה חלק א.

בהקדמה הרמב״ם פותח את מורה הנבוכים בהסבר שהמקרא משתמש במילים שיש להן כמה משמעויות.
יש מילים שמשתמשים בהן בלשון מושאלת כמו "זה עומד לי על קצה הלשון",
ויש מילים שיש להן משמעות כפולה: לפעמים המשמעות המשותפת נובעת מהתכונה המהותית,
כמו המילה בגד שנאמרת גם על חולצה וגם על מכנס,
ולפעמים הדמיון הוא רק חיצוני או צורני.
לכן, כדי להבין את התורה באמת, צריך לדעת באיזה סוג של מילה מדובר בכל מקום.
ועדיף ללמוד פילולוגיה או משהו כזה

מטרת הספר, אומר הרמב״ם, היא כפולה:
הראשונה: לעזור לאנשים שלמדו פילוסופיה,
אבל מבינים גם את פשט התורה,
ועכשיו הם מרגישים קונפליקט פנימי.
השכל שלהם אומר שהתורה סותרת את ההיגיון,
אבל האמונה אומרת להם לוותר על השכל ולעבוד את השם מתוך הרגש.
הרמב״ם רוצה להראות שאין סתירה בין השניים
שהתורה והפילוסופיה מובילות אל אותה אמת.

המטרה השנייה: להסביר את התורה לאמיתה,
להראות מה המחבר באמת התכוון לומר,
ולא את הפשט הפשוט.
לכן הספר פונה לשני סוגים של אנשים:
אל מי שמתחבט בין הדת לפילוסופיה,
ואל מי שפשוט רוצה להבין את התורה לעומקה, גם בלי קשר לאמונה הדתית שלו.

הרמב״ם מדגיש שהספר לא יגלה הכול במפורש.
יש דברים שקשה להסביר,
ויש דברים שאסור להסביר,
כמו מעשה בראשית (הפיזיקה)
ומעשה מרכבה (המטאפיזיקה).
לכן הוא כותב ברמזים, ומצפה שהקורא יבין דבר מתוך דבר.
הוא גם מסביר שאין ללמד את הדברים האלה לכל אחד,
כי מי שלא מוכן להם עלול לפרשם בצורה שתוביל לכפירה.

עם זאת, אפשר לומר שהמדע והדת נפרדו בזמננו,
ולכן אפשר לעסוק במדע הפיזיקה בלי לחשוש,
אבל עדיין, את מעשה מרכבה צריך להבין מעצמנו.

הרמב״ם מסביר שגם מי שמבין את התורה לא באמת תופס את הכול אפילו הוא לא יודע את האמת לאמיתה.
כי האמת מתגלה לאדם כמו ברק בלילה חשוך
יש מי שהאור הבזיק לו לרגע, ויש מי שראה אותו שוב ושוב, כמו משה רבינו.
ויש מי שרק מרגיש את האור ממרחק.
ואצל חלק מהאנשים, אפילו הארה קטנה עלולה להטעות אותם,
כמו להט החרב המתהפכת ששומרת על עץ החיים.

לבסוף, הוא אומר שהמון העם כלל לא מבין את הדברים האלו,
ולכן הספר אינו נכתב עבורם.

 

[פילוסוף רוחני33]

הקדמה חלק א.

בהקדמה הרמב״ם פותח את מורה הנבוכים בהסבר שהמקרא משתמש במילים שיש להן כמה משמעויות.
יש מילים שמשתמשים בהן בלשון מושאלת כמו "זה עומד לי על קצה הלשון",
ויש מילים שיש להן משמעות כפולה: לפעמים המשמעות המשותפת נובעת מהתכונה המהותית,
כמו המילה בגד שנאמרת גם על חולצה וגם על מכנס,
ולפעמים הדמיון הוא רק חיצוני או צורני.
לכן, כדי להבין את התורה באמת, צריך לדעת באיזה סוג של מילה מדובר בכל מקום.
ועדיף ללמוד פילולוגיה או משהו כזה

מטרת הספר, אומר הרמב״ם, היא כפולה:
הראשונה: לעזור לאנשים שלמדו פילוסופיה,
אבל מבינים גם את פשט התורה,
ועכשיו הם מרגישים קונפליקט פנימי.
השכל שלהם אומר שהתורה סותרת את ההיגיון,
אבל האמונה אומרת להם לוותר על השכל ולעבוד את השם מתוך הרגש.
הרמב״ם רוצה להראות שאין סתירה בין השניים
שהתורה והפילוסופיה מובילות אל אותה אמת.

המטרה השנייה: להסביר את התורה לאמיתה,
להראות מה המחבר באמת התכוון לומר,
ולא את הפשט הפשוט.
לכן הספר פונה לשני סוגים של אנשים:
אל מי שמתחבט בין הדת לפילוסופיה,
ואל מי שפשוט רוצה להבין את התורה לעומקה, גם בלי קשר לאמונה הדתית שלו.

הרמב״ם מדגיש שהספר לא יגלה הכול במפורש.
יש דברים שקשה להסביר,
ויש דברים שאסור להסביר,
כמו מעשה בראשית (הפיזיקה)
ומעשה מרכבה (המטאפיזיקה).
לכן הוא כותב ברמזים, ומצפה שהקורא יבין דבר מתוך דבר.
הוא גם מסביר שאין ללמד את הדברים האלה לכל אחד,
כי מי שלא מוכן להם עלול לפרשם בצורה שתוביל לכפירה.

עם זאת, אפשר לומר שהמדע והדת נפרדו בזמננו,
ולכן אפשר לעסוק במדע הפיזיקה בלי לחשוש,
אבל עדיין, את מעשה מרכבה צריך להבין מעצמנו.

הרמב״ם מסביר שגם מי שמבין את התורה לא באמת תופס את הכול אפילו הוא לא יודע את האמת לאמיתה.
כי האמת מתגלה לאדם כמו ברק בלילה חשוך
יש מי שהאור הבזיק לו לרגע, ויש מי שראה אותו שוב ושוב, כמו משה רבינו.
ויש מי שרק מרגיש את האור ממרחק.
ואצל חלק מהאנשים, אפילו הארה קטנה עלולה להטעות אותם,
כמו להט החרב המתהפכת ששומרת על עץ החיים.

לבסוף, הוא אומר שהמון העם כלל לא מבין את הדברים האלו,
ולכן הספר אינו נכתב עבורם.

גם אם אסור להסביר (מה שאני לא בטוח בו בכלל), תמיד יש תשובה ודרך להסביר. אם אין תשובה, הדבר לא קיים. לכן אי אפשר לברוח משאלת האבן בטענה שאסור לענות, עצם העובדה שאפשר לענות מציבה בעיה בפני המעמד הכול יכול של אלוהים.

 

[פילוסוף רוחני33]

התורה אינה ספר מדע ואינה חוקה, היא חוכמה. יש בה דברים שנאמרו כמשל למשהו אחר. מה שיפה בתורה שהיא מכירה את כל המצבים האנושיים ולכן מתאימה לכל רעיון ספרותי אפשרי. אפשר למצוא רעיונות מדעיים בתוך הרעיונות הספרותיים. החוקים נצחיים ויפים, אבל העונשים המוגזמים בהחלט באים בעיקר כאזהרה שהשתמשו בה יותר במצב הקשה של סכנת התבוללות בעובדי אלילים. קראתי פעם בספר אחד שאומרים שבציווי להרוג גויים אין הכוונה לנוצרים אלא לעובדי אלילים, וזה כי הם עושים תועבות ומעבירים את בניהם באש. לפרי הדעת היה אולי טעם קולה וייצג את חדוות הנעורים, ולפרי הדעת טעם יין והוא מייצג את הקבלה ואת הסוד השמור לזקנים שאי אפשר להגיע אליו.

 

[פילוסוף רוחני33]

הפילוסוף הגאון פסקל טען, שלא משנה אם יש באמת אלוהים אלא מה נרוויח מהאמונה בו. אם יש גן עדן ונאמין באלוהים, נגיע לגן עדן. אם אין אלוהים, לא נפסיד כלום. לכן לפיו עדיף להאמין באלוהים. אני חולק עליו קצת וחושב שאי אפשר להאמין במה שלא נראה לנו נכון. לכל היותר אפשר לעבוד את אלוהים.