מורגן לה פיי

[tomas2]

מורגן לה פיי

מורגן לה פיי מהרומנסה הארתוריאנית היא ללא ספק אחת הדמויות היותר מרתקות ומגוונות בתולדות הספרות. מאישיות דוחה ומעוררת שאט נפש לסמל של פלא ויראה, ממכשפה זקנה לאחת מתשע פיות במיתולוגיה האירית (שאולי הן שריד לתשעת המוזות במיתולוגיה היוונית), מאויבת מושבעת של המלך ארתור למטפלת האישית שלו באי המסתורי אבלון (Avelon), מבתולה חסודה למושא של תשוקה – מורגן לה פיי עוררה את סקרנותם של הרומנסרים הצרפתים והאנגלים שהחיו את האתוס הארתוריאני מימי הביניים למאמר המלא כאן תודה

 

[סקיפי]

../images/Emo45.gif

וכמובן, הספר המאוד מאוד מאוד מומלץ, "ערפילי אבלון", של מריון צימר בריידלי... שווה לקרוא!

 

[נביא זעם1]

אגב

יוצא עוד סרט הוליוודי מנופח על המלך ארתור- והוא לא ממש מומלץ.

 

[5 0 6]

למה? מה רע בו כל-כך?

 

[ד ל ת]

"ערפילי אבלון"

ג'וליאנה מרגוליס או לא ג'וליאנה מרגוליס-"ערפילי אבלון" הוא פשוט ספר יפה מכדי שיהרסו אותו עם סרט. הממ... מורגן לה פיי. אני מאוהבת בה.

 

[סקיפי]

../images/Emo45.gif

 

[סקיפי]

הוליווד

חוזרת לימי הפקות הענק שלה: תפאורות ענק, הרבה אקשן, ברבה דם (ומעיים שפוכים) וסרטים סוג ב'. קחו לדוגמא את חילול הקודש האחרו שלהם.. (ע"ע טרויה...)

 

[נביא זעם1]

בדיוק

לפחות בטרויה הכניסו איזשהו עומק פילוסופי- וגם זה לא מחפה על העיוות שהם עשו לכל הסיפור. בסרט של החדש של ארתור הכניסו בדמויות יותר מדי סקס-אפיל: המלך ארתור מוצג כצעיר וחזק(למרות שלפי המיתולוגיה גם בצעירותו הוא לא היה חזק במיוחד), גוניבר פתאום מופיעה כלוחמת סקסית במקום שהיא תופיע כמו נסיכה "נומלית"(וזה לא שיש לי משהוא נגד לוחמות סקסיות- להיפך. אבל פשוט זה לא מתאים לסיפור), וגם מרלין כבר לא כ"כ זקן פתאום. אבל, ברצינות- אחרי העיבוד הזה, הסרט "ראשון האבירים" עם שון קונרי כבר נראה יותר תואם את הסיפור המקורי. אגב, ממולץ לראות בהולמק- במקרה שיראו את זה שוב מתישהו- את הסרט "מרלין"- אני חושב שזה "סרט ארתור" היחידי אשר נאמן לסיפור האמיתי. רק שהסרט עוקב אחר הכל מנקודת המבט של מרלין- מאז ילדותו עד לחורבן ממלכתו של ארתור.

 

[סקיפי]

מרלין - מאוד מומלץ

 

[נביא זעם1]

גם את ראית אותו?

 

[סקיפי]

וודאי ו-וודאי...

 

[Y. Welis]

יש עוד אחד טוב - אקסקאליבר, שמדי

פעם עבר בכבלים. סרט מ-1981 עם ליאם ניסאן הצעיר (כסיר גאווין) וניקולאס קליי כלאנסלוט (הוא הופיע בתפקיד קטן כמחווה ב'מרלין' החדש). קשה לומר מי מהם נאמן יותר למקור, כי יש כ"כ הרבה מקורות. זו לא רומאנסה אחת אלא עשרות, והרבה מסורות מעורבות ומתוסבכות, שכוללות חומר למאות סרטים. מהבחינה הזו, גם 'הגביע הקדוש' של מונטי פייטון נאמן לחלק מהמקורות... יש גם תת-ז'אנר שלם בפנטסיה המודרנית שמוקדש לספרות ארתוריאנית, ובו נפוץ בעיקר החלק הקלטי, שמבוסס על סיפוריו של ג'פרי והמקורות הוולשיים, לפיהם ארתור אכן היה מנהיג צעיר, ומרלין גם אינו זקן כ"כ - הוא למעשה החל את ה'קריירה' של כילד.

 

[Y. Welis]

מאמר מעניין ומקיף, אבל די מעורבב

כי יש סדר מסויים של השפעות על התפתחות דמותה של מורגאנה החל מג'פרי (אמצע המאה ה-12), דרך העיבודים הנורמאניים ועד להפיכתה למרושעת בפרוזה של סוף אותה מאה בצרפת - משם היא חזרה לאנגליה בתרגומו של מאלורי בסוף המאה ה-15. קל להתבלבל בין כמויות המקורות, וחשוב להתוות את סדר ההשפעה. השיר של טניסון על 'גבירת שאלוט' (שבוצע אגב ע"י הזמרת הקנדית המצויינת לורינה מק'קניט) למשל נלקח מגירסה איטלקית מאוחרת שנכתבה פי המקור הצרפתי. אצל מאלורי למשל המקום נקרא 'אסקאלוט'. יש אגב ספר פנטסיה ישן שתורגם בשם 'שלושה לבבות ושלושה אריות' (של פול אנדרסון), שמנסה להציג דמות אוהדת של מורגאנה.