מוקד רקטו וגינלי
- פותח הנושא סינדי8
- פורסם בתאריך
אין לי מושג לגבי הכרח
אבל יכולה לספר לך שאצלי הוא הורגש בבדיקה ידנית.
כמובן שנצפה בלפה'.
ואצלי - עם דגש על אצלי.. הסימפטום הכבד ביותר שלי היה עצירות. במשך 8 שנים. (התבטא בחוסר יציאות עד 10 ימים. אהממ בסוף גם שבועיים).
ואול אובר, אחרי כעשרים שנה עם מוקד כזה הגעתי למצב חסימת מעיים וכריתת חלק מהמעי הגס.
מיותר לציין שאובחנתי כבעלת מעי רגיז...
עד שעלו על האנדו.
אבל יכולה לספר לך שאצלי הוא הורגש בבדיקה ידנית.
כמובן שנצפה בלפה'.
ואצלי - עם דגש על אצלי.. הסימפטום הכבד ביותר שלי היה עצירות. במשך 8 שנים. (התבטא בחוסר יציאות עד 10 ימים. אהממ בסוף גם שבועיים).
ואול אובר, אחרי כעשרים שנה עם מוקד כזה הגעתי למצב חסימת מעיים וכריתת חלק מהמעי הגס.
מיותר לציין שאובחנתי כבעלת מעי רגיז...
עד שעלו על האנדו.
זואילי, אני יודעת שזאת לא הייתה הכוונה שלך אבל הדאגת אותי מאוד עכשיו.
אני סובלת מעצירות כרונית ועברתי את כל הבדיקות הנדרשות אצל רופא גסטרו.
התשובה של רופא הגסטרו לבעיית העצירות שלי היא:
הרופא: "אין לך בעיה לפי הבדיקות"
אני: אבל אני סובלת מאוד, יציאה אחת בשבוע ועדיין לא מרגישה התרוקנות מלאה
הרופא: "את צריכה לשתות לפחות 4 ליטר נוזל ביום"
אני: אבל אני שותה 2-3 ליטרים (98% מים בטמפ' החדר) ביום כבר כמה שנים וגם זה המון (בהתחשב בעובדה שיש לי פיפי כל שניה
הרופא:"את צריכה בנוסף לרוץ כל יום שעה, לרוץ!, לא ללכת"
אני: מה??? (ואני די פעילה אבל מאיפה הוא הפיל את זה עליייייייי)
בקיצור, הרופא לא מצא לי לא בעיה ולא פתרון ולכן אני חוששת שהאנדו' התפשט אצלי ועד שאני לא אעשה ניתוח אני לא אגלה
שאלת... אז עניתי מנסיוני...
איזה בדיקות גסטרו עשית?
מה שאצלי הראה בוודאות על מצב חסימה היה חוקן בריום. שלאחריו בכלל לא היתה שאלה האם לנתח או לא. ברגע שהרופא ראה את הבדיקה הוא מיד קבע לי ניתוח.
אבל את הבדיקה הזאת עשיתי רק אחרי 20 שנה..ואל תשכחי - אבחון מאוחר של אנדו הוא מאודדד בעייתי. ולכן החשיבות של אבחון מוקדם, שיכול לעשות את ההבדל. ואצלי האיבחון נעשה רק אחרי 17 שנות סבל.
אני מכירה היטב את הפחד מניתוח, בעיקר הפחד שאולי הניתוח הוא לשווא והמצב לא כזה גרוע...
נכון שבניתוח הראשון שלי בכלל לא היה לי ספק שמשהו רע קורה לי בגוף, אבל אז הייתי משותקת מפחד בגלל שלא היה לי הידע.
ולכן גם באותו ניתוח בו ראו את הבעייה במעיים - אני הייתי זו שסירבה לטפל בזה.
נכון שהאחריות היתה צריכה להיות על הרופאים. לפחות שיבהירו לי מה ההשלכות והסכנות (סכנה מאי טיפול) - אבל גם מזה אנחנו מפחדות - לשמוע את האמת המחורבנת. הלא כך?
אבל אם באותו רגע לא הייתי בסכנת חיים, אז מישהו יכול להכריח אותי להסכים לכריתת מעי? ברור שלא.
בניתוח השני בו כבר כרתו את החלק החולה, לא שאלו אותי והאמת - לא הייתי מסוגלת לסרב. כי הרגשתי כ"כ רע וידעתי שאין לי שום ברירה אחרת.
ובסופו של דבר - אני עדיין כאן. עם איכות חיים כמו שמעולם לא היתה לי. חיי השתנו ב 180 מעלות - לטובה. החלמתי מאותו ניתוח (וגם ממה שבא אחריו) והיום המעיים שלי עובדים טפו טפו כמו שצריך ואין עצירויות והכל טוב.
זה לגמרי לא היה שווה את הסבל. אבל זה היה שווה את הניתוח הרדיקלי.
אני מאוד מתחברת למה שכתבת בסוף.
כי אני הבנתי אחרי 8 טיפולי IVF שכולם היו לשווא וגבו ממני מחיר גופני שלעולם לא אסכים לשלם שוב.
אז אמרתי לעצמי - כך החלטתי אז. למדתי מזה. עכשיו לא יעזור לי לבכות על חלב שנשפך. והחלטתי להתקדם מהמקום בו נתקעתי.
וכיום - אין שום דבר שבעולם שיגרום לי לשלם מחיר גופני על ההחלטות שלי. נו מור.
איזה בדיקות גסטרו עשית?
מה שאצלי הראה בוודאות על מצב חסימה היה חוקן בריום. שלאחריו בכלל לא היתה שאלה האם לנתח או לא. ברגע שהרופא ראה את הבדיקה הוא מיד קבע לי ניתוח.
אבל את הבדיקה הזאת עשיתי רק אחרי 20 שנה..ואל תשכחי - אבחון מאוחר של אנדו הוא מאודדד בעייתי. ולכן החשיבות של אבחון מוקדם, שיכול לעשות את ההבדל. ואצלי האיבחון נעשה רק אחרי 17 שנות סבל.
אני מכירה היטב את הפחד מניתוח, בעיקר הפחד שאולי הניתוח הוא לשווא והמצב לא כזה גרוע...
נכון שבניתוח הראשון שלי בכלל לא היה לי ספק שמשהו רע קורה לי בגוף, אבל אז הייתי משותקת מפחד בגלל שלא היה לי הידע.
ולכן גם באותו ניתוח בו ראו את הבעייה במעיים - אני הייתי זו שסירבה לטפל בזה.
נכון שהאחריות היתה צריכה להיות על הרופאים. לפחות שיבהירו לי מה ההשלכות והסכנות (סכנה מאי טיפול) - אבל גם מזה אנחנו מפחדות - לשמוע את האמת המחורבנת. הלא כך?
אבל אם באותו רגע לא הייתי בסכנת חיים, אז מישהו יכול להכריח אותי להסכים לכריתת מעי? ברור שלא.
בניתוח השני בו כבר כרתו את החלק החולה, לא שאלו אותי והאמת - לא הייתי מסוגלת לסרב. כי הרגשתי כ"כ רע וידעתי שאין לי שום ברירה אחרת.
ובסופו של דבר - אני עדיין כאן. עם איכות חיים כמו שמעולם לא היתה לי. חיי השתנו ב 180 מעלות - לטובה. החלמתי מאותו ניתוח (וגם ממה שבא אחריו) והיום המעיים שלי עובדים טפו טפו כמו שצריך ואין עצירויות והכל טוב.
זה לגמרי לא היה שווה את הסבל. אבל זה היה שווה את הניתוח הרדיקלי.
אני מאוד מתחברת למה שכתבת בסוף.
כי אני הבנתי אחרי 8 טיפולי IVF שכולם היו לשווא וגבו ממני מחיר גופני שלעולם לא אסכים לשלם שוב.
אז אמרתי לעצמי - כך החלטתי אז. למדתי מזה. עכשיו לא יעזור לי לבכות על חלב שנשפך. והחלטתי להתקדם מהמקום בו נתקעתי.
וכיום - אין שום דבר שבעולם שיגרום לי לשלם מחיר גופני על ההחלטות שלי. נו מור.
חוקן בריום
תודה זואילי וליאת!
ולשאלתך זואילי עשיתי בדיקות דם לצליאק ועוד כמה דברים, סיגמואידוסקופיה (שזה כמו קולונוסקופיה רק קצר, עד 40 ס"מ בפנים) ועוד כמה בדיקות במערכת העיכול העליונה כגון גסטרוסקופיה ותבחין נשיפה.. לא יודעת מה הקשר בכל אופן מצאו לי גסטריטיס כ"צו'פר"
הבעיה היא שמעבר לזה שרופא האנדו' אמור לפעול ביחד עם רופא הפוריות לדעתי הם אמורים להוסיף לצוות גם רופא גסטרו ואורולוג כי המחלה הזאת מערבת יותר מידי איברים
יש טעם לגשת למרפאת גסטרו רצינית יותר מהרופא בקופה? אולי יעשו לי שם את החוקן בריום הזה, זואילי האם זה טראומטי?
תודה זואילי וליאת!
ולשאלתך זואילי עשיתי בדיקות דם לצליאק ועוד כמה דברים, סיגמואידוסקופיה (שזה כמו קולונוסקופיה רק קצר, עד 40 ס"מ בפנים) ועוד כמה בדיקות במערכת העיכול העליונה כגון גסטרוסקופיה ותבחין נשיפה.. לא יודעת מה הקשר בכל אופן מצאו לי גסטריטיס כ"צו'פר"
הבעיה היא שמעבר לזה שרופא האנדו' אמור לפעול ביחד עם רופא הפוריות לדעתי הם אמורים להוסיף לצוות גם רופא גסטרו ואורולוג כי המחלה הזאת מערבת יותר מידי איברים
יש טעם לגשת למרפאת גסטרו רצינית יותר מהרופא בקופה? אולי יעשו לי שם את החוקן בריום הזה, זואילי האם זה טראומטי?
לפני אבחנת האנדו
עשיתי את הבדיקות שפז רשמה, וגם לצליאק.
דרכי עיכול עליונות לא עשיתי.
כשהייתי נערה עשיתי בדיקת בריום כנראה של הדור הישן.
כשהגעתי לראשונה למרפאת האנדו אז נשלחתי שוב לקולונוסקופיה ואולט' רקטאלי.
דווקא בקולונוסקופיה לא רשמו שום דבר שנשמע כמו אנדו. באולט' תחת כן.
רק ב 2010 נודע לי על החוקן בריום.
ומכיוון שמדובר בעצם בצילום רנטגן אז מה שזה הראה היטב - זו האנטומיה של המעי. ואז בשנייה ראו את החסימה.
לכן אני חושבת שדווקא בדיקה זו טובה יותר לשם אבחנה שמשהו מפריע באנטומיה (מוקד גדול).
הבדיקה נסבלת. (תעשי חיפוש כאן במנוע החיפוש על המילה בריום)
אבל עברתי אותה כמה פעמים עם כדור הרגעה... (כל דבר פולשני אני מעדיפה לעשות מעורפלת).
לצערי אין לי כיום המלצה על מומחה גסטרו. את בארגבל החלטתי לעזוב אחרי שהמפגש האחרון איתו היה כזה שאמרתי שלעולם לא אשוב אליו.
בכל מקרה את החוקן בריום עברתי בתה"ש כדי שמרפאת האנדו תהיה בתמונה וגם הכירורג הכללי (שליווה אותי לבדיקה זו פעמיים).
וגם, אל תצפי ליוזמה מיח' הפוריות שיצרו קשר עם מרפאת האנדו. זה פשוט לא עובד ככה. אלא אם את זו שמנהלת את הטיפול שלך.
עשיתי את הבדיקות שפז רשמה, וגם לצליאק.
דרכי עיכול עליונות לא עשיתי.
כשהייתי נערה עשיתי בדיקת בריום כנראה של הדור הישן.
כשהגעתי לראשונה למרפאת האנדו אז נשלחתי שוב לקולונוסקופיה ואולט' רקטאלי.
דווקא בקולונוסקופיה לא רשמו שום דבר שנשמע כמו אנדו. באולט' תחת כן.
רק ב 2010 נודע לי על החוקן בריום.
ומכיוון שמדובר בעצם בצילום רנטגן אז מה שזה הראה היטב - זו האנטומיה של המעי. ואז בשנייה ראו את החסימה.
לכן אני חושבת שדווקא בדיקה זו טובה יותר לשם אבחנה שמשהו מפריע באנטומיה (מוקד גדול).
הבדיקה נסבלת. (תעשי חיפוש כאן במנוע החיפוש על המילה בריום)
אבל עברתי אותה כמה פעמים עם כדור הרגעה... (כל דבר פולשני אני מעדיפה לעשות מעורפלת).
לצערי אין לי כיום המלצה על מומחה גסטרו. את בארגבל החלטתי לעזוב אחרי שהמפגש האחרון איתו היה כזה שאמרתי שלעולם לא אשוב אליו.
בכל מקרה את החוקן בריום עברתי בתה"ש כדי שמרפאת האנדו תהיה בתמונה וגם הכירורג הכללי (שליווה אותי לבדיקה זו פעמיים).
וגם, אל תצפי ליוזמה מיח' הפוריות שיצרו קשר עם מרפאת האנדו. זה פשוט לא עובד ככה. אלא אם את זו שמנהלת את הטיפול שלך.
לדעתי לא בהכרח
כמו שזואילי כתבה לך עצירות היא בהחלט סימפטום שיכול להצביע על מוקד רקטו ואגינלי. אבל - יכול גם לנבוע מדברים אחרים.
אם המוקד גדול סביר שרופא מיומן יוכל להרגיש אותו, אבל אם הוא קטן אז יתכן שלא ירגישו אותו (וזה שהוא קטן לא אומק שהוא לא מאוד מציק).
בכל אופן, לפעמים יש בעיות בעיכול גם כשאין מוקד שכזה. אצלי בניתוח השני לפי בסימפטומים ממש הכינו אותי לזה שייתכן שיצטרכו לחתוך חלק מהמעי וכו' ובסוף - לא נמצאה בעיה בכלל! אבל - לאחר הניתוח והסרת רקמה ממקומות אחרים הסימפטומים ממש השתפרו.
האם סיפרת לרופא האנדו עד כמה מורה בעיית העצירות?
לא כדאי להכניס את עצמך לסרטים לפי מה שהיה אצל אחרות. אבל חשוב להשאר עם יד על הדופק.
אני מבינה שאת מאוד לא מעוניינת להמשיך בטיפולים "על עיוור" וזה מאוד מובן. 9 הזרעות זה באמת הרבה. אבל עכשיו שעברת להפריות התוצאות יכולות להיות אחרות. כן כדאי להקציב מספר מוגבל של הפריות לפני בדיקה מקיפה יותר ואולי אף ניתוח. ההחלטה מה יהיה המספר צריכה להתקבל מתוך דיון שלך עם רופא האנדו ורופא הפוריות יחד.
שיהיה בהצלחה!!
ליאת.
כמו שזואילי כתבה לך עצירות היא בהחלט סימפטום שיכול להצביע על מוקד רקטו ואגינלי. אבל - יכול גם לנבוע מדברים אחרים.
אם המוקד גדול סביר שרופא מיומן יוכל להרגיש אותו, אבל אם הוא קטן אז יתכן שלא ירגישו אותו (וזה שהוא קטן לא אומק שהוא לא מאוד מציק).
בכל אופן, לפעמים יש בעיות בעיכול גם כשאין מוקד שכזה. אצלי בניתוח השני לפי בסימפטומים ממש הכינו אותי לזה שייתכן שיצטרכו לחתוך חלק מהמעי וכו' ובסוף - לא נמצאה בעיה בכלל! אבל - לאחר הניתוח והסרת רקמה ממקומות אחרים הסימפטומים ממש השתפרו.
האם סיפרת לרופא האנדו עד כמה מורה בעיית העצירות?
לא כדאי להכניס את עצמך לסרטים לפי מה שהיה אצל אחרות. אבל חשוב להשאר עם יד על הדופק.
אני מבינה שאת מאוד לא מעוניינת להמשיך בטיפולים "על עיוור" וזה מאוד מובן. 9 הזרעות זה באמת הרבה. אבל עכשיו שעברת להפריות התוצאות יכולות להיות אחרות. כן כדאי להקציב מספר מוגבל של הפריות לפני בדיקה מקיפה יותר ואולי אף ניתוח. ההחלטה מה יהיה המספר צריכה להתקבל מתוך דיון שלך עם רופא האנדו ורופא הפוריות יחד.
שיהיה בהצלחה!!
ליאת.
סביר שיהיה איזה שהוא ממצא בבדיקה וגינלית
או ב- US אבל ברפואה אין "תמיד" או "אף פעם".
יכולה לומר שאצלי נימוש מוקד על אחת מרצועות הרחם, אבל לא חשבו שיש לי מוקד רקטווגינלי ורק בניתוח זה התגלה.....
לגבי עצירות כרונית- יש בהחלט מה לעשות, החל מפגישה אצל דיאטנית ובהמשך גם רופא מומחה לרצפת האגן.
בתור התחלה, הייתי ממשיכה עם בירור האנדו' ומקפידה על אורח חיים נכון מבחינת תזונה, פעילות גופנית וכו'.
לגבי חוקן בריום, לא תמיד הכרחי, מאוד תלוי מה הממצאים ומה תוכנית הניתוח. אם יש חשד למעורבות משמעותית של המעי אזי לפעמים כן מומלץ חוקן בריום.
ולגבי שיתוף פעולה עם גסטרואנטרולוג, בהחלט במידת הצורך מפנים את האישה.
אותי ד"ר שינמן הפנה בזמנו לרופא מומחה לרצפת האגן- ד"ר בארגבל שהפנה אותי לבירור נרחב כולל קולונסקופיה, מנומטריה של רצפת האגן ו- US רקטלי ופרינאלי.
אני היייתי שוב מתייעצת עם רופא האנדו' ופונה לרופאים מומחים באותו המרכז שהוא עובד. נראה לי הכי נכון לעשות....
או ב- US אבל ברפואה אין "תמיד" או "אף פעם".
יכולה לומר שאצלי נימוש מוקד על אחת מרצועות הרחם, אבל לא חשבו שיש לי מוקד רקטווגינלי ורק בניתוח זה התגלה.....
לגבי עצירות כרונית- יש בהחלט מה לעשות, החל מפגישה אצל דיאטנית ובהמשך גם רופא מומחה לרצפת האגן.
בתור התחלה, הייתי ממשיכה עם בירור האנדו' ומקפידה על אורח חיים נכון מבחינת תזונה, פעילות גופנית וכו'.
לגבי חוקן בריום, לא תמיד הכרחי, מאוד תלוי מה הממצאים ומה תוכנית הניתוח. אם יש חשד למעורבות משמעותית של המעי אזי לפעמים כן מומלץ חוקן בריום.
ולגבי שיתוף פעולה עם גסטרואנטרולוג, בהחלט במידת הצורך מפנים את האישה.
אותי ד"ר שינמן הפנה בזמנו לרופא מומחה לרצפת האגן- ד"ר בארגבל שהפנה אותי לבירור נרחב כולל קולונסקופיה, מנומטריה של רצפת האגן ו- US רקטלי ופרינאלי.
אני היייתי שוב מתייעצת עם רופא האנדו' ופונה לרופאים מומחים באותו המרכז שהוא עובד. נראה לי הכי נכון לעשות....
flower girl7
New member
מוקד רקטו וגינלי
היי,
גם לי היה את המוקד "המיוחד" הזה.
אצלי ניתן יהיה להרגיש אותו בבדיקה ידנית וגם הייתה אבחנה שלו בבדיקת אולטרסאונד שעושים דרך פי הטבעת (סורי על הפירוט...).
דרך אגב, בבדיקת חוקן בריום (שגם אותה עשיתי) לא ראו כלום והיא יצאה תקינה
בניתוח אכן הסירו מוקד כזה ומה שהרגישו ידנית וראו באולטראסאונד התברר כנכון... המעי היה דבוק לנרתיק
היי,
גם לי היה את המוקד "המיוחד" הזה.
אצלי ניתן יהיה להרגיש אותו בבדיקה ידנית וגם הייתה אבחנה שלו בבדיקת אולטרסאונד שעושים דרך פי הטבעת (סורי על הפירוט...).
דרך אגב, בבדיקת חוקן בריום (שגם אותה עשיתי) לא ראו כלום והיא יצאה תקינה
בניתוח אכן הסירו מוקד כזה ומה שהרגישו ידנית וראו באולטראסאונד התברר כנכון... המעי היה דבוק לנרתיק
הי סינדי
אני חושבת שזה- כמו כל דבר באנדו- מאוד מאוד אישי.
לי היה מוקד רקטו-וגינלי שהתגלה בבדיקה ידנית, במקרה, כשהייתי בת 24.
הגניקולוג אמר לי ללכת למחרת על הבוקר למכון לאנדומטריוזיס בתל השומר-
שרישמית רק לפרוסקופיה מאבחנת באופן ודאי, אבל שהמוקד שלי מאוד גדול והוא בטוח ב99.9 אחוז.
הוא כמובן צדק היה לי מוקד קרוב ל6 ס"מ, שבכלל לא היה אפשר לנתח בגלל הגודל והמיקום.
רק אחרי שנה וחצי של זריקות הורמונים שהקטינו את הגוש עברתי ניתוח לפרוסקופיה.
ממה שהבנתי, כשמאבחנים בלפרוסקופיה, אם כבר עושים אותה ומוצאים, אז כבר מנתחים.
לגבי עצירות- המצב הכמעט תמידי שלי היה או עצירות (4,5 ימים היה סטנדרד) או שלשול.
וזה כשלא הייתי במחזור. במחזור איך שהוא התחיל הייתי לוקחת אוטומטית משככי כאבים ומבלה את רוב זמני על האסלה בכאבים...
אני חושבת שזה- כמו כל דבר באנדו- מאוד מאוד אישי.
לי היה מוקד רקטו-וגינלי שהתגלה בבדיקה ידנית, במקרה, כשהייתי בת 24.
הגניקולוג אמר לי ללכת למחרת על הבוקר למכון לאנדומטריוזיס בתל השומר-
שרישמית רק לפרוסקופיה מאבחנת באופן ודאי, אבל שהמוקד שלי מאוד גדול והוא בטוח ב99.9 אחוז.
הוא כמובן צדק היה לי מוקד קרוב ל6 ס"מ, שבכלל לא היה אפשר לנתח בגלל הגודל והמיקום.
רק אחרי שנה וחצי של זריקות הורמונים שהקטינו את הגוש עברתי ניתוח לפרוסקופיה.
ממה שהבנתי, כשמאבחנים בלפרוסקופיה, אם כבר עושים אותה ומוצאים, אז כבר מנתחים.
לגבי עצירות- המצב הכמעט תמידי שלי היה או עצירות (4,5 ימים היה סטנדרד) או שלשול.
וזה כשלא הייתי במחזור. במחזור איך שהוא התחיל הייתי לוקחת אוטומטית משככי כאבים ומבלה את רוב זמני על האסלה בכאבים...
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.