מוקדש לשמוליק
שמוליק החלל האחרון בגדוד נפל בצהרי היום בדמור 9.8.82 השמש יוקדת שם בניכר ואני יושב תחת הענב קפה אחרון לחבר שגורלו כבר נחרץ אך על אף אחד לא חשב שכך פתאום חיים נגמרים על ערימה של אבנים קריאת המואזין לך שוב מזכירה ששם השארת חבר יקר עם חיוך כזה ביישן אך אני עדיין קיים בעיניך הבוכיות שגם הם לבטח עוד שם ואתה בליבי עדיין קיים אני ממש לא מבין איך שוכחים חברים חברים שאינם ואני עם הכאב נשאר כי לכאב נולדתי ודאי
שמוליק החלל האחרון בגדוד נפל בצהרי היום בדמור 9.8.82 השמש יוקדת שם בניכר ואני יושב תחת הענב קפה אחרון לחבר שגורלו כבר נחרץ אך על אף אחד לא חשב שכך פתאום חיים נגמרים על ערימה של אבנים קריאת המואזין לך שוב מזכירה ששם השארת חבר יקר עם חיוך כזה ביישן אך אני עדיין קיים בעיניך הבוכיות שגם הם לבטח עוד שם ואתה בליבי עדיין קיים אני ממש לא מבין איך שוכחים חברים חברים שאינם ואני עם הכאב נשאר כי לכאב נולדתי ודאי