הנה זה בא...
כיצד לנהוג אם חייב לחטט באף בשבת? כבר התפרסם איסור חיטוט באף בשבת מחשש שיתלוש שערה מהנחיר ונמצא תולש בשבת. אך כשיודע יוכל להתאפק מלחטט באפו או משום שמגרד לו או משום הרגלו לחטט בימי חול וחושש שמתוך הרגל יחטט ותתלש שערה מנחיר אפו, הרי זה מומלץ לו שביום שישי לפני כניסת השבת יתלוש עפ פינצטה אל כול השערות מתוך נחיריו ואז יוכל לחטט בשבת בנחירי אפו בשלווה וללא חשש תלישה, שהרי כבר אין מה שיתלש. ואין לחשוש מצד שמא המחטט באפו בשבת עובר על איסור מרחיב, כי רגילים לחטט בזרת שהיא אצבע קטנה ואינה מרחיבה הנחיר. ואף המחטט באגודלו או שזרתו גדולה היא, גם בזה אין חשש שאף אם ירחיב הרי זו הרחבה לרגע שאין בה קיום, כי הנחיר המורחב חוזר לצורתו המקורית בזמן קצר ("תוך כדי דיבור"), ועקרון זה נלמד מכך שאין חשש ביאה בשבת אצל בת זוגו כשאין זו ביאתה הראשונה כי הפתח חוזר לצורתו בזמן קצר. ובבתולה בשבת החשש קיים ויש להיזהר בזה כשאינו לצורך גדול. והוא הדין בעיניני חיטוט באוזנו אצל מי שגדלים בתוך אוזנו שערות ברי תלישה, ואז או שיתלשם לפני כניסת השבת, או מוטב שימרח תדיר בתוך אוזנו מאותה המשחה הנקראת "דיפרוזאליק" ואז לא יחוש צורך לחטט באוזנו, ובכך נשמרות צפורניו נקיות ללא אותה השעווה שרגילה להיתפס מתחת לציפורן ואינה נמחקת בנטילת ידיים רגילה במקרים שנצרכים לנטילת ידיים לפני דברים שבקדושה. עם סגולה אמרנו !? ובא לציון גואל. נעמי