מוקדש לעגנון
ולכל אוהבי השורשים באשר הם
"...בקשתי להעביר ממני אימת ההרהורים ונטלתי שורש עברי להפך באותיותיו, כמה תיבות מסתעפות מהן. ומחמת שהיה הלילה קשה נטלתי תיבת 'בֹּקֶר' - "בבקר תאמר מי יתן ערב ובערב תאמר מי יתן בקר". וכשאתה מקמץ את התיבה בשני קמצים הרי 'בָּקָר' מלשון "נבוכו עדרי בקר". וכשהיא ננקדת פתח וצרי הרי 'בָּקֵר', "לא יבקר בין טוב לרע", ובלשון חכמים "שהה כדי ביקור" וכן "כל מי שאינו מבקר את החולה כאילו שופך דמים". וכשאתה הופך את התיבה הרי 'רָקָב', כמו שאתה אומר "הרקב לבית יהודה". ואם אתה מסרסה הרי 'קְרָב', "לעת צר ליום קרב ומלחמה". או 'קרב' "ונפש כי תקריב קרבן מנחה לה'". או 'קֶרֶב' מלשון "את החלב המכסה את הקרב". או 'קרב' מלשון "כי קרוב הוא", או 'קרב' מלשון "קרובה". ואם אתה חוזר ומסרסה הרי 'בָּרָק', "ברוק ברק ותפיצם". לשון אחר 'ברק', "חרב חרב פתוחה לטבח מרוטה למען ברק". לשון אחר 'ברק', "את קוצי המדבר ואת הברקנים". לשון אחר 'ברק', "קום ברק ושבה שביך". ואם אתה מוסיף עליה תיו הרי ספיר נופך וברקת. ואם אתה חוזר ומסרסה הרי 'רבק', מלשון עגלי מרבק, ולבסוף 'קבר'. אחר אותן האותיות נטלתי שורש אחר. אחר כך נטלתי כמה תיבות שנקראות ישר והפוך, כגון 'ליל', 'מום'. אחר כך נטלתי את התיבות 'ענג', 'שפע', 'שפר', 'רצה', שבסירוסן הן 'נגע', 'רפש', 'פרש', 'פשע', 'צרה'. אחר כך נטלתי את התיבות 'אמת', 'חסד', 'צדק', שלעולם הן עומדות באמיתותן ובחסדן ובצדקתן, ואם אתה מהפך אותן אינן ולא כלום. כנגדן 'רשע' 'שקר' שעושות 'קשר' 'רעש' 'עשר'. על יד על יד התחילו עיני מתקשרות בשינה מתוך האותיות 'חלם', שהפכו עצמן ונעשו 'לחם' מלשון 'מלחמה'. (מתוך 'עד הנה').
ולכל אוהבי השורשים באשר הם