מוצץ או לא

[mtlsrs]

מוצץ או לא

שלום
עדן בת 6 שבועות עד עכשיו ללא מוצץ.
היו פעמים שהיה ממש קשה אז דחפתי לה לכמה דקות מוצץ והוצאתי כשנירדמה.
היא לרוב נרדמת בידיים/ציצי וכל הזמן מחפשת למצוץ משהו, את הצוואר שלי או יד של כל מי שמרים אותה.
אני ממש לא אוהבת גת הפלסטיק הזה שתקוע באמצע הפנים היפות של הקטנטנים אבל יש פעמים שנראה שהיא זקוקה למוצץ ואני זקוקה לקבל קצת חופש מהידיים/ציצי.

אין לי בעיה לתת לה לכמה דקות עד שתרדם ואז להוציא.
השאלה האם זה יכול לעבוד כך?
האם לא תתרגל מהר למוצץ ותדרוש אותו? וכך פתאום כל היום תהיה עם פלסטיק על הפנים עד גיל 2-3?

 

[your simba]

אני נתתי מוצץ

לשניהם. הגדול נגמל כשהיה בן שנה וחצי ללא שום בעיה. הרגשתי שהוא היה מוכן ועשינו את זה בהדרגה. הוא לא הסתובב עם מוצץ כל היום, ממש לא...בעיקר לשינה וכשהוא היה במכונית. כך גם הקטנה (אוטוטו בת שבעה חודשים), בעיקר לשינה, כי היא לא נרדמת על הציצי, ומכונית. וגם אז, היא יורקת את המוצץ אחרי שנרדמת.
לא חובה להישאר עם מוצץ עד גיל מאוחר.
אישית, הייתי צריכה את המוצץ כי לא יכולתי להיות המוצץ האנושי. אבל זו הבחירה שלי וזה מה שתאים לי. יש דברים שוויתרתי עליהם ויש דברים שהתעקשתי. תלכי עם מה שמרגיש לך נכון.

 

[mtlsrs]

זאת בדיוק התשובה שהייתי צריכה- שאלה קטנה

תודה.

אני פוחדת מאוד מבלבול פטמות. ההנקה עדיין קצת קשה לנו, כאב לי כי יש לה פה קטן וגם היא לפעמים יונקת חזק.

היה לקטנים שלך בלבול פטמות?

הצורה שגידלת אותם עם המוצץ זה בדיוק מה שאני רוצה רק פוחדת שלא אצליח.

לפעמים אני מרגישה שזה יותר האגו שלי.

 

[shira29]

תחכי לביסוס ההנקה

אני לא מומחית גדולה, אבל אני יודעת שתמיד אומרים שההנקה צריכה להיות מבוססת לפני שנותנים מוצץ.

 

[your simba]

היי

אני לא יודעת אם אני דוגמא טובה, נתתי לילדים שלי מוצץ מהשניה הראשונה. לשניהם לשון קשורה, כך שעם הראשון הנקתי והבאתי תמ"ל (שזה מן הסתם אומר בקבוק בנוסף להנקה). היו לי הרבה בעיות הנקה איתו, בדיעבד, אני יודעת שזה היה בגלל לשון קשורה שמעולם לא הותרה. משמע, הוא המשיך לינוק גם עם מוצץ וגם עם בקבוק, כך שההנקה לא הלכה חלק בגלל לשון קשורה וניהול שגוי, ללא קשר למוצץ.
בכל מקרה, עם השניה גם נתתי כבר בבית חולים ומאז היא יונקת בלבד ללא בלבול.
אני כמובן מודעת לזה שיש ילדים שנותנים להם מוצץ וזה משבש את ההנקה.
אני מרגישה שאת רוצה להניק וגם רוצה לתת מוצץ. תקשיבי לאינסטינקט שלך. אין פה נכון או לא נכון. יש ניסוי וטעיה. מה שלא תבחרי, תעשי בלב שלם.

 

[dreams123]

הקטן שלי לגמרי התבלבל מהמוצץ.

ניסתי בפעם הראשונה בגיל שבועיים, הוא מצץ יפה את המוצץ ומיד אחכ ינק איום ונורא ופצע אותי. זנחנו את המוצץ וניסיתי שוב אחרי שבועיים (בגיל חודש) ושוב דפק את התפיסה. בפעם הבאה שניסינו הוא כבר לא ידע איך לתפוס את המוצץ. עכשיו בן שלושה חודשים ולועס את המוצץ ומשחק איתו עם הלשון אבל לא מוצץ אותו.
שני הגדולים שלי היו סרבני מוצצים אבל איכשהו גילו אותם בגיל מאוחר יותר (5 חודשים ו8 חודשים). היתרון הגדול מבחינתי היה בשלב הגמ"ל. המוצץ מאד עזר להם להרגע ולהרדם חזרה כשהם רצו לינוק בלילה ולא נתתי.

 

[נינושה2]

אנחנו בלי

הילד הראשון היה עם מוצץ ונגמל בגיל כ-3 ממוצץ ביום, ורק בגיל 5 ממוצץ בלילה.
לשני ולשלישית לא הצעתי. כלומר ניסיתי פה ושם אבל הם דחו את המוצץ ולא התעקשתי.
אך זו לגמרי בחירה שלך וקשה לדעת איך הילדה שלך תגיב למוצץ, אם "תתמכר" ותהיה עם חתיכת פלסטיק על הפנים עד גיל מופלג או לא. זה תלוי גם בהחלטיות שלך לגמול אותה בגיל כלשהו, אם את מחליטה כן לתת. כמו כן, ילד בלי מוצץ תמיד מוצץ את אמא קצת יותר ..... זה ברור לי וזו בחירה שהייתי שלמה איתה. לא הפכתי למוציצי לדעתי, רק בכמה דקות קריטיות ביום ובלילה. זה עדיף על, כמו שאמרת, חתיכת פלסטיק בפה.
כל אחד וההשקפות והבחירות שלו. אפשר בלי מוצץ, זה בטוח, מנסיון.

 

[מיסיס מייס]

אהבתי את הביטוי מוציצי

גם אני לרוב לא הייתי לדעתי מוציצי עם בכורתי, למרות שלא היה אכפת לי להיות, להיפך. לכבוד היה לי

היא דחתה מוצץ בניסיון אחד/ שתיים ולא רציתי להתעקש יותר.
כנ"ל הקטנה שדחתה.

הגברבר התמכר למוצץ בפגיה. הם דיברו שם על אינסטינקט מציצה וכמה שזה חשוב לפגים ולא הייתי במצב שיכולתי להתנגד.
נגמל מיום ומלילה בגיל שלוש וחצי בערך. כבר לפני כן, מגיל שנתיים+, לא היה צרכן כפייתי ביום, אלא רק כשהיה עייף לקראת שינה או כשרצה להרגיע את עצמו אחרי בכי למשל.

מבחינתי- לא אוהבת מוצצים. חושבת שאפשר לגדול בלעדיהם, אבל ברור שזה יותר קל כשמניקים לאורך זמן, כי אז יש מוציצי כתחליף טבעי ונהדר (איזו מילה גדולה!

)

 

[נינושה2]

תודה, הקרדיט לא שלי.. שמעתי אותו רבות

 

[shira29]

גם אני נתתי מוצץ

למרות העקשנות שלהם בהתחלה.
לא רציתי להיות מוצציצי ויותר מזה, רציתי שיהיו עוד אנשים שיוכלו להרגיע את המתוקים שלי ומוצץ זו דרך מצויינת. צריך לזכור שתינוקות רכים נרגעים באמצעות מציצה וגם פעוטות. למה למנוע מהם כשאני לא בסביבה או כשאני לא מניקה יותר וכדומה.
אני הצמדתי תמיד מוצץ לשינה או רגיעה. הילדים שלי לא הסתובבו בגינה עם מוצץ ולא אחה"צ ולא בגן.
הגדול נגמל בקלות ממוצץ לשינה בגיל 4 (את האמת, הייתי צריכה לנסות קודם). הקטן (2.7) עדיין עם מוצץ בשינה (למרות שלא חייב) ואני אנסה לגמול סביב 3, אם לא, אז חצי שנה מאוחר יותר.

יש לי חברה טובה שהבת שלה היתה עם מוצץ עד גיל 4 כמו הבן שלי והקטן שלה סירב למוצץ ולא לקח בכלל (הוא כמו הקטני שלי). היא אמרה שלמרות שהגמילה ממוצץ לגדולה היה תהליך מתיש עבורה (עבור האם), היא מצטערת מאד על זה שהקטן שלה לא לקח מוצץ.

 

[MamaHen]

אצלנו יש מוצץ. זה מאוד מרגיע אותם

ולכן אין לי בעיה עם זה, כי אני רואה שכאשר משהו מציק להם, עם המוצץ הם מוציאים איך לצאת מהמצב.

לא יודעת אם זה טוב, לנו זה נכון.

אם את לא רוצה מוצץ, אז אולי שווה לשקול לתת משהו שיהיה מקור של רוגע/הרגעות: חיתולי, שמיכי וכד'.

 

[kita1000]

למה לחשוב כל כך רחוק

אם עכשיו זה נוח אז תני לה.
אם אחכ יפריע לך תגמלי אותה.

אפשר גם להקטין מינונים, לאפשר רק בשינה וכו.

מבחינתי אם יש דרך לאפשר לילד לספק את יצר המציצה ולהרגיע אותו, למה לא?

 

[אמא של תהלולי]

וווויייייייי הלכת רחוק

תראי החבר'ה שלי בלי מיוצץ לא מרצון שלי אלא מחוסר רצון מוחלט שלהם.
אין לי שום דבר נגד מוצץ ובגדול אני מאמינה שאם הם היו מוכנים לקחת, הייתי נותנת באהבה (וזה לא שלא ניסיתי)
מוצץ זה כמו כל דבר בכל גיל יש את השימושים שלו ואת הגבולות שלו.
לחשוב בגיל 6 שבועות על גיל 3? לא! זה עוד רחוק נורא, תתמקדי בהווה

 

[אמא של עוגי]

אנחנו בעד

נתנו לעוגי מוצץ כבר בבית החולים והוא מעולם לא התבלבל עם הציצי. במקרה שלי זה היה ממש הצלה כי מיד אחרי הלידה כבר היה לי עודף חלב עצום ועוגי היה נחנק על הציצי, עד גיל שנה בכלל לא יכולתי להשתמש בהנקה כנחמה אלא רק כתזונה. הפעם הראשונה שעוגי נרדם עליי בהנקה הייתה סביב גיל שנה, כשעודף החלב קצת נרגע וגם הפסקתי לדלוף כל הזמן. אז מוציצי מעולם לא היה אופציה והמוצץ הרגיל מאד עזר לנו. מצד שני, גם מעולם לא שאבתי ועוגי אף פעם לא השתמש בבקבוק, אז כל מה שהוא הכיר היה או ציצי שנותן חלב או מוצץ, שלא נותן חלב, ככה שלא היה הרבה פוטנציאל לבלבול ממילא.
מאז ומעולם עוגי אהב להירדם עם המוצץ וכשהוא קם מהשינה הוא עזב אותו. אף פעם לא השתמשנו במוצץ להרגעה בזמן ערות, אנחנו מרגיעים בכי מגיל אפס עם חיבוק, שיר, צחוק ומגיל מאוחר יותר גם בדיאלוג עם עוגי. היום הוא בן שנתיים וחצי, עדיין אוהב להירדם עם מוצץ ועוזב אותו כשהוא קם מהשינה. אני לא דואגת מגמילה, הוא יוותר על המוצץ כשיהיה מוכן, כמו שוויתר מיוזמתו על דברים אחרים עד כה.

 

[א ו ר י ת ס]

הילדים שלי שניהם היו זקוקים למוצץ

יש ילדים עם יצר מציצה חזק מאד, ולא תמיד ציצי מספק אותו, לי למשל היה עודף חלב והם לא היו מסכימים לינוק על בטן מלאה. אני חושבת שאם ילד רוצה למצוץ צריך לספק לו משהו למצוץ, ואם מסיבה זו או אחרת ציצי לא עושה את העבודה אז עדיף בהרבה לתת מוצץ מאשר להשאיר את הילד עם צורך שלא נענה. מציצה מאד חשובה להרגעה, לשחרור, לשיפור תנועת המעיים (זה ממש שיטת פאולה, מכירה?).
יכולה לשתף שהבן הצעיר שלי שהיה ממש מכור למוצץ מגיל שבועיים ולא היה זז בלעדיו, הפסיק למצוץ ביוזמתו מהיום להיום בגיל שנה ורבע, כשההנקה הספיקה כדי לענות על צורך המציצה שלו (זה צורך שכבר הרבה צרכים של קטנטנים, הולך ופוחת מעצמו עם הזמן). הוא עדיין יונק היום (בן שלוש וחצי) אבל מזמן שכח שאי פעם היה לו מוצץ.

 

[ציפירפורה]

שתי הבנות שלי לקחו מוצץ.

את הראשונה התעקשתי שתוותר בגיל שלוש וחצי (מגיל שנתיים רק בשינה).
השניה מאוד אוהבת את המוצץ והיא מרגיעה את עצמה איתו וכשניסיתי לקחת לה אותו היה משבר ענק והחזרתי לה אותו אחרי 3 ימים.

שתיהן בהנקה מלאה (מס׳ 2 עוד לא ראתה אפילו בקבוק, הראשונה קיבלה חלב שאוב).

 

[מחכה למשיח]

גמילה היא עניין אישי

אנחנו ניסינו לתת מוצץ בגלל לחץ של הסביבה, אבל הילדון סירב, ואנחנו שמחנו ולא דחפנו.

אבל עד גיל שנה ומשהו הוא אהב לישון עם חיתולי טטרה ביד/בפה.
נגמל מעצמו.

עכשו בסביבות גיל 3+ הוא אוהב איזו שמיכה שלו ואיתה הוא ישן, וכן הוא אוהב "לאכול" בדים, אני לא לחוצה כי גם זה ייגמר מתישהו.

אז אם את רואה שהיא צריכה את זה ולך זה נח, אני לא רואה בעיה.

 

[גואיגול]

תקשיבי לעצמך!

אני נתתי מוצץ בבי״ח אחרי לילה קשה ואז היא לקחה לתקופה, בשל אי עשיית ואקום בהנקה ( בלבול פטמות) העלמתי את המוצץ ואח ״כ הסתבר שחוסר הואקום נובע מזרימת חלב מהירה שלי....
מאז כל מוצץ שניסינו נדחה על הסף- היא ממש לא מבינה מה היא אמורה לעשות איתם ללעוס סבבה ללקק סבבה - שאני אמצוץ את זה ?! אמא נראה לך?!?!?! בשביל מה יש לך ציצי?
היום הייתי שמחה אם כן הייתה לוקחת זה היה מקל בהירדמות- אנחנו בשלב שקשה להירדם גם עם ציצי....
אבל מודה שלא הייתי שלמה עם זה לגמרי ונראה לי שזה תרם לעניין....
מה שלא תבחרי תידעי שעשית הכי טוב לכם.

 

[nuvnuv1]

מה שקרה אצלנו עם המוצץ

הבת הקטנה שלי ( בת חצי שנה ), בתחלה היתה נרגעת בלילה עם המוצץ וזה היה מאוד עוזר להרגיע אותה, אבל בכל פעם שהוא היה נופל לה מהפה היא היתה מתעוררת, והיינו צריכים למצוא פתרונות יצירתיים כדי שהוא לא יצא מייד כשנרדמת.
אחרי כמה שבועות כאלו היא פשוט החליטה לבד שלא בא לה מוצץ יותר ומאז ועד היום היא בלי מוצץ בכלל.
היום גם כשאני נותנת לה מוצץ היא כבר לא ממש יודעת מה לעשות איתו ומכרסמת אותו מסביב בצורה מאוד מצחיקה אבל לא מכניסה את הפטמה לפה.

אז כנראה שיש ילדים שבאופן טבעי פחות מתחברים לעניין הזה של מוצץ מאחרים ופשוט מפסיקים איתו לבד.
לדעתי אם את מרגישה שזה מרגיע אותה אין בעיה לתת.

 

[עינת דולב הדס]

אני לא אוהבת מוצץ

ולכן לא מציעה לילדי. ארבעתם גדלו בלי מוצצים וזה היה בסדר גמור. כמובן שהסביבה מציקה, כל הזמן אני שומעת איך אני הורסת להם את השלב האוראלי ויהיה להם חסך והם יאכלו יותר אחכ או יעשנו אחכ וכו וכו, אני מאמינה אחרת אז אני לא מכניסה מוצצים הביתה.
בכל מקרה זה יותר קשה לפעמים כי מה שאפשר לפתור עם מוצץ בגיל קטן פותרים בעזרת מגע, תנועה, קול, ציצי וכל אלה דורשים אותך. המוצץ לעיתים הוא במקומך.
אני מבינה את הערך שיש למוצץ בגיל קטנטן ולכן אני חושבת שאם הוא עוזר לך ולה ואת מצליחה לשמור על זה בגבול שלך אז זה לא נורא. את יכולה למנן את זה, בגיל הזה זה בשליטה שלך ואת יכולה להשתמש בזה מעט בחודשים הראשונים ואחכ לזנוח את זה.
את גם לא חייבת להחליט החלטות לטווח ארוך אלא פשוט לזרום עם זה ולראת מה קורה. יכול להיות שהיא תפתיע אותך ולא תרצה אותו יותר בגיל ממש קטן. אי אפשר לדעת מה יהיה בעתיד ולכן אני חושבת שמה שעוזר לך מדי פעם עכשיו לא מזיק. אבל זו רק דעתי