מועצה משפחתית

[גלבועא]

מועצה משפחתית

מאז שתהליכי העיור [מעבר לעיר] התעצמו בחברה המערבית, הטכנולוגית התפרקה המשפחה הגדולה, השבט, ליחידות קטנות, משפחה גרעינית, והאחריות ההדדית נעלמה או מתקיימת רק על בסיס אידיאולוגי ולא אחר. לפעמים יש צורך בקבלת החלטות הקשורות לכל האחים והאחיות, הדודים והדודות. איך בדיוק אתם/ן מבצעים את התהליך הזה?

 

[תפו ופוזה]

עשית הכללות שלא תמיד נכונות.

תהליך העיור שהתעצם משמעותית החל מהמצאת הקיטור במאה ה 18- והשפיע על אנספור תהליכים, התהליכים המשפחתיים יכולים להיות תולדה שולית שלו, אבל מקומם נעוץ אי שם באורח החיים המודרני דווקא. לראייתי האידיאולוגיה אינה בסיס למשפחתיות, הבסיס הרחב הוא קירבת דם אם כל המשתמע ממנה. אנו 5 אחים ששומרים על קשר רצוף עם הורנו המושבניקים פלמח"ניקים- בהתמדה. החלטות מיוחדות ניתנות במסגרת של מפגשים משותפים אקראיים או מתוזמנים. מחליטים על מקום מגיעים דנים, חושבים, מאזינים ומחליטים לא תמיד קל לא תמיד בתמימות דעים אבל ההידברות היא בסיס לכל הקשר הזה

 

[אור חבצלות]

../images/Emo42.gifבקר טוב בקר אור, מה הבעיה?

מתכנסים, מתעדכנים, מעלים רעיונות ואם יש צורך מצביעים ומחליטים. ובימינו עם התקשורת המפותחת אין בעיה לעדכן, לשמוע חוות דעת גם ממי שנבצר ממנו להגיע.

 

[אמא לבוגרים]

זה לא מדויק

כי כפי שכתבת לעדכן, לשמוע, להביע. זה שונה ממגורים שהיו נהוגים בעבר במבנה משפחה חמולתי. לא היה צריך לעדכן. כפי שמשפחה גרעינית נוהגת היום אך במבנה של כל האחים והאחיות, הגיסים והגיסות.

 

[אמא לבוגרים]

חולקת עלייך

כמובן יש יוצאים מן הכלל, אך כאשר המרחק הגיאוגרפי גדל,אין ספק שקיימת השפעה גם אם הקשרים חמים. והדוגמה הטובה ביותר היא החמולתיות באוכלוסייה הערבית שדרך קבלת החלטות הייתה שונה (האבא מחליט גם על ילדיו הנשואים),וכאשר החל להתפורר מבנה זה ,השפיעה ישירות על קבלת ההחלטות (כי כל אחד בביתו). ודוגמת מרחק היא ואליה לדעתי גלבוע כיוון .משפחה בישראל משפחה בחו"ל. כמובן שיש הבדלים עצומים גם אם מדברים בטלפון יום יום. דרך אגב, גם אצלנו כאשר המשפחה מתגוררת במרחק של 6 שעות נסיעה קיימת השפעה ,שעם השנים רק הולכת ומתעצמת.

 

[גלבועא]

לא הבנתי מהן ההכללות הלא נכונות שעשיתי

למעט העובדה שתהליכי אורבניזציה בחברה המערבית השפיעו על "הרבה דברים", ולדעתך, הענין המשפחתי הוא השולי שבהם. אני חולק עלייך נמרצות. העיר לא מאפשרת חיים חמולתיים-שבטיים ולו רק בגלל שיקר מאוד לקנות בנין לכל השבט ו/או יקר מאוד אפילו לקנות דירה אחת. אני מוכן לקבל את הטענה שמרכיבים נוספים משפיעים/השפיעו על הנדידה אל העיר ודה קונסטרוקציה של המשפחה. אבל, תפו, דיברתי על החמולה. הקשר שלך ושל אחייך איננו קשר חמולתי-שבטי. יתרה מכך, המשפחה המודרנית לא מכירה בזוג - גבר אשה - כבסיס למשפחה, וגם זה מבוסס רבות על אידיאולוגיה מודרניסטית, אנווידואליסטית הקודמת ערכית לקבוצת השייכות הטבעית. איך בדיוק מחליטים החלטות בעלות משמעות חורגת את ואחייך, למשל? איך אתם מפעילים את הדוד/הדודה אם צריך? איך מזהים את הנכד מהבן דוד שהגיע מחו"ל ואפילו לא ידענו על זה, ופתאום הוא מתאהב בנכדה שלי?

 

[אמא לבוגרים]

סליחה ,אך לא הבנתי.

קבלת החלטות במשפחה מורחבת, או החלטות במשפחה הגרעינית בהתייחסות למשפחה המורחבת ?

 

[אור חבצלות]

גם לדעתי, אין ספק כי דיון פנים מול פנים עדיף.

ושוב בעזרת התקשורת ניתן לגשר. חלק מהמשפחה הגרעינית שלי מעבר לים, מרחק 16 שעות טיסה נטו, ובעזרת התקשורת היומיומית מעודכנים בכל. חסר המגע הפיסי, הליטוף,החיבוק, הנשיקה.

 

[אמא לבוגרים]

השאלה הרבה יותר רחבה

אינני מתייחסת לעדכונים, חיבוק או נשיקה. אלא לקבלת החלטות משפחתיות במשפחה מורחבת שלדעתי כמעט ואינה קיימת היום. היום ההחלטות בעיקר הן ברמת המשפחה הגרעינית. אני חושבת שאף משפחה מערבית אינה שותפה להחלטות ברמה של דודים,דודות ואפילו לא ילדים נשואים. מייעצים- כן. בניגוד לעבר שכאשר התגוררו יחד כל המשפחה קבלה החלטות משותפות (ויש בכך הגיון). ואם אפרוט זאת, אזי איננו שותפים על ד הוצאות כספית, מעברי דירות,תעסוקה, לימודים ועוד. כל משפחה גרעינית מהווה יחידה בפני עצמה.

 

[גלבועא]

ברם, אבל וכו'

ההכללה שלך נכונה, אבל חלקית, כי אנחנו מכירים בקצה העליון ובקצה התחתון של סולמות כלכליים קיומה של משפחה חמולתית, ובוודאי אנחנו מכירים איים שלמים בתוך החברה המערבית שחיים במסגרות חמולתיות [חרדים, ערבים, מורמונים, האמיש , צוענים, מוסלמים באירופה וכו'] בקצה העליון והתחתון של הסולם הכלכלי עומדים, לדעתי, אותם רציונלים - שמירה על כסף, על מעמד, על כבוד המשפחה. [תמיד אני נזכר במחזה "גברתי הנאווה" של ברנרד שואו, שם אבי לייזה מדבר על הדמיון בין העשירים לגמרי לבין העניים לגמרי] [משפחות האליטה הישראלית - יש חמש או שש משפחות, וכשאת בודקת את מגלה חמולה גדולה מאוד] אותי מעניין המעמד הבינוני, המודרני. אותו מעמד שמקיים משפחות גרעיניות שמתפרקות אף הן לחלקים קטנים מאוד. איך מחליטה משפחה כזו החלטות גדולות יותר מעצמה? למשל - איך מחליט גבר החי עם עצמו, למשל, רחוק מהוריו וממשפחתו לפעול או לא לפעול במקרה של אסון? מה קורה למשל, אם ילדי אחותו, חו"ח נשארו יתומים מאב ומאם, והוא אחת האפשרויות לאמץ אותם?

 

[אמא לבוגרים]

אי אפשר לתת תשובה מוכללת

זה תלוי ביחסים ובמצבים בתוך המשפחה. אם היחסים טובים ואין בעיות פיזיות, נפשיות ואחרות, אכן תהיה ערבות הדדית. יש מקרים רבים של אימוץ ע"י סבאסבתא,אחים כתוצאה ממוות הורים,או אי יכולת גידול הילדים.אך כאן נכנסות הרשויות לקבלת ההחלטות. זה לא רצון המשפחה בלבד. כל יתר המקרים, כל מקרה לגופו. דרך אגב, בישראל בגלל היותה מדינה מערבית חלים שינויים במבנה המשפחה בקרב המיעוטים. רואים זאת בסדר יורד אצל משפחות נוצריות,מוסלמיות,דרוזיות ואף בדוואיות (לאחר הקיבוע בישובי הקבע).וזאת מתוך מחקר שנעשה.(דרך אגב,אחד מהמיקודים שלי

). מאוד מסכימה איתך לגבי התפרקות התא הגרעיני לאחר נישואי הילדים וקבלת ההחלטות גם בנושאים משמעותיים.

 

[m i t a l y]

מעבר לקשר המשפחתי הקטן שלנו

הכוונה אני,בעלי ושתי הקטנות... אין לנו קשר רציף ומשמעותי עם המשפחה היותר מורחבת. כמו שכבר כתבתי בעבר יש לי דודה אחת )(אמי היא בת יחידה) ולה שני ילדים קטנים בגיל של הבנות שלי. אז.... החלטות שקשורות למשפחה היותר-מורחבת נעשית בגישור של הורינו. מעבר לכך, אין קשר.

 

[אמא לבוגרים]

לדעתי זה המצב במעמד הביניים בחברה המערבית

ואצלכם הילדים עדיין צעירים ולא נשואים. אין ספק שקיים קשר הדוק והתייעצויות גם כאשר הם נישאים ,אך ממש לא החלטות משותפות.