מועדים! - לשמחה?!

[מחופש לחרדי]

מועדים! - לשמחה?!

עכשיו, כשהחגים מתדפקים על הפתח, מעניין לשמוע איזה חג, הכי קשה לכם? הכי מעיק? הכי מיותר? הכי חרא? ואני אתחיל.... ניקח את פסח... הנקיונות, בסדר, תמיד כיף כשנקי, קצת בלגן, לא נורא, ואפשר לגנוב איזה לחמניה או בייגלה אצל איזה ערבי באיזור. שבועות. טוב, כבר הרבה שנים אני ישן בלילה, אז לא מפריע לי. ראש השנה, התפילות מעצבנות, אבל סביל. יש אוכל טוב, זה מפצה. כיפור, טוב, כמו ראש השנה, אה, הצום? לא מפריע לי. אני לא צם. (אולי השעון חורף מעצבן?) סוכות, לישון בסוכה, לא נורא יש גם חופש, להיות עם הילדים, בסדר. החג שהכי שנוא עלי, זה שמחת תורה. להיות בבית כנסת עם מיליון אנשים מיוזעים ומסריחים שרוקדים בטירוף עם בובת עור. כמה שעות טובות של לשבת בצד, להענות לנודניק התורן שמושך אותך למעגל, לבדוק את ביצועי הריקוד "המדהים" הזה להמתין שיסתיים כדי ללכת. ולא, אין מצב לא להגיע, הילדים! יאללה שיעבור כבר.

 

[עדין ישי]

אותי מעצבן בכל החגים האלה דבר אחד

וזה הלחץ של העבודה לפני בפרט בתחום שאני עוסק בו. ואז מגיעים לחג עייפים ולא נהנים כלום

 

[סוג ב]

מכל המועדים, שמחה תורה??

 

[האדם הבודד]

העבודה לפני פסח

זה תמיד יוצא בתחילת סמסטר ואישתי לא מוותרת על שום דבר בנקיון

 

[מי שמפחד מאמין]

כן, הכל מעצבן בעיקר ליל פסח

אויי להיות אצל חמי שלא גומר "לספר ביציאת מצריים" ואז דוחפים איזם לחם עוני ואפיקומן והודרופ... שמחת תורה דווקא הולך בכיף, מפטפט עם החברה, אוכל קצת עוגות והביתה. אולי כי יש לי רק בת ולא בן. וגם לא יהיה בשנים הקרובות כל עוד לא התאפס על עצמי