מועדון בלוגים?

mary lou

New member
מוזר משהו

אמנם, יכול להיות מעניין בעיני אם יפתחו דבר כזה באוניברסיטאות כמו שמוזכר בידיעה, אבל במקומות עבודה זה סתם מוזר. עוד בעיה היא שאם יש לך בלוג בתוך המועדון החשיפה שלו מחוץ למועדון תהיה קטנה. בקיצור, לא נראה לי שזה יעבוד בארץ
.
 

חהמן

New member
חה!

אנחנו דווקא רואים את זה עובד בארץ. זה חלק מרעיון שהולך ומשתרש של תרבות אירגונית, ניהול ושיתוף ידע. הרעיון הוא לא בלוג אישיים, אלא בלוגים מקצועיים, שבהם כל אחד מתאר את מה שהוא עשה / עבר / חווה בעבודה בשבוע האחרון. זה כלי שיכול לעזור בהרבה מאוד תחומים במקום העבודה. בכל מה שנוגע לבעיית המימוש שלו, דווקא להרבה מאוד חברות יש שרתים פנימיים, ונראה לנו שזה רק עניין של זמן עד שתהיה תוכנת מדף שתאפשר מערכת בלוגים מסודרת על שרתים פנימיים. סביר להניח שהיא תאפשר קסוטמיזציה לפי צרכי העסק, כמות העובדים, הרשאות צפייה וכו'. דווקא רעיון לא רע לסטארט אפ למי שמחפש. אנשי חה!
 

ע ל ו מ ה

New member
אצלנו יש

לא סתם יש, אלא בכמה דרגות. יש מערכת בלוגים בינלאומית המשרתת את כל חברי הארגון וחשופה לכולם. ולנו בקבוצה יש מערכת בלוגים נוספת, שאינה חשופה אלא לחברי הקבוצה. לרובינו יש שני בלוגים - אחד בכל מערכת - כי אנחנו מפרסמים תכנים שונים לתפוצות השונות. הבלוגים המקומיים שלנו (כלומר, אלא שלתפוצה היותר קטנה) הם דווקא היותר מתעדכנים, כי שם אנחנו מספרים על כל מיני דברים שאנחנו עובדים עליהם, על רעיונות חדשים (שלא רוצים שכולם כבר יישמעו עליהם), על מאמרים מעניינים שקראנו. דווקא בגלל שכולנו מכירים את כולנו ועובדים יחד, חשוב לנו ליידע אחד את השני במה שקורה לנו. במערכת הבינלאומית אנחנו משתמשים יותר ליחסי ציבור.
 

חהמן

New member
חה!

וואו, נשמע כאילו את עובדת במקום ממש מגניב. איזה כיף לך! יש מצב שאת חושפת את שם החברה? אנשי חה!
 

ע ל ו מ ה

New member
לא "עובדת בשב"כ"

אבל היתה יכולה לעבוד בשב"כ, עם רמת הסודיות שהיא שומרת לגבי פרטיה האישיים...
 

mary lou

New member
כי אם היא הייתה עובדת בשכ"ב

היא גם הייתה הייתה כותבת על זה כאן. ועכשיו אני אפסיק לדבר עליה בגוף שלישי.
 
דווקא רעיון נחמד לאללה

רק אני לא יודע כמה העובדים ירצו לשתף כשהם יודעים שכל החברה יכולה לקרוא את זה..
 
כן זה מוריד את התענוג של

לכתוב על חיי הסקס שלך, או להפיץ רכילויות מרושעות על עובדים אחרים בחברה. בעצם על מה כבר נשאר לכתוב במצב כזה? "בואנ'ה ראיתם את החולצה החדשה של הבוס, הוא נראה בה ממש טוב? לא." אני חושבת שזה מה שאני אכתוב בבלוג הזה.
 

ע ל ו מ ה

New member
זהו, שזה לא כך

תחשוב על בלוג רגיל, באינטרנט, אתה באמת מתייחס ל"כל העולם יכול לקרוא" כשאתה כותב? נכון שיש הבדל מסוים כשמדובר בבלוג שנכתב בשמך האמיתי, וכשמה שאתה כותב הוא בנושא מקצועי, ובכל זאת, כשיושבים מול חלון העריכה, לא מדמיינים המונים שיקראו את מה שאתה כותב. גם אין כוונה לכתוב את כל הגיגי לבבך, על אהבות וחוויות שמחוץ למקום העבודה. אבל יש המון מה לכתוב שהוא כן במסגרת העבודה - הבאג המרגיז בסביבת הפיתוח, הרעיון המגניב שאתה מחפש לו שותפים לדיון, המאמר המרתק שקראת, החוויה המתסכלת של כתיבת מאמר, וגולת הכותרת - "שיעורי הבית" שאנחנו לוקחים לעצמנו מארוחות הצהריים הקבוצתיות (כל פעם יש לנו משימות חדשות... כמו למצוא פרטים על שער יפו אחרי איזה דיון שמשום מה ניהלנו בנושא, או כמו למצוא לינק לקטע מצחיק מרחוב סומסום* שמישהו הזכיר ולא כולם הכירו). בקיצור, יש מלא על מה לכתוב. אני יכולה להעיד לגבי הבלוגים הבינלאומיים, שאם פעם היה איזה חשש וחשד שמישהו במקום אחר ישמע על הרעיון שלך ו"יגנוב" אותו, הרי שכל פעם מחדש כשאני קוראת רעיונות מוצלחים של אחרים ברור לי שהם לא חששו, לא הניחו ש"כל החברה" תקרא את מה שהם כותבים. *קטע מצחיק מרחוב סומסום http://www.youtube.com/v/DMAZkMbmm2Y
 

חהמן

New member
חה!

"אבל אני רוצה להיות שם..." ענק! ואם את כבר מעלה קטע כמו "אני רוצה להיות שם!" אולי בכל זאת תני לנו כיוון לפחות? תוכנה? טלקומניקציה? אבטחה? אינטרנט? (אם את עובדת בגוגל ישראל, לא רק שזאת החובה שלך לגלות לכולנו, זאת החובה שלך גם לתת לנו לשלוח לך קורות חיים ולסדר לנו ראיונות עבודה! זה פשוט הדבר ההגון לעשות!) אנשי חה!
 
למעלה