מוסר
כשאדם מת, לא עלינו, מספידים אותו. טבעי שדברי ההספד יהיו על הדברים החיוביים המצויים אצל האדם, וזו גם המציאות. כשאדם מת-לא יספרו על כמה בירות הוא שתה בחייו/ כמה סרטים ראה וכו' יספרו על כמה שהיה אדם טוב, שעזר, ותמך, ונתן, והתנדב וכו' וכו'. אם ידוע לנו, מהי האמת האמיתי (=הדאגה לאחר, ולא לי) , מדוע איננו מתנהגים בהתאם לכך בחיינו?
כשאדם מת, לא עלינו, מספידים אותו. טבעי שדברי ההספד יהיו על הדברים החיוביים המצויים אצל האדם, וזו גם המציאות. כשאדם מת-לא יספרו על כמה בירות הוא שתה בחייו/ כמה סרטים ראה וכו' יספרו על כמה שהיה אדם טוב, שעזר, ותמך, ונתן, והתנדב וכו' וכו'. אם ידוע לנו, מהי האמת האמיתי (=הדאגה לאחר, ולא לי) , מדוע איננו מתנהגים בהתאם לכך בחיינו?