מוסקטי:

גנגי

New member
ואם כבר, אז גם

נדר / נזר / נטר / נצר. אחלה-בחלה! (לא, לא, נטר ונצר זה בעצם אותו שורש, אני מקווה שאת יודעת את זה. היסטורית זה אותו שורש בדיוק. אם את צריכה הסבר, תגידי) אבל יש גם נסר / נשר.
 

nutmeg

New member
אוי - סיפור ארוך

ואני בדרך למקלחת... בכל אופן אני בודקת שרשי מילים הם סמיכות פונטית שמראים גם על סמיכות סמנטית. משו כזה. רצוי שהשוני ביניהם גם יעשה sense פונטי כמו מעבר מחוכך למחוכך... אני חייבת להגיד שמרוב שורשים אנ'לא רואה את סבא!!
 

nutmeg

New member
ואם זה לא מספיק

אני גם מחפשת שורשים עם צמד אותיות בעלות מסר חוץ לשוני מובהק. בעזרת גנגי מצאתי את X.ה.ר. כן ירבו! עכשיו אבדוק את X.ז.ר.
 

Idan91

New member
את זה אני יודעת, ../images/Emo187.gif

הסבר בקשר לנ-ט-ר ולנ-ז-ר...
 

גנגי

New member
לא, מותק, זה נ.ט.ר. ו-נ.צ.ר.

ומקור הורשים האלו בשורש פרוטושמי קדום שהעיצור בו היה משהו שבין צ' ל-ט' (אני ממש מקווה שאמרו לך ש-צ' קדומה לא נקראה כמו היום - TS, אלא כמו שהעיראקים-אחינו-המתוקים אומרים אותה, כמו ס' נחצית). בעברית כל עיצור כזה הופנה ישירות לנתיב ה-צ', ובארמית הוא הופנה דווקא לאפיק ה-ט' (להפתעת כולם בערבית יש עיצור כזה, כך שהוא נשאר כמו במקור, וכך זכינו לא רק לדעת על קיומו בתיאוריה, אלא אף לשמוע אותו אוזן-אל-פֶּה...). כך שהשורש נ.צ.ר. הוא עברי מקורי, ואילו השורש נ.ט.ר. מקורו דווקא ארמי, ובשבל די מוקדם של העברית הוא חדר לעברית בדרכי עורמה ונשאר בינינו, כשהוא מתחזה ל"משלנו". דבר דומה קרה עם הקיץ. ה-צ של הקיץ מקורה באותו עיצור פלאי שהזכרתצי קודם, ואת ודאי מכירה את המילה "קיט", שמשמעה כיום נופש. כידוע, ה"קַיטנה" מתקיימת בקיץ, ואכן המילה "קיט" היא ארמית, ומשמעה בארמית - כמה מפתיע - קיץ. כשנכנסה לעברית נוספה לה משמעות של נופש בקיץ, ומשם קָצרה הדרך לנופש בלי התניַת-עונה. דבר דומה קרה עם צמד שורשים אחר - ע' ו-צ' (ארץ-ארע, ארצי-ארעי וכו'), ובקיצור נמרץ - תופעות של תעתיק שונה בלשון המוביל לשתי משמעויות נבדלות הן נפוצות למדיי בלשונות השמיות. ובזאת תמו טיעוניי לבוקר זה. נא לא לטרטר לי את הצורה מעל לסביר.
 
שלהי דקייטא קשים מקייטא

אכן מעלף ...חום יולי אוגוסט ומאלפת ההרצאה. ועוד דוגמה לצ' - ט': טופר - ציפורן (וגם פה חל בידול: טופר - יוחד לציפורן של בעלי חיים). ולצ' - ע': צמח חמצמץ בטעמו הנקרא 'חומעה', וכן הברכה 'כל חמירא וחמיעא' (כל חמץ ושאור) הנאמרת בעשיית ביעור חמץ, וכן בנביאים אחרונים...אהוא, שמעתי אותך, שמעתי.
 
למעלה