לא, מותק, זה נ.ט.ר. ו-נ.צ.ר.
ומקור הורשים האלו בשורש פרוטושמי קדום שהעיצור בו היה משהו שבין צ' ל-ט' (אני ממש מקווה שאמרו לך ש-צ' קדומה לא נקראה כמו היום - TS, אלא כמו שהעיראקים-אחינו-המתוקים אומרים אותה, כמו ס' נחצית). בעברית כל עיצור כזה הופנה ישירות לנתיב ה-צ', ובארמית הוא הופנה דווקא לאפיק ה-ט' (להפתעת כולם בערבית יש עיצור כזה, כך שהוא נשאר כמו במקור, וכך זכינו לא רק לדעת על קיומו בתיאוריה, אלא אף לשמוע אותו אוזן-אל-פֶּה...). כך שהשורש נ.צ.ר. הוא עברי מקורי, ואילו השורש נ.ט.ר. מקורו דווקא ארמי, ובשבל די מוקדם של העברית הוא חדר לעברית בדרכי עורמה ונשאר בינינו, כשהוא מתחזה ל"משלנו". דבר דומה קרה עם הקיץ. ה-צ של הקיץ מקורה באותו עיצור פלאי שהזכרתצי קודם, ואת ודאי מכירה את המילה "קיט", שמשמעה כיום נופש. כידוע, ה"קַיטנה" מתקיימת בקיץ, ואכן המילה "קיט" היא ארמית, ומשמעה בארמית - כמה מפתיע - קיץ. כשנכנסה לעברית נוספה לה משמעות של נופש בקיץ, ומשם קָצרה הדרך לנופש בלי התניַת-עונה. דבר דומה קרה עם צמד שורשים אחר - ע' ו-צ' (ארץ-ארע, ארצי-ארעי וכו'), ובקיצור נמרץ - תופעות של תעתיק שונה בלשון המוביל לשתי משמעויות נבדלות הן נפוצות למדיי בלשונות השמיות. ובזאת תמו טיעוניי לבוקר זה. נא לא לטרטר לי את הצורה מעל לסביר.