מוסיקה

[NOGA HONEY]

מוסיקה

מה יש להלכה לומר על מוסיקה, סתם מוסיקה, היכן הגבולות? ומה נחשב לשירי כפירה?

 

[שפן1]

ההלכה

מבחינת ההלכה היבשה, יש בעיה לשמוע שירים חילוניים, מכיוון שיש בתוכם הרהורי עבירה, , וגם ההשקפה אסור בהחלט לשמוע שירים אלו.

 

[miribn]

שוב עוד "פוסק הלכות" בפורום...

קודם כל, משגע אותי שבענייני הלכה - יש כאן כל כך הרבה בפורום שלא יודעים דבר וחצי דבר בהלכה, אבל מרשים לעצמם לענות תשובות הלכתיות. נראה לי שאם זה היה בענייני רפואה ופיקוח נפש היתה קצת יותר ענווה. לגבי שירים - אם אתה כל כך מתעניין, אז - אסור כעיקרון לשמוע שירים בכלל, ויש יותר בעיה עם שירים חסידיים. הנה כמה מקורות: סוטה מ"ח ע"א: "מתני' משבטלה סנהדרין בטל השיר מבית המשתאות שנאמר 'בשיר לא ישתו יין' הרמב"ם הלכות תעניות: "וכן גזרו שלא לנגן בכלי שיר וכל מיני זמר וכל משמיעי קול של שיר אסור לשמוח בהן ואסור לשמען מפני החורבן. ואפילו שירה בפה על היין אסורה..." ועתה מתחיל דיון ארוך בשו"ע וברמ"א מתי בדיוק מותר ואסור. הרמ"א פוסק שכלי נגינה אסורים רק למי שרגיל להתעורר בבוקר עם נגינה והולך לישון עם נגינה, כדרך שהיו המלכים עושים, ושירה בפה אסורה רק על היין (כלומר: פאב וכד'). כך גם פוסק הרב עובדיה. הרב פיינשטיין פוסק לפי הרמב"ם, שכלי נגינה אסורים בכל מקום, והשירה אסורה רק על היין. השו"ע פוסק שכלי נגינה ושירה אסורים תמיד. הרב וואזנר סובר ששמיעת רדיו על הבוקר אסורה, מדין שאלו כמו מי שרגילים בכך (המלכים וכו'). מעניין להביא לסיום את דברי המשנה ברורה: "כתב בליקוטי מהרי"ל שלא כדין הוא שמשוררין במשתה 'אודך כי עניתני' וכה"ג לשמחת מריעות (= כלומר שירים חסידיים), כי אז התורה חוגרת שק ואומרת 'עשאוני בניך כמין זמר'[סנהדרין ק"א], אך בבית הכנסת לרגלים מצוה לזמר. ועל כן מסיק המגן-אברהם דלא שרי (=אסור) בשבת לזמר אלא אותן שירים שנתקנו על הסעודה, אבל פיוטים אחרים אסור... ובאיזה סעודות נוהגים לשורר קדיש, דהיינו 'יתגדל' וזהו ודאי חטא גדול, דלא התירו אלא זכרון חסדי ה'..." כלומר - אם כבר התירו שירים חסידיים, אז רק אלו שהם שבח לה', ולא מלים אחרות שאינן קשורות בשבח ה' (מלים אחרות הכוונה לפסוקים), ורק בתוך סעודת מצוה, ולא סתם כך. יוצא מכאן, שעדיף שירים של שבח שאינם פסוקים ממש. לגבי שירים "חילוניים" שקראת להם (אפילו ששירים שמשבחים את ארץ ישראל לא נקראים אצלי שירים "חילוניים") - הנה דברי הרמב"ם בפירושו לפרקי אבות: "ודע כי השירים המחוברים באיזו שפה שתהיה אינם נבחנים אלא לפי ענייניהם... והוצרכתי לבאר את זה ואף על פי שהוא פשוט מפני שראיתי גדולים וחסידים מאומתנו אם נזדמנו במסיבת משתה או חתונה או זולתה, ורצה אדם לשיר בשפה הערבית (=שירים לועזיים), ואפילו היה עניין אותו השיר בשבח האומץ או הרצינות, שזה מן החלק הרצוי, ממחין על כך בכל אופן של מחאה, ואינם מתירים לשמעו. ואם זמר המזמר איזה פיוט מן הפיוטים העבריים אין ממחין בכך ואין הדבר קשה בעיניהם, על אף שהדברים האמורים יש בהם מן המוזהר עליו או מן המרוחק, וזה סכלות מוחלטת, לפי שאין הדיבור אסור ומותר ורצוי ומרוחק ומצוה לאמרו מחמת השפה שהוא נאמר בה, אלא מחמת עניינו..."

 

[איתמר770]

המוזיקה בימינו.

כפי שראית את התגובה המלומדת של מירי, בוודאי שהבנת שאסור לשיר. ולא נכון הדבר ! אכן, במהלך מאות שנים הייתה בעיה במוזיקה מכל הסוגים כזכר לחורבן המקדש. אבל מאז שנוסדה החסידות (לפני כ 1010 שנים), חזרה המוזיקה לחיינו. וגם חלק מההלכות הנוגעות לירושלים לא מתקיימות היום (כמו: קריעת הבגד כאשר רואים את ירושלים ואת מקום המקדש חרב). למעשה הבעיות במוזיקה הם: 1. המילים - שירים עם מילים של גסות/ניבלות/שנאה אסורים, כמו שאסור להגיד מילים אלו, אסור גם לשיר אותם. 2. מוזיקה- בעניין הזה ראיתי רבנים שאוסרים להמציא מילים למנגינות בעלי מסרים שליליים (רוק כבד וכד'). מצד שני לא ראיתי פסיקה גורפת בנושא. 3. מוזיקה שהולחנה לכנסיות- חלק גדול מהמוזיקה הקלאסית הולחן עבור כנסיות, אולם בגלל שהשירים הנ"ל "גוירו" ובעצם משמיעים אותם גם סתם כך ולא רק בכנסים דתיים. ניתן לשמוע אותם גם היום. שמחה גדולה להיות במצוה תמיד !

 

[miribn]

מעניין...

קודם כל - לא קראת כמו שצריך. בהחלט - אסורה השירה על היין גם בימינו. לא זכור לי שיש לך זכות לאמר שהמשנה ברורה, השולחן ערוך והגהות הרמ"א לא רלוונטיות יותר. הסיבות שמובאות לאיסור השירה והנגינה, אם היית טורח לפתוח את המקורות, הן שתיים: א. זכר לחורבן. ב. בלי כל קשר לחורבן - אלא הליכה בחוקות הגויים. "אל תשמח ישראל, אל גיל בעמים". דבר נוסף - מאיפה הקרצת את העובדה שלא קורעים את הבגד כשרואים את ביהמ"ק בחורבנו? מי שעולה היום להר הבית, ולכמה פוסקים גם מי ששלושים יום לא היה בכותל, חייב בקריעה. לגבי מוזיקה - כבר נפסק שהיא אינה מקבלת טומאה, ועובדה היא שחלק מהחזנות שלנו היום, וחלק מהניגונים החסידיים הם מנגינות של עבודה זרה. מציעה לך לחקור את הפסיקות בתחום. לא יזיק. הנה כמה מקורות שאתה יכול לקרוא בשעות הפנאי, או בשעות הלימוד שלך: * הטור תק"ס * השו"ע והבית יוסף על הנ"ל * הרב עובדיה, יחווה דעת, ח"א * שבט הלוי, הרב וואזנר, סימן ס"ט * אגרות משה, הרב פינשטיין, סימן קס"ו * תשובות הרמב"ם, רכ"ד. הדברים שלי לא היו כתשובה לשואלת, אלא כתגובה לשטחיות המדהימה ששוררת כאן בפורום. כואב לי כאבה של תורה שכל אחד חושב שהוא יכול לפסוק ולאמר מה שבא לו, והתורה עומדת ומבויישת שכך מתנהגים אליה. אין לי שום יומרות להיות פוסקת, ולכן עוד יותר אני נדהמת איך אני הקטנה בעלת ידע יותר גדול מ"מלומדים" כאן בפורום.

 

[NOGA HONEY]

אהה.. וגבירתי החביבה

אל תפלי בחטא הגאווה!!

 

[NOGA HONEY]

מירי, חביבה כל כך טרחת....

אבל אינני בקיעה בשפה הזאת.. קשה לי להבין את המסקנה!

 

[NOGA HONEY]

כל זאת ועדיין לא קיבלתי תשובה

החלטית וחד משמעית.

 

[א77]

יש שירים יהודיים

יש שירים המרגשים את הלב לעבודת הבורא. לשמחת החג. לציפיה לישועה. ועוד ועוד. אין בזה כללים מדוייקים. כל שיר, מקורו בנפש או בנשמה. שיר אינו דבר חפצא של דומם כאבן. השיר ינק מעמקי הנפש. וממילא שירים גויים, שאבו ממקור אחר. לא ממקור קדוש. בשירי הקודש יש בהם לעשות המון. נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות בית ה' אמר דוד המלך נעים זמירות ישראל בזמירותיו לשבח הבורא. בזמירות אלו אפשר להגיע לכיסופים לה' ית"ש. הכללים המדוייקים אילו שירים מקובלים ואילו לא, יכולים להיות מפורשים יותר ע"י מערכת חינוך לפי מסורת ישראל בה הינך לומדת.