מוסיקה והתמודדות עם ילדים
שלום לכוווולללם, לאחרונה יצא לי לקרוא קצת על מוסיקה ודרכי התמודדות עם ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז, כמובן שקיימת שיטת בטהובן שגם אני עוד לא ירדתי לסוף דעתה אך היא נמצאת כבר בשימוש בכמה מקומות בארץ, ולכן החלטתי לכתוב כמה מילים לסיכום החומר שמצאתי, אני מאמינה שזה מעניין לכולם: ראשית מהי המוסיקה? האינציקלופדיה העברית מגדירה אותה: "מדע או אמנות של צירופי צלילים מהנים והבעתיים הנתפסים על ידי הרגש והשכל גם יחד." עוד בתקופות עתיקות יותר המליצו הוגי דעות יווניים על מוסיקה כטיפול, היפוקרטס שנחשב לאבי הרפואה ראה במוסיקה כלי טיפולי לכל חולה, אריסטו מצא שהמוסיקה יוצרת חוויות רגשיות עמוקות ואפלטון ראה במוסיקה כגורם לשינוי. הרמב"ם ראה במוסיקה כלי לטיפול נפשי בדיכאונות וב"מרה שחורה". המוסיקה משלבת בתוכה שני אפקטים עיקריים: קצב - תבניות זמן ומהירויות שונות, מחקרים מסוימים אף מצאו ששינויי קצב משפיעים על זרימת הדם, על קצב הלב ועל עוד תהליכים פיזיולוגיים. דינמיקה - למרות התבנית המוסיקה היא דבר שמשתנה ואינו סטטי (שינויי עצמה, טונים, תווים ועוד) השימוש במוסיקה הוא מגוון המיוחד מבחינה פסיכולוגית, יש שמתמשים במוסיקה כדי לטפל בקשישים, בילדים, בחולי נפש ועוד. בכל הטיפולים מצאו כי המוסיקה משפיעה בכמה כיוונים: -נתינת תחושת "כח" ועידוד לסובלים מדיכאון ועצב, ושחרור מתחושות תלות ומוגבלות. -קשר עם העולם הפנימי, יצירת חיבור בין תחושות פינימיות לבין הבעה חיצונית. -הפעלת הדמיון - אם זה דמיון מודרך בעזרת מטפל או דמיון חופשי. -"התנתקות מהמציאות" - לדוגמא במצבי חולי ומוגבלות נתנה המוסיקה מעין "זמן שכחה" שבו יכלו החולים להפסיק לחשוב על הבעיה. -סדר וארגון - השפעה לחיוב וצמצום מצבי בלבול והסחה. ואיך מיישמים? קודם כל כדאי לראות איזה מוסיקה היד מעדיף, אולי הוא מצליח להתחבר עם יוצר מסוים או סגנון מסוים. שנית כדאי לחוות את המוסיקה יחד עם הילד במיוחד בשלבים הראשונים - להאזין ביחד, ךשיר ביחד, אולי גם לנסות לנגן ביחד (כשניסיתי את זה בבית נתתי לילדים שלי סירים קטנים וגדולים וביחד דפקנו על הסירים לפי הקצב - היה מגניב!), כמובן שהעיסוק המשותף הוא עניין שאין לזלזל בו וניתן לפתח אותו - איוסף קלטות, קניית דיסקים, מציאת תכניות מוסיקה בעיתון והקלטתם, מעקב אחרי תכניות מוסיקה שבאות לפי פרקים ועוד. - אפשר לרקוד ולהזיז את הגוף - להוציא אנרגיה או לווסת את הפעילות הפיזית לפי המקצב (קפיצות לפי קצב מהיר, הנעת הידיים בתנועות שהילד חש שיתאימו למוסיקה ועוד ועוד) - וכמובן שימוש במוסיקה לעורר ממצב רוח רע או כהרגעה במצבי רוח סוערים. עד כאן. אני אשמח לשמוע את דעתכם על המאמר, אם מישהו גם ניסה ליישם ורוצה לחלוק - אני בטוחה שכולם ישמחו ויש לי הרגשה שזה יעשה גם להורים המון כיף. שלכם אפרת מה-
שלום לכוווולללם, לאחרונה יצא לי לקרוא קצת על מוסיקה ודרכי התמודדות עם ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז, כמובן שקיימת שיטת בטהובן שגם אני עוד לא ירדתי לסוף דעתה אך היא נמצאת כבר בשימוש בכמה מקומות בארץ, ולכן החלטתי לכתוב כמה מילים לסיכום החומר שמצאתי, אני מאמינה שזה מעניין לכולם: ראשית מהי המוסיקה? האינציקלופדיה העברית מגדירה אותה: "מדע או אמנות של צירופי צלילים מהנים והבעתיים הנתפסים על ידי הרגש והשכל גם יחד." עוד בתקופות עתיקות יותר המליצו הוגי דעות יווניים על מוסיקה כטיפול, היפוקרטס שנחשב לאבי הרפואה ראה במוסיקה כלי טיפולי לכל חולה, אריסטו מצא שהמוסיקה יוצרת חוויות רגשיות עמוקות ואפלטון ראה במוסיקה כגורם לשינוי. הרמב"ם ראה במוסיקה כלי לטיפול נפשי בדיכאונות וב"מרה שחורה". המוסיקה משלבת בתוכה שני אפקטים עיקריים: קצב - תבניות זמן ומהירויות שונות, מחקרים מסוימים אף מצאו ששינויי קצב משפיעים על זרימת הדם, על קצב הלב ועל עוד תהליכים פיזיולוגיים. דינמיקה - למרות התבנית המוסיקה היא דבר שמשתנה ואינו סטטי (שינויי עצמה, טונים, תווים ועוד) השימוש במוסיקה הוא מגוון המיוחד מבחינה פסיכולוגית, יש שמתמשים במוסיקה כדי לטפל בקשישים, בילדים, בחולי נפש ועוד. בכל הטיפולים מצאו כי המוסיקה משפיעה בכמה כיוונים: -נתינת תחושת "כח" ועידוד לסובלים מדיכאון ועצב, ושחרור מתחושות תלות ומוגבלות. -קשר עם העולם הפנימי, יצירת חיבור בין תחושות פינימיות לבין הבעה חיצונית. -הפעלת הדמיון - אם זה דמיון מודרך בעזרת מטפל או דמיון חופשי. -"התנתקות מהמציאות" - לדוגמא במצבי חולי ומוגבלות נתנה המוסיקה מעין "זמן שכחה" שבו יכלו החולים להפסיק לחשוב על הבעיה. -סדר וארגון - השפעה לחיוב וצמצום מצבי בלבול והסחה. ואיך מיישמים? קודם כל כדאי לראות איזה מוסיקה היד מעדיף, אולי הוא מצליח להתחבר עם יוצר מסוים או סגנון מסוים. שנית כדאי לחוות את המוסיקה יחד עם הילד במיוחד בשלבים הראשונים - להאזין ביחד, ךשיר ביחד, אולי גם לנסות לנגן ביחד (כשניסיתי את זה בבית נתתי לילדים שלי סירים קטנים וגדולים וביחד דפקנו על הסירים לפי הקצב - היה מגניב!), כמובן שהעיסוק המשותף הוא עניין שאין לזלזל בו וניתן לפתח אותו - איוסף קלטות, קניית דיסקים, מציאת תכניות מוסיקה בעיתון והקלטתם, מעקב אחרי תכניות מוסיקה שבאות לפי פרקים ועוד. - אפשר לרקוד ולהזיז את הגוף - להוציא אנרגיה או לווסת את הפעילות הפיזית לפי המקצב (קפיצות לפי קצב מהיר, הנעת הידיים בתנועות שהילד חש שיתאימו למוסיקה ועוד ועוד) - וכמובן שימוש במוסיקה לעורר ממצב רוח רע או כהרגעה במצבי רוח סוערים. עד כאן. אני אשמח לשמוע את דעתכם על המאמר, אם מישהו גם ניסה ליישם ורוצה לחלוק - אני בטוחה שכולם ישמחו ויש לי הרגשה שזה יעשה גם להורים המון כיף. שלכם אפרת מה-
