מוסיפה שלא כהרגלי לשרשורי הסרטים
כי פעם בשנה אולי יוצא לי ללכת איתה לקולנוע (במקרה היינו בחופש הגדול ב"ריו" אחרי שנה שלא, או שנתיים אפילו? הקודם-קודם בקולנוע היה "למעלה"). אז היינו היום בהרפתקאותיו של טינטין, ותשמעו, שלמות ויזואלית פשוט!
מדהים שאין דברים כאלה! לא יודעת להמליץ או לא לילדים, בטח לא בענייני גילאים. אני הייתי מרותקת לגמרי לכל פרט הכי קטנטן על המסך, לכל שערה ואגל זיעה בעורפו של המלח, לכל מסגרת עתיקה ויפהפיה בשוק הפשפשים. איזה שפע של יופי מאלף ודקויות מרהיבות כל רגע ורגע. ופחות עניינה אותי העלילה עצמה שקצת אולי נמתחה כמו מסטיק (ארוך), קצת אלימה ומפחידה (הבת שלי מהפחדנים בשנים האחרונות, הורידה די מהר את משקפי התלת מימד כי הרגישה שזה נורא מפחיד כשהכל מגיע עד לכסא שלה ויותר מדי ריאליסטי...). לא יכולתי לא לשים לב בתור אישה ואמא לבנות שכמעט שעתיים לא נראתה דמות נשית אחת על המסך (חוץ מלקראת הסוף בדמות זמרת אופרה גרוטסקית וכעורה, אבל אולי מצמצתי מדי פעם מהעומס ועילפון החושים
). כמובן ששמחתי לקבל קצת השראה ליומולדת הבלשים, ברור שזכוכית המגדלת שיחקה תפקיד חשוב
בסוף חווינו בעצמנו קצת מרדף מתיש אחרי האייפון שלא ידעתי בדיוק איפה ומתי איבדתי, גיליתי את זה כשהיינו באמצע הדרך חזרה הביתה בתחנת הרכבת השניה (מתוך 3), הייתי כ"כ ספקנית ומיואשת כי ידעתי בוודאות שהבטתי בשעון שלו כשהיינו כבר מחוץ למבנה בית הקולנוע עצמו, אבל הבת שלי, למרות שסבלה מכאבי בטן לא קלים בגלל הפופקורן שטחנו, הכריחה אותי בעצם לחזור שוב על הדרך ולא הסכימה שנוותר... וכמו בסרט, שתכלס טינטן עסוק במרדף מופרך חוצה יבשות וימים אחרי איזה 3 פתקים, חזרנו על עקבותינו בקור העז, עוברות שוב בשוק חג המולד ההומה אדם כשעינינו מופנות מטה, מנסות לעשות בדיוק אותו מסלול ולעבור בדיוק באותם מעברי חציה שעברנו שעה קודם, מתפללות למצוא אותו איפשהו על הקרקע מחכה לנו... רואות בדרך את מנקי הרחוב מפנים פחים, מותשות ומקטרות הגענו בסוף עד לקופה, התביישתי אפילו לשאול מרוב שהיה נראה לי כ"כ לא רלוונטי שיימצא שם כאמור (בית הקולנוע נמצא במתחם אחד המתוירים וההמוניים ביותר בעיר). ואז הגברת בקופה מוציאה לי מיליון חפצים בשקיות ניילון, על כולם כבר מדבקות עם מספרים, כמובן ששלי ביניהם ממוספר כהלכתו
אין, אין על היעילות שלהם.
כי פעם בשנה אולי יוצא לי ללכת איתה לקולנוע (במקרה היינו בחופש הגדול ב"ריו" אחרי שנה שלא, או שנתיים אפילו? הקודם-קודם בקולנוע היה "למעלה"). אז היינו היום בהרפתקאותיו של טינטין, ותשמעו, שלמות ויזואלית פשוט!