מונופולים

[tamarhp]

חחח

אתה יודע, המדע גם סותר את עצמו.. כל פעם מופיעים מחקרים חדשים שסותרים את המחקרים בקודמים..

 

[יוחנן כהן הגדול]

אין תקדים לסתירות בתוך התורה

וסתירות בין חז"ל לעצמם. המדע באופן כללי לא סותר את עצמו, התורה חז"ל והקבלה וההלכה הנו סתירה אחד גדולה, טעויות לאין סוף והתירוצים לכל הסתירות האלו הם: 1) מדובר בסודות התורה שאין להבינם כפשוטם 2) אין להרר אחריהם 3) הכל נסיונות משמים 4) תיקו, כשהמשיח יבוא נדע 5) אם אבותינו כבני אדם אנחנו כחמורים ולכן אנו לא מבינים 6) מצווה לשמוע דברי חכמים, אפילו יאמרו על יום לילה ועל לילה יום. והרשימה עוד ארוכה,

 

[mercedesהמקורי]

אגדה או מציאות

הרב יוסף ברוק רבים המתייחסים לדברי התורה כאל סיפורי אגדות, משהו בסגנון ''אגדות האחים גרים'' בכחול לבן. לאנשים האמונים על אמונה בתורה ובמשה נותן התורה, כל אות וכל מילה הם עולם ומלואו, אך ישנן פרשיות המדהימות בכנותן ומהימנותן אף את הספקנים המושבעים. הרי לנו פרשה מופלאה, פרשת המן. לפי בקשתם של בני ישראל הקב''ה ממציא להם מזון פלאי, לחם מן השמים. למזון זה יש כללים ברורים: 1. אין להשאיר ממנו ליום המחר. 2. אין אפשרות לאסוף ממנו כמות מעבר ל''עומר''. ככל שיאספו אל כליהם בסוף יישארו רק עם הכמות הזו. 3. בשבת לא ירד מן. אנו מדברים על קהל של מיליונים: 600,000 גברים מגיל 60-20. צרף אליהם נשים, ילדים עד גיל 20 ומבוגרים מעל גיל 60, הרי לנו ללא ספק קהל עצום של כ- 2,5 מיליון נפש. אלו רואים יום יום (במשך 40 שנה!!) את הנס המופלא הזה. הם יצאו זה עתה ממצרים והיו ניזונים מאוכל רגיל, ועתה הם בתוך מהלך ניסי מוחלט. הקב''ה אומר למשה ''איש אל יותר ממנו עד בוקר'' (ציווי לבנ''י שלא לאסוף יותר מן ממה שניתן לאכול באותו היום), והתורה מספרת ''ולא שמעו אל משה ויותירו אנשים ממנו עד בוקר וירום תולעים ויבאש ויקצף עליהם משה''. ואח''כ כאשר הגיע יום השישי ולפתע מתברר להם כי בנגוד לימים הקודמים בהם אספו ''עומר לגולגולת'' (=עומר לאדם) לפתע הם מגלים כי הכמות הוכפלה, וכן מספרת התורה, ''ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה שתי עומר לאחד, ויבואו כל נשיאי העדה ויגידו למשה''. ההפתעה היתה מושלמת. ומשה מסביר להם - זה בגלל השבת, ובכל יום ששי תהיה כמות כפולה (לזכר זה אנו בוצעים בסעודות שבת על לחם משנה – כפול). ומשה מוסיף: תוכלו להשאיר זאת למחר בבוקר (=לשבת בבוקר) ולא יקרה מאומה ולא יבאש כמו בימות החול, והוא מוסיף להם כי בשבת המן לא ירד, ולכן הלחם הכפול ביום ו'. והנה גם כאן מספרת התורה: ''ויאמר משה... מחר לא תמצאו בשדה, ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט ולא מצאו''. כלומר למרות דברי משה והפלא אשר מונח לפניהם, הם מגלים ספקנות. אולי, אולי ניתן להשאיר מהלילה לבוקר, אולי נצא ביום שבת ובכל אופן נגלה מן. מי היה משאיר עקבות כאלה אחריו? האם היום הספקנים שלנו מתקרבים לרמה הזו? הרי בכל אשר ראו עיניהם היתה שם רק אמונה ובורא עולם, אך לא, הבחירה תמיד נשארת ותמיד יתקיים הפסוק: ''ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בהם''.

 

[מן הפורום]

את מעשיות המיתולוגיה היהודית אנו

מכירים על פה. השאלה שלי היא: היש לך מקור נוסף. עצמאי, המעיד על ארועים אלה, פרט למעשיות המיתולוגיה היהודית המתוקות הללו? אם אין - אתה יודע מה אפשר לעשות אתן. אוי הבורות, הבורות שלכם, וחסר היכלת לחשוב. מליונים אה? בשעה שכלל אוכלוסי העולם היו למטה מחמישים מליון. אתם אבודים. לא תצלחו לדבר, זולת לצור בכם על פי צלוחית...

 

[יוחנן כהן הגדול]

אגדה

איך אתה קובע שסיפור המן ושמאות אלפי אנשים ראו אותו הנו סיפור אמיתי, אולי מישהו כתב סיפור יפה, ובסוף הסיפור הוא הוסיף עוד סיפור שאלפי אשנשים ראו את הסיפור של המן.

 

[התולעת1]

מה אתה אומר.

התורה שניתנה על ידי הבורה לא שנתה ולא הוסיפה מעולם על ידי בני אנוש המדע שאתה מתימר לנהור אחריה משתנה מיום ליום רוב המדענים סבורים שהתורה צודקת.

 

[יוחנן כהן הגדול]

מה שאתה שומע

מה זה בדיוק סתירות בתוך התנ"ך ומה זה מחולקת בין בין תנאים, ומה זה שע"פ ההלכה יש לנהוג א' ולפי תורת הקבלה יש לנהוג ב'. מה עם כל המצוות שינו והוסיפו חז"ל, על מה בדיוק נאלצו חז"ל לפברק את הרעיון של אלו ואלו דברי אלוהים חיים? המדע נהיה מדויק יותר מיום ליום, והתורה משתבש יותר מיום ליום.

 

[התולעת1]

תגובה

אחת מתרי"ג המצוות שנצטוו בני ישראל בתורה היא (דברים ד,ב) " לא תוסיפו על הדבר אשר אנוכי מצווה אתכם, ולא תגרעו ממנו - לשמור את מצוות ה' אלוהיכם, אשר אנוכי מצווה אתכם ". אסור להוסיף על מצוות ה'. האיסור הזה אפילו קודם לאיסור "לא תגרעו ממנו", למרות שלכאורה האיסור לגרוע חמור יותר. חז"ל למדו מכאן שהאיסור " לא תוסיפו " הוא תנאי הכרחי לאיסור " לא תגרעו ", כי "כל המוסיף - גורע" - מי שמוסיף על דברי ה', עלול לגרום לאנשים לעזוב את דברי ה' לגמרי. אמנם, ה' נתן לשופטים ולחכמים סמכות לפרש את התורה, ואף לקבוע סייגים ותקנות כדי לעזור לאנשים לקיים את התורה, אבל כל זאת - בתנאי שהם מקפידים להבחין בין דברי ה' לבין דברי אדם. וכך כתב רמב"ם (יד חזקה, ספר שופטים, הלכות ממרים פרק ב הלכות יג-טז): " הואיל ויש לבית דין לגזור ולאסור דבר המותר, ויעמוד איסורו לדורות, וכן יש להן להתיר איסורי תורה, לפי שעה--מה הוא זה שהזהירה תורה " לא תוסף עליו, ולא תגרע ממנו " (דברים יג,א): שלא להוסיף על דברי תורה ולא לגרוע מהן, ולקבוע הדבר לעולם שהוא מן התורה, בין בתורה שבכתב, בין בתורה שבעל פה. כיצד: הרי כתוב בתורה " לא תבשל גדי, בחלב אימו " (שמות כג,יט; שמות לד,כו; דברים יד,כא). ומפי השמועה למדו שזה הכתוב, אסר לבשל ולאכול בשר בחלב--בין בשר בהמה, בין בשר חיה; אבל בשר עוף, מותר בחלב מן התורה. אם יבוא בית דין ויתיר בשר חיה בחלב, הרי זה גורע; ואם יאסור בשר העוף, ויאמר שהוא בכלל הגדי, והוא אסור מן התורה--הרי זה מוסיף. אבל אם אמר בשר העוף מותר מן התורה, ואנו נאסור אותו, ונודיע לעם שהוא גזירה: שלא יבוא מן הדבר חורבה, ויאמרו בשר העוף מותר מפני שלא נתפרש בתורה, כך החיה מותרת שהרי לא נתפרשה; ויבוא אחר לומר אף בשר בהמה מותר, חוץ מן העז; ויבוא אחר לומר אף בשר העז מותר בחלב הפרה או הכבשה, שלא נאמר אלא "אימו" (שמות כג,יט; שמות לד,כו; דברים יד,כא) שהיא מינו; ויבוא אחר לומר אף בחלב העז שאינה אימו מותר, שלא נאמר אלא "אימו". לפיכך נאסור כל בשר בחלב, ואפילו בשר עוף. אין זה מוסיף, אלא עושה סייג לתורה. וכן כל כיוצא בזה. " חשיבות המצוה הזאת ברורה: אחד העקרונות היסודיים בתורה הוא ההבדל בין דברי ה' לדברי אדם. דברי ה', שהוא גם יוצר האדם, לוקחים בחשבון את כל היכולות של האדם, את כל האפשרויות ואת כל הסכנות, ולכן צריך לקיים אותם בכל מצב בלי פקפוק. אבל דברי אדם, ולא משנה עד כמה הוא חכם, בהכרח נכונים רק במצבים מסויימים ובתנאים מסויימים, ועלולים לגרום נזק בדברים אחרים . חכמי המשנה והתלמוד הקפידו על איסור זה, וציינו תמיד, לגבי כל הלכה, האם היא "מדאורייתא" או "מדרבנן". ואם לא היה ברור להם מה מקור ההלכה - השקיעו זמן ומאמץ רב כדי לברר את מקורו, ולא הסתפקו בקביעת ההלכה עצמה קרא גם כאן

 

[יוחנן כהן הגדול]

אתה מחזק את דברי

מכל מה שכתבת רואים שחז"ל הוסיפו מצוות ועשו בתורה מה שהם רצו, הוסיפו מצוות דרבנן וכו' למרות שמשה רבנו אסר זאת במפורש כפי מה שהוא כתב באצמו: (דברים ד,ב) " לא תוסיפו על הדבר אשר אנוכי מצווה אתכם, ולא תגרעו ממנו" כמובן שחז"ל פיברקו כל מני תירוצים שונים למה להם מותר להוסיף מצוות.

 

[התולעת1]

פה זה נוגע לשאלתך

רב אשי שחיבר את הגמרא וגמרו בימי בנו (פה זה נוגע לשאלתך) נתפזרו ישראל בכל הארצות פיזור יתר, והגיעו לקצוות ולאיים הרחוקים ורבתה הקטטה בעולם ונשתבשו הדרכים בגייסות, ונתמעט תלמוד תורה ולא נכנסו ישראל ללמוד בישיבותיהם אלפים ורבבות כמו שהיה מקדם אלא מתקבצים יחידים השרידים אשר ה` קורא בכל עיר ועיר ובכל מדינה ומדינה ועוסקין בתורה ומבינים בחיבורי החכמים כולם ויודעים מהם דרך המשפט היאך הוא. וכל בית דין שעמד אחר הגמרא בכל מדינה ומדינה וגזר או התקין או הנהיג לבני מדינתו או לבני מדינות רבות לא פשטו מעשיו בכל ישראל כמו שאמרנו על הגמרא מפני ריחוק מושבותיהם ושיבוש הדרכים. והיות בית דין של אותה המדינה יחידים ובית דין הגדול של שבעים ואחד בטל כבר מכמה שנים קודם חיבור הגמרא לפיכך אין כופין אנשי מדינה זו לנהוג כמנהג מדינה האחרת ואין אומרין לבית דין זה לגזור גזרה שגזרה בית דין אחר במדינתו, וכן אם למד אחד מן הגאונים (``הגאונים`` זה תקופה אחרי הגמרא) אם למד אחד מהם שדרך המשפט כך הוא ונתבאר לבית דין אחר שעמד אחריו שאין זה דרך המשפט הכתוב בגמרא אין שומעין לראשון אלא למי שהדעת נוטה לדבריו בין ראשון בין אחרון, אבל כולן צריכים לכוון את דבריהן לפי הגמרא ודברים הללו בדינים גזרות ומנהגות שנתחדשו אחר חיבור הגמרא. אבל כל הדברים שבגמרא בבלי חייבין כל ישראל ללכת בהן וכופין כל עיר ועיר וכל מדינה ומדינה לנהוג בכל המנהגות שנהגו חכמי הגמרא ולגזור גזרותם וללכת בתקנותם הואיל וכל אותם דברים שבגמרא הסכימו עליהם כל ישראל ואותם החכמים שהתקינו או שגזרו או שהנהיגו או שדנו דין ולמדו שהמשפט כך הוא הם כל חכמי ישראל או רובם והם ששמעו הקבלה (קבלה איש מפי איש) מעיקרי התורה כולה דור אחר דור עד משה רבנו עליו השלום- קרא גם זאת

 

[מן הפורום]

`המדע ורוב התיאוריות לא סותרות את

היהדות, ואפילו מסתדרות איתה` טעות. אף מדען לא מסתקרן אפילו לדעת מה אומרות מעשיות המיתולוגיה היהודית. זה לא מענין. מי שמתענין במצב הענינים במחנה האחר הם תמיד אך ורק המאמינים. הכל מתואר במאמרי על GSF. `רק מה, אתם מאמינים ש"המפץ הגדול", לדוגמה, נוצר באקראי, ואני מאמינה שהקב"ה יצר אותו. זה הכל` את מחזקת את טענתי. אתם מנסים להראות איך מעשיות התורה איכשהו יכולות להיות מפורשות כעולות בקנה אחד עם תאוריות מדעיות. זה אומר בברור איזה מחנה נושא עיניו אל זולתו. ומדוע לעולם נושאים המחזיקים ב- GSF עיניהם בחיל ורעדה אל המדע החוקר ? נו, זה מובן מאליו: מכיוון שהטפל _תמיד_ מכיר בעיקר ויודע מיהו ומודה בו. אגב, כל אימת שהמאמינים מוצאים דרך להראות שמעשיות התורה עולות בקנה אחד עם תאוריות מדעיות, הם מסתכנים. תאוריות מדעיות עלולות להצריך תקון, או אפילו להפסל. מה יעשו אז המאמינים? הלא הוכיחו כבר באותות ובמופתים שהתורה עולה בקנה אחד עם התאוריה 20243609 20335997 284392761AE