../images/Emo16.gif במאיידנק הכל אמיתי
יומן מסע במאיידנק הכל אמיתי. לא משוחזר כמו באושוויץ, לא אנדרטאות כמו בטרבלינקה.
אמיתי. אותם תאי גזים, עם הצבע הכחול על הקירות והשריטות של הציפורניים. ביתן שלם מלא נעליים שחורות, ורק זוג אפור אחד, שבולט. הר האפר. הקרמטוריום ושולחן הניתוחים. אי אפשר שלא לרעוד, להיחנק, לצרוח בלב "למה???". אחרי שאתה מבקר במאיידנק משהו בך משתנה. התמימות מתנפצת, כשרואים את הבתים הפולנים שמשקיפים על תאי הגזים. הם היו שם גם לפני 60 שנים. הם היו שם וראו ולא עשו כלום. סבתא, את וסבא, שהייתם שם...הצלחתם אי פעם להבין? הצלחתם להבין למה רצחו את המשפחות שלכם, למה עברתם 7 מדורי גיהנום? למה כל העולם שתק? תמיד נראית לי כל כך שלווה. מקבלת, משלימה. את מה שקרה אי אפשר לשנות. הנקמה הכי טובה היא לחיות. להינות מהחיים. ואלוהים, איך שידעת לעשות את זה. לנצל כל רגע, להינות. לזכור את העבר אבל לא לחיות בו......."