מומין חיית המסיבות

[מר מומין]

מומין חיית המסיבות

הגב שלי כואב. שבור. דואב. אבל מהסיבה הטובה ביותר. אז על השאדו ביום רביעי לפני שבוע שמעתם. יום אחרי זה - הדיפ. בלי יותר מדי תגובות, תקציר: הרבה סקס באויר (ובחדר חושך, לברי מזל מסויימים שאני לא בין שורותיהם), הרבה כוסונים, תפאורה נחמדה, מוסיקה גרועה, חינם. גב מתחיל לכאוב. יום שישי מנוחה. שבת - אגודה. אני מתחיל לחשוב שיש עלי קללה - כל מי שאני מחבב מקבל חבר. או במקרה של השרמוטה הנוכחית, מעיין מזרון מהלך, מקבל את הסטוץ היומי. יום ראשון, מסיבת קבוצות הנוער בשאדו. מוקדם יותר, ברוב חוכמתי, הלכתי למכון כושר וגם רצתי כמה קילומטרים. איזה חכם אני. בכל מקרה, אין כניסה למבוגרים מעל 23. מוסיקה בינונית בגלל ריבוי רימיקסים גרועים לשירים טובים, נוער צעיר, תפאורה משופצת ומשופרת, אוירה של סבבס באוויר. הזה שחיבבתי ביום שבת, שהתגלה כמזרון מהלך שבר שיא מיוחד - 3 סטוצים במסיבה אחת. כמובן שאני לא ביניהם. ואז מתחילים ניצוצות עם אחד אחר. ל"אחד האחר" נקרא זרובבל, או ז´ לקיצור. שם בדוי, תודה לאל

זרובבל, או ז´ בקיצור, הוא בן 19-עוד-מעט-20, פעיל מאוד באגודה, חכם, מצחיק, נחמד ורגיש. אנחנו מכירים כבר די הרבה זמן. הכימיה בינינו מחשמלת. אבל הוא לא נראה מדהים. כלומר, זה לא שהוא נראה רע במיוחד, וזה לא שאני נראה מדהים במיוחד, אבל מבחינה פיסית הוא לא עושה לי את זה יותר מדי. אני מודע לזה שיש לי טעם די סלקטיבי, ושיש לי בעיה רצינית בכל הקשור לפיסי אצל בני זוג פוטנציאלים. אז מה עושים? "מתפשרים"? זורמים עם מה שבא, למרות שיש חלק מעצבן וטיפש שמעדיף שלא? או שזוגיות מלאה טובה ומאושרת אפשר להשיג רק עם מישו שמושך אותי בכל התחומים? בכל מקרה, לאחר יום ראשון חזרתי הביתה עם המחשבה הנ"ל בראש, כאב גב רצחני וגרון צרוד בצורה מחרידה. מומין מסטול מעייפות ומחר יש סדר עם 25 מבני המשפוחה הקרובים ביותר. כייף...

 

[MARMELAD]

תראה, תשמע

אם אתה לא נמשך אליו פיסית, אז הייתי אומר שהסיכוי שתמשך אליו בעתיד הוא די קלוש. באופן עקרוני, כשאתה מכיר מישהו הוא ייראה לך הרבה יותר טוב מאשר כשאתה לא מכיר אותו. הרבה הפיסית עושה את שלה. אבל צריך להתחיל מאיפהשהוא. לדעתי, אם נראה לך שאתה כן יכול להימשך אליו - רוץ על זה. good man are hard to find.

 

[.m]

מומין - קשה להשגה?

(שואלת זאת שניסתה להתקשר אליך כבר פעמיים בשבוע האחרון, ולא מצליחה להשיג אותך...) ולגבי ז´ - להתפשר? ב ש ו ם פ נ י ם ו א ו פ ן ל א !. אבל כדאי שתבהיר לעצמך מה אתה רוצה. אתה יודע מין סדר עדיפויות כזה שבוא אתה מדרג מה יופר חשוב לך בן זוג, ומה פחות חשוב... בהצלחה

mai

 

[אביעד21]

מה זאת אומרת?

מה קרה בימינו למושג העמק השווה? אם הגישה שלך היא לעולם לא להתפשר, אזי כולם יחכו לאביר על הסוס הלבן, ויפסידו. מה גם שאף אחד לא מושלם (מי שמושלם הוא משעמם - מה שהופך אותו ללא מושלם), אז למה לא להתפשר? העניין לדעתי הוא עד כמה כדאי להתפשר, והאם ההפסד שווה את הרווח. אסיים את דבריי בברכת חג שמח וכשר לכל חברי הפורום. אביעד

 

[.m]

אני אנסה לחדד את דברי

כמו שכתבתי למומין - שב עם עצמך, ונסה לגבש איזושהי רשימה (אתה יודע - מישהו שכיף לדבר איתו/ עם חוש הומור/ רומנטיקן/...). אם תעשה את זה בכנות, תוך שאתה זוכר ש"אף אחד לא מושלם" - תוכל לשים לב מהן האיכויות החשובות לך יותר, ומה פחות. על מה אתה מוכן להתפשר (טוב, הוא לא *חייב* להיות סטרייט. אני מוכנה להסתפק בדו...) אחרי שתעשה את זה - תוכל להשוות לרשימה כל גבר שנראה לך כבן-זוג פוטנציאלי, ולהחליט אם אתה רוצה להתקדם או מעדיף להמתן לבא בתור... בכל מקרה אני נגד להיות עם מישהו רק כי "זה מה שישי". עדיף, לדעתי להיות לבד, ולא להיות עם מישהו שלא באמת מספק את הצרכים שלי. יותר ברור? mai

 

[MARMELAD]

יש לי חברה שהיא "רווקה מקצועית"

יותר נכון היא חברה של דודה שלי. הן למדו ביחד בבי"ס כשהן היו ילדות. היום שתיהן בנות 40. הדודה שלי (אותה הדודה החמודה ששאלה אותי אם אני הומו - למי שזוכר) כבר נשואה עם 4 ילדים. החברה שלה, ושלי, עדיין רווקה. לא, לא גרושה. רווקה. ושלא תבינו לא נכון. היא נראית נהדר. היא אינטילגנטית, מצחיקה, שנונה, יש לה תואר, יש לה מקצוע חופשי ורווחי, היא אוהבת לצאת לבלות, היא יודעת מה היא רוצה מהחיים. הבעייה היא שמרב שהיא יודעת מה היא רוצה - אין לה כלום. כל מי שהיא פוגשת לא מספיק טוב. הוא לא יודע לחזר, הוא לא רגיש מדי, הוא לא נראה טוב, הוא לא יסתדר עם ההורים שלה, המקצוע שלו מרתיע אותה, הוא גרוש, הוא שמן, הוא נמוך, הוא שחור, הוא לבן, הוא כן, הוא לא. בקיצור, אני לא אומר שצריך להוריד את רמת הציפיות לאפס כדי להצליח. אבל אני גם אומר, שלשבת בבית ולחלום חלומות על הגבר המושלם - זה עובד רק באגדות. במציאות, צריך גם לדעת לוותר על משהו פה ושם. והרי גם אנחנו לא מושלמים...

 

[יתיר בן יתיר]

עוד משהו קטן להוסיף

אני חושב שזה אפילו לא לוותר. זה פשוט להתחיל להכיר במציאות, ולדעת שיש דברים שלא נוכל לשנות. כלומר- אם אני למשל לא מלך היופי (לאו דווקא מכוער, אבל אני בהחלט לא משהו אקסטרא-אורדינרי), אז אין לי מה לשבת כל היום ולחכות לאיזה כוסון עולם, כי הוא כנראה לא יגיע. אז צריך לדעת לקבל את עצמך, להחליט איפה אתה משפר (היום למשל אני מרגיש שאני נראה הרבה הרבה הרבה יותר טוב מפעם, יש גם דברים שהגיל עושה טפו טפו טפו), וגם לדעת להסתכל על המציאות. להגיד משהו בסגנון אני נראה טוב/בסדר והוא גם טוב/בסדר. למה לא ללכת על זה. מצטער אם זה כתוב הזוי במקצת, אני חצי שיכור.

 

[נצח-ישראל]

אני חושב שהבעיה שלך

היא שיש לך יותר מדי מבחר... בכל מקרה, כדאי לך להתפשר, או ללמוד להתפשר מראש... מצד שני, אני התאהבתי בגבר שמושלם, כך שזה ממש לא חוכמה להטיף מוסר לאחרים. מה מושלם בו? הוא לא קוסון עולמי, הוא לא שרירי, יש לו כמה מנהגים מוזרים, והוא אפילו גר איתי באותו חדר במעונות, אבל משום מה כל חסרון שלו הפך ליתרון, מן אידיאליזציה בלתי מוסברת כזו שהופכת כל דבר שהוא נוגע בו לזהב... בכל מקרה, נסה אותו, אולי תתאהב? זה אמנם נדוש - אבל מה שקובע זה האופי ולא היופי, ולא תאמין כמה זה נכון.