ראשי בצפון וליבי בדר
New member
מוכר וכואב
הייי היום היה פיגוע כל היום ברקע היה פיגוע לא דיברתי לא אמרתי לא שיתפתי כל היום ניגן לי בראש פיגוע ובין לבין בחצאי מילים ברדיו שמעתי המכון הפתלוגי , הרוגים , פצועים מזוהים , נעדרים , חלקי גופות , והכל שוב מתערבב לי, אבל שתקתי , הפקקים הכבדים האוירה מסביב. שתקתי, באת, רציתי לברוח , הכי גרוע זה רגע אחרי שאתה נכנס לרכב ואנחנו נפרדים כל פעם מחדש אני מתכווצת שאתה פונה בכביש מסמן לי לשלום מפריח עוד נשיקה באויר וזהו דוהר הביתה, ואני מסובבת את ההגה לכיוון השני בלי מילה גולשת לאיטי משתלבת בתנועה על הכביש האפור שחור, לא נותנת לזמן לברוח עוד רגע הבטן מסתובבת לי , אני לבד עם עצמי אני לעצמי, ואין לי עם מי לדבר לשתף , זו המועקה שיושבת לי על הלב וחונקת את הגרון. וכעת כבר כולם ישנים בלילה בלילה בחושך בחושך הכל שקט רק המקרר מטרטר ברקע. ואני פה , ואתה לא ואני כותבת לדף הלבן הריק, שופכת אותיות שהופכות למילים, אבל אין תשובות אין פתרונות ואין מענה, זהו בדיוק התאור , להיות ביחד עם ולהרגיש לבד בודדה , והיום שוב אמרת דברים , עשית תכניות בנית מגדלים חלמת חלומות , והכל פורח באויר כמו בועה שמופרחת באויר ונגוזה.
הייי היום היה פיגוע כל היום ברקע היה פיגוע לא דיברתי לא אמרתי לא שיתפתי כל היום ניגן לי בראש פיגוע ובין לבין בחצאי מילים ברדיו שמעתי המכון הפתלוגי , הרוגים , פצועים מזוהים , נעדרים , חלקי גופות , והכל שוב מתערבב לי, אבל שתקתי , הפקקים הכבדים האוירה מסביב. שתקתי, באת, רציתי לברוח , הכי גרוע זה רגע אחרי שאתה נכנס לרכב ואנחנו נפרדים כל פעם מחדש אני מתכווצת שאתה פונה בכביש מסמן לי לשלום מפריח עוד נשיקה באויר וזהו דוהר הביתה, ואני מסובבת את ההגה לכיוון השני בלי מילה גולשת לאיטי משתלבת בתנועה על הכביש האפור שחור, לא נותנת לזמן לברוח עוד רגע הבטן מסתובבת לי , אני לבד עם עצמי אני לעצמי, ואין לי עם מי לדבר לשתף , זו המועקה שיושבת לי על הלב וחונקת את הגרון. וכעת כבר כולם ישנים בלילה בלילה בחושך בחושך הכל שקט רק המקרר מטרטר ברקע. ואני פה , ואתה לא ואני כותבת לדף הלבן הריק, שופכת אותיות שהופכות למילים, אבל אין תשובות אין פתרונות ואין מענה, זהו בדיוק התאור , להיות ביחד עם ולהרגיש לבד בודדה , והיום שוב אמרת דברים , עשית תכניות בנית מגדלים חלמת חלומות , והכל פורח באויר כמו בועה שמופרחת באויר ונגוזה.
