מוטרדת...

מוטרדת...

ערב טוב לכולן
..
חשבתי הרבה אם לכתוב אבל רק אתן באמת מבינות מה מרגישים בכל התהליך הזה,
אז אשמח לתגובות, עידוד והרבה אופטימיות
כי אין לי כבר כוח למחשבות
אז ביום חמישי עברתי שאיבה ביום ראשון הוחזרו עוברים ומאותו רגע התחילו החרדות
לאחר ההחזרה לא התאמצתי נחתי שמחתי ובערב הרגשתי לעשר דק' התכווצות חזקה ודקירות ממש ממש למטה מתחת לבטן התחתונה
נבהלתי נלחצתי פחדתי שיקרה משו אחרי שקראתי כל דבר אפשרי באינטרנט נרגעתי...
מאתמול יש לי כאבי גב תחתון וכאבי בטן תחתונה (אני מרגיעה את עצמי בכך שכשכואב זה סימן שעובד שם משו).
היום בערב מבלי לחשוב יותר מדי הרמתי (פעמיים) ילדה בת שנה וחודשיים ממש לשתי דק' ושוב אני בסרטים וחרדות ומחשבות וחיפושים באינטרנט אחרי תשובות
אני בטיפול IVF 2 שלי וחשבתי שעם "הניסיון" יש פחות חרדות אבל גיליתי שזה נהייה יותר גרוע לא מפסיקה לחשוב על זה לחפש סימנים כל תחושה בגוף מנסה לפענח.
יש מצב שרק אני משתגעת מזה??
יש לי עוד 12 יום עד הבדיקת דם
 

מינה23

New member
ממש לא רק את. כולנו משתגעות

ההמתנה לבטא היא יותר קשה מהזריקות והשאיבות. אין הרבה מה להציע. שום דבר כמעט גם לא עוזר. פשוט לנסות להירגע איכשהו. לנסות למצוא תעסוקה ולחכות ליום המיוחל בסבלנות...
לגבי הרמת הילדה - לא להילחץ. לי הרופאה אמרה שצריך להשתדל לא להרים דברים כבדים ביומיים הראשונים להחזרה, אבל לא נראה לי שילדה בת שנה בהגדרה הזו
בכל מקרה, לנסות להירגע, ולהתפלל לתשובות טובות.
בהצלחה
 
זה בסדר, כולנו מתחרפנות מהמתנה לבטא


זה באמת אחד השלבים הקשים, אצלי לפחות, בעיקר בגלל תחושת חוסר השליטה
לפני ההחזרה יש הורמונים להזריק ומעקבים שבודקים כל הזמן התקדמות וניתן לדעת פחות או יותר אם אנחנו מתקדמות כמו שצריך
לאחר ההחזרה- מדובר בשבועיים של חוסר ודאות וחרדות, יש לנו עובר ברחם ואין לנו מושג מה ניתן לעשות כדי לשמור עליו ולא להזיק...
זו החזרה שלישית שלי ועדיין לא הצלחתי להפטר מהחרדות- כך שקשה לי לייעץ לך איך להרגע
אולי עדיף להיות עסוקה ככל הניתן כדי שהראש יתעסק פחות במחשבות וחרדות. גם אצלי יש כל פעם דקירות, או תחושת נפיחות בבטן, לחץ בכל מיני מקומות, סביר להניח שאלה דברים שנתקלתי בהם גם בעבר ולא התייחסתי, רק שכרגע, לאחר ההחזרה, מפרשים כל דבר כהצליח/נכשל...
&nbsp
בכל אופן אני מחזיקה לנו אצבעות
 
תודה בננות...


לא משנה מה אי אפשר לחשוב על זה ואי אפשר לא לעבור את השבועיים האלה..
צריך הרבה אמונה בלב, ולא משנה מה נעשה איך נשמור ואיזה חרדות יהיו לנו
בסופו של דבר מה שצריך להיות יהיה וזה כבר לא בשליטתנו
מה שנותר לנו זה לעשות השתדלות ולחכות בסבלנות
בהצלחה לנו
 
למעלה