מוטרדת מאוד

[sad sad woman]

מוטרדת מאוד

שלום לכם תקף אותי היום מן פחד וחשש פתאומי כזה, שאני לא יודעת איך להתמודד איתו. אני כרגע במצב מאוד לא ברור בחיים שלי, כלומר אני לא יודעת מה יהיה איתי עוד חודשיים. כרגע אני עובדת, בעבודה שאני שונאת. הפחד תקף אותי כשהייתי עם החבר. חבר שלי הוא בנאדם ילדותי למדי, אבל אני אוהבת אותו מאוד. ולמרות זאת, פתאום הרגשתי שאולי אני פשוט שבויה במין רעיון כזה של אהבה, ז"א פשוט כי כשאני איתו אני נטולת דאגות ועסוקה בלאהוב ולקבל אהבה, אני לא חושבת בצורה הגיונית, ושאולי אני לא באמת אוהבת את הבנאדם הזה אלא פשוט אוהבת את הקונספט. חוצמזה, אני לא יודעת מה יהיה עם העתיד שלי. אני אמנם צעירה, סה"כ בת 18.5, אבל מאחר ואני לא עושה צבא - אני צריכה לקבוע את עתידי כבר עכשיו (וגם אם אני לא רוצה, הוריי יילחצו עליי). אני כ"כ דואגת וחוששת, היה לי היום ממש התקף חרדה. הרגשתי פשוט כ"כ חסרת אונים, באופן פתאומי כזה (אחרי שרגע לפני זה הייתי ממש מאושרת). חוצמזה, אני מאוד מודעת לפוטנציאל שלי, אבל הפחד מאי-מימושו מטריד אותי ואינו נותן לי מנוח. דרך אגב, בקשר לחבר - אני פוחדת שאולי אני פשוט משתמשת בו כדי לברוח מהחוסר וודאות ומהפחדים שלי, כי כשאני איתו הכל טוב.. אני כ"כ פוחדת שהחיים יחמקו לי מהידיים ואעשה טעויות שישפיעו קשות על עתידי. הפחדים האלה משתקים אותי ואינם נותנים לי מנוח. אנא, עזרו לי!

 

[גרא.]

s.s.d,יש לי תחושה שאת שבוייה בתוך

קונספציה,שמשמעותה הכללית,לפחות בעיני שחייך מתנהלים יותר בכדי להשביע רצון אחרים מאשר אותך עצמך...את עובדת בעבודה שאת שונאת,חברך בנאדם ילדותי, שאת אולי אוהבת אותו, אבל לא מאוהבת בו,ובעצם נמצאת איתו כי הוא מספק לך לפי שעה הווה נטול דאגה,ומחשבה..את אינך עושה צבא,ובמקום מעט להכיר את החיים, את נלחצת על ידי הורייך,כבר לקבוע את עתידך, שעה שאינך יודעת בעצם מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה..את כך ך רוצה לחיות, לממש את הפוטנציאל שלך, אבל כל כך פוחדת שמא זה לא יקרה,ןבמידה רבה זה מה שדוחף אןתך לזרועותיו של חברך, כפי שאת מציינת.שאת משתמשת בו כדי לברוח מהאי ודאות,ומהפחדים שלך שמא טעויות שתעשי,ישפיעו שלילית על עתידך...דומה שאת מתארת עצמך כאשה מאד דפנסיבית, המונעת יותר מהפחדים והחששות שלך, מלחץ הסביבה, מלחצם של הורייך, הרבה יותר מאשר ביטוי אמיתי וכנה שלך לעשות מה שאת, מה שאת באמת רוצה..מקובל לחשוב שיש שני סוגי מניעים להשג,לרצון להצליח..האחד,הוא הפחד מכישלון..(מה יגידו..)..השני הוא רצון בלתי מותנה להצליח, להיות טוב,להיות הכי טוב. בכל אחד מאיתנו מקננים שני הצרכים הללו כאשר אחד מהם תמיד דומיננטי..אלה שאצלם הפחד מהכישלון דומיננטי, אלה הם המאופיינים על ידי חרדת בצוע, כמו חרדת בחינות, וכמו לצערי רוב הדברים שמאפיינים את התנהגותך, ופחדייך. רק אלה שבמניע ההשג שלהם,דומיננטי הצורך בהצלחה (נטו), בסופו של דבר מצליחים ומגשימים את רצונותיהם.כך אם הקונספציה שמנחה אותךלדעתי,היא לעשות בשביל, בגלל , כדי להשביע רצון..כך תמשיכי להרגיש, ממש כפי שתארת..אם תשכילי להפוך את הגישה,כאשר במרכז ענינייך, תהיי את עצמך, ומה שחשוב לך שאת רוצה לעשות, בלא התחשבות, וודאי לא בשביל אחרים, יש לך סיכוי רב להצליח..המפלט מהתמודדות בוגרת עם המציאות, בזרועות חברך, ברבות הימים תהיה לצנינים בעינייך.כל עוד את אינך מגשימה מה שאת רוצה באמת,ומיישמת את הפוטנציאל שלך..לא בקרה,1/3 מהזוגות בארץ התגרשו, עוד 1/3 בהליכים..והיתר אין להם ברירה...יש קשר בין זה, בדיעבד, לבין מה שאמרת..תחשבי על זה.

 

[sad sad woman]

גרא יקר

תודה רבה לך על הודעתך המעניינת. אני מקווה שתקרא את תגובתי זו, ולא תפסח עליה רק כיוון שהיא בתחתית העמוד.. יש לי מספר דברים להעיר. 1. אמרת ש"יש לי תחושה שאת שבוייה בתוך תוכן: קונספציה,שמשמעותה הכללית,לפחות בעיני שחייך מתנהלים יותר בכדי להשביע רצון אחרים מאשר אותך עצמך " -- לא מדוייק. אני חיה בשביל עצמי, אבל יש דברים שאין ברירה אלא לעשותם. אני גרה עם הוריי, הם מפרנסים אותי, ואינם מוכנים שאני אשב בבית ולא אעשה כלום. הם רוצים שאני או אעבוד או אלמד (אוניברסיטה), וזהו. אין פה בכלל שאלה.לפיכך, אני חייבת להשביע את רצונם. אין לי הרבה ברירות, אם אני רוצה להמשיך לחיות בבית הזה (וכרגע אין לי אפשרות אחרת..). 2. טענת ש"חברך בנאדם ילדותי, שאת אולי אוהבת אותו, אבל לא מאוהבת בו,ובעצם נמצאת איתו כי הוא מספק לך לפי שעה הווה נטול דאגה,ומחשבה" -- אני דווקא כן מאוהבת בו, או לפחות כך נדמה לי. נכון, הוא מספק לי הווה נטול דאגה, אבל טוב לי איתו.. אני איתו כי אני רוצה להיות איתו, ולא רק בגלל שהוא משכיח ממני את צרותיי. בקשר להיותו ילדותי - אז מה? כל אחד והפאקים שלו.. אף אחד לא מושלם, ויש בו הרבה דברים שמחפים על הילדותיות, מה גם שזה חלק מהקסם שלו (אבל שוב, לפעמים זה מפריע). 3. ולבסוף, הוספת: "1/3 מהזוגות בארץ התגרשו, עוד 1/3 בהליכים..והיתר אין להם ברירה" -- האם אתה רומז שאין טעם באהבה? ששום קשר לא יחזיק?? מחכה לתגובתך, היא חשובה לי מאוד. תודה.

 

[sad sad woman]

עכשיו היא כבר לא בתחתית העמוד ../images/Emo13.gif

לבינתיים..

 

[מנורה]

../images/Emo140.gifאישה עצובה עצובה

בוקר טוב לפי הדברים שאת כותבת את לא מחפשת תשובה לחשוב עליה ולהתעמק בה אולי יש דברים בתשובתו של גרא שאת יכולה ללמוד מהם מה שאת עושה את מתוכחת איתו ומנסה להצדיק את הדרך שלך וזה מאד חבל. בקשר לאהבה, היא ישנה ותיהיה השאלה איך אנחנו מפתחים את האהבה בזוגיות איך שומרים עליה במשך השנים וזה אפשרי וכדאי אם אנחנו יודעים לתת אהבה ולקבל התאהבות זה סיפור שונה. שיהיה לך יום נפלא האהבה היא התהליך שאני מוביל בו אותך, בעדינות, בחזרה אל עצמך. לא אל האיש שאני רוצה שתהיה, כי אם אל מי שהוא אתה - עצמך. (מדברי סנט אקזופרי)