מוטיבים חוזרים

[scarlet moon]

מוטיבים חוזרים

שלום! תגידו- איזה מוטיבים חוזרים מפורסמים יש אצל ציירים? אתם יודעים, משהו שמאפיין אותם.. כמו שאת דאלי מאפיינים דברים מוצקים שהופכים לנוזל, מוטות עץ, נמלים ועוד כל מיני כאלה.... את מגריט מאפיינת המקטרת, למשל.. לוינסנט יש את החמניות והברושים, למישהו יש עוד כאלה?..

 

[BlueCat]

היום שמעתי על אומן מאמצע המאה ה20

, לא זוכר איך קוראים לו, אבל בכל הציורים שלו הוסיך דיוקן של עכבר אפור קטן שמסתתר בין החפצים או האלמנטים בנוף.

 

[שוודי פריך וקל]

לדאלי יש גם מדבר

לי יש בלון. אבל רק בציורים האחרונים (וגם בכמה צילומים) למארק שגל יש עז. אני חושב. ולמוטי יש ציצים חחחחחחחחח

 

[scarlet moon]

עוד..

האא.. נזכרתי בעוד דוגמאות- הכבשים של מנשה קדישמן, רקדניות הבלט של דגא.....

 

[danbros]

גם

הפרש (והסוס) של קנדינסקי. הנשים האקזוטיות של גוגן. חבצלות המים של מונה. וגם ערימות השחת שלו. רקדניות הקאנקאן של טולוז לוטרק. הריבוע המושלם של מאלביץ´. הרכבת של טרנר.

 

[שוודי פריך וקל]

זה לא פיירי

להגיד שהנשים האקזוטיות של גוגן זה מוטיב. הוא היה באיזור אקזוטי וצייר מה שהוא ראה. זה כמו להגיד שהמוטיב בסרט להציל את טוראי ריאן זה מוטיב החייל.

 

[pomelit]

מוטיבים באמנות

בואו נצא מנקודת הנחה שהעולם הוא מקופ רחב וגדול. מאוד. אם אמן בוחר להפקיע את הנשים האקזוטיות בטהיטי, הוא עושה את זה מסיבה. אין "בטעות" "סתם" "התפלק לי". כל דבר שהוא מצוייר, מוסרט, מעובד, מטופל, או כמו שקראתי לזה למעלה "מופקע מהקשרו על ידי האמנות", הוא ממילא מייצג את הבחירה של האמן לעשות משהו דווקא עם החומר הזה. יכול להיות שאתה תגיד אבל באמת סתם בטעות יצא לי לבחור את זה, אבל אני אתווכח איתך (

) שזה לא סתם אלא ביטוי לתרבות ממנה הגעת. כשמוטי מצייר את עצמו עם צפוח, העובדה שתפוח היה הפרי היחיד בבית באותו ערב פחות רלוונטית. מיד קופצים לנו לראש כל מיני ייחוסים, החל מאדם וחווה, וכלה בביאליק (אם אנחנו מכירים אותו מספיק טוב). אותו דבר כאן. גוגן רצה לתאר נשים טהיטיות. יש לבחירה שלו משמעות. עוד דוגמה אחת: אתה היום עושה סרט ישראלי "דוקומנטרי". אתה יכול להראות את החיילים בשטחים. אתה יכול להראות את צמיחת הפרגים. יש משמעות לבחירה שאתה עושה, למרות שכאילו בשני הסרטים אתה רק מראה את מה שאתה רואה. העניינים מסתבכים יותר כשאתה מראה את הפרגים הצומחים בשדה הקרב, אבל זה כבר נושא לדיון אחר...

 

[danbros]

פומלית, לא הייתי מנסחת זאת יותר טוב

ושוודי, הרקדניות של דגא כן, אבל הנשים של גוגן לא??? אם לחמניות של ואן גוך ניתן לקרוא מוטיב, למה לנשים טהיטיות אי אפשר לקרוא כך??

 

[שוודי פריך וקל]

לא קלעת

אני מאוד מסכים עם כל הדברים שאמרת. אני לא חושב שיש מקרים בעולם. מיוחד לא באומנות. אבל לא בזה עסקה התגובה שלי. אני אחדד אותה: בואי נניח שגוגן היה מצייר את כל הנשים שלו כשלידן אננס. אז האננס היה הופך למוטיב בציורים שלו. אבל אם הוא היה מצייר רק אננסים האננס כבר לא היה מוטיב, אלא נושא, נושא חביב שגוגן היה אוהב לצייר. האננס הוא לא מוטיב כשם שדמויות קדושות הן לא מוטיב בציורים של רפאל נניח. וכפי שדודה סוסנה נוהגת לקנח: יש מבין ?

 

[שוודי פריך וקל]

אוך אתן.

אתם פשוט לא מבינות: ההגדרה של מוטיב (לפי מה שאני זוכר משיעורי ספרות): רעיון מסויים או אלמנט החוזר מספר פעמים ביצירה על מנת לחזק את הרעיון המרכזי או את הנושא ביצירה. יש לי זיכרון טוב...

 

[שוודי פריך וקל]

תיקון טעות

אתן פשוט לא מבינות. אני שונא טעויות של זכר נקבה, זה מכוער.

 

[pomelit]

אני לא חושבת שלקחו כאן בחשבון

דווקא את ההגדרה הזו, מה גם שכאן יש פתח לדיון שלם על מהו הרעיון המרכזי

על כל פנים, אני חושבת שאנחנו מסכימים

 

[אפרת@הבית]

דוקא לי קפץ לראש...

המרובעים של פיט מונדריאן...

 

[אמנון היימן]

לואן גוך יש מוטיבים חזקים,

הוא מאוד אהב לשרטט קוים מקביליים או מעגליים ולשפוך עליהם צבע.