מוטב מאוחר...

rabbitm

New member
מזל טוב לאמא הטרייה!!

שתזכי לגדל אותם בקלות ובנחת!
לגבי שאלת ההסתרה והגילוי, אצלי רוב הסובים אותי יודעים על התרומה אין לי בעיה עם זה,
רובם עברו איתי את שנות הטיפולים הארוכות
אך, אולי שאהיה אמא ארגיש אחרת, אם כי כמו שנאמר, מה שסיפרתי לא אוכל להחזיר.
כרגע אני חיה בשלום עם עצמי עם זה שסיפרתי ושיתפתי.

שיהיו הרבה לילות שקטים
 

JustGveod2

New member
תודה רבה!

אני מקווה שתמשיכי להרגיש כך. הכי פתוח וחופשי.
אצלי זה השתנה אחרי הלידה ואכן אין דרך חזרה..
 
X2

כפול להולדת החתיכים הקטנים, תגדלי אותם בנחת ובשמחה.
התשובה שלי לשאלה על ההסתרה, היא קצת מורכבת. אנחנו כדי לעשות את הטיפולים עם התרומה שכידוע לכולנו מאד מאד יקרים נעזרים בהורים אז היינו חייבים לגלות להם, גם בגלל העניין הכלכלי וגם בגלל שהם ההורים שלנו ומהורים לפחות ככה אני מרגישה יש דברים שלא צריך להסתיר.
חברים ומשפחה מורחבת זה מאד תלוי בעיני בתגובות. במשפחה שלי יש כמ שיודעים והתגובות מאד תומכות אבל, עם חברים זה שונה, יש כאלה שהתגובות שלהם מאד תומכות והם לצערי מעטים. יש לי כמה חברות מאד קרובות שיודעות אבל, יש כמה שכשסיפרתי להן התגובות שלהן היו ממש פוגעניות בנוסח "הילד שלך לא יהיה יהודי" וכאלה ואין לי כח להיכנס לדיונים שמבחינתי הם מיותרים לגמרי בשאלת "מיהו יהודי?", כי ביררנו את זה ואנחנו יודעים שזה לא ככה אבל, יש כאלה שכמה שננסה לשכנע אותם יש להם את האמת שלהם ולנו את שלנו וכלום לא יעזור כמה שננסה לשכנע לא נצליח, וכשראיתי שזה המצב והתגובות פוגעות בי החלטתי יחד עם החצי שיש כאלה שפשוט לא ידעו אף פעם מאיפה הגיע ההריון.
נ.ב לשאלה מי אני ומה אני עושה פה בכלל, אז אני אחת מכן, גם הולכת על תרומה והיו לי שלושה הריונות מהתהליך הזה ששלושתם נגמרו, אחד בגרידה לפני ארבע שנים, אחד בהפלה לפני כמעט שלוש שנים ואחד לפני שנה וחודש בלידה שקטה. כתבתי כאן בעבר וקצת הפסקתי אבל, אני קוראת כאן כל הזמן וכשיש לי משהו להגיד אני כותבת.
 
תודה שאת מעלה את הנושא

זה באמת נושא חשוב, האם לספר או לא. אני יחידנית לכן התרומה כפולה. כאשר התחלתי רק עם תרומת זרע וביצית שלי זה כביכול ברור שזו תרומה כי אני לא נשואה.
עכשיו עם תרומת ביצית זה אחרת. אני הכי גאה בעצמי בדרך שעברתי, מהרגע שהחלטתי להיות אמא גם לבד. ואני גם לא בעד סודות ולילד בטוח שאספר אבל פתאום אני מבינה שאולי לא צריך לספר לכוווולם את האמת. שמחה לשמוע את הדעות שלכן שבאמת עוזרות. לספר תמיד אפשר לכן כדאי אולי לחכות קודם כל שבכלל יצליח שהרי אנחנו למודות אכזבות.
גם ככה לאנשים קשה להבין. קשה להם להבין שלא מצליחים להיכנס להריון, קשה להם להבין טיפולי פוריות, זריקות, שאיבות, אז תרומת ביצית- אולי באמת כדאי לוותר.
תודה ולילה טוב.
 

מילי7777

New member
הדבר שהיה לי הכי ברור הוא שלא מספרים

אנחנו ממש בצעדים ראשונים לתרומה ובכל זאת- הדבר שלגביו לא היו ספקות הוא העובדה כי אף אחד אבל אף אחד לא אמור לדעת מהתרומה. לא הורים, לא אחים ולא חברים. בעלי סיפר לחבר הכי טוב שלו וזהו. מעבר לזה אף אחד לא צריך לדעת.לנו אין כוונות לספר גם לתינוק שיגיע בעז״ה. ברור שהכי טוב שלא יהו סודות במשפחה אבל מעדיפה שלא לתת מקום לאנשים לחוות דיעות קדומות, פוגעות ופרימטיביות.זה באמת רק העסק שלנו.אין ספק שיש משהו משחרר החסכן למישהו קרוב. יש לי מועמדת אחת לנושא. מישהי שקרובה אלי בנפש אבל רחוקה גיאוגרפית וגם כזו שאין לנו מכרים ממעגל משותף.וכמו שאמרתן- לספר תמיד אפשר. לקחת את הדברים חזרה ממש לא ניתן.שיהיה לילה טוב
 
זה לא עניין של בושה

תראי, כשהתחלנו בדרך הזו היה לי קשה לקבל אותה ולהשלים איתה, חשבתי סליחה על הביטוי שהולך לגדול לי חייזר ברחם והיה לי מאד קשה לקבל את זה שהביצית לא שלי. אבל, לאט לאט ועם הזמן למדתי לקבל את זה ולהשלים עם זה והבנתי שבאמת הגנטיקה לא משנה, והתורמת תורמת את הביצית והולכת הביתה ולא ניפגש איתה אף פעם ולא היא לא תבוא לחפש את הילד שיוולד ואני אמא שלו לכל דבר ולכל עניין ולי ורק לי הוא יקרא אמא ולא לשום אישה אחרת בעולם מלבדי!!!
אז אני קיבלתי את זה והשלמתי עם זה אבל, מה לעשות שלא כל האנשים בעולם מקבלים את זה בצורה נכונה והתגובות שלהם יכולות להיות מאד פוגעניות ואני לא רוצה להיפגע ונמאס לי להיפגע אז פשוט החלטתי יחד עם החצי שלא מספרים לכל העולם ואישתו.
 
למעלה