מוזר

[שיריתה המקורית]

מוזר../images/Emo35.gif

בכל פעם שאחד הבנים מתפרע יותר מדי, או משמיע קולות מוזרים (מתוך השתוללות), או עצבני יותר מדי, או משהו ששונה מההתנהגות הרגילה שלו ומהתנהגות שנתפסת נורמלית בעיני אני מיד חושבת: אוי ואבוי, אולי הוא משתגע?, אולי קרה לו משהו. קרה גם שהבן הגדול קדח מחום ודיבר שטויות ואני התפללתי שהוא לא הפך פסיכוטי. אני פוחדת שדבר כזה יקרה לעוד אחד מהם ונלחצת בקלות מדברים שהורים אחרים אפילו לא מודעים להם. מה אתם חושבים? נכון שאני מגזימה?

 

[ל ו ל י ת]

לא מוזר

אחרי שחווים דבר כל כך קשה עם מישהו אחד בבית זה ממש טבעי לנסות לחפש סימנים מוקדמים למשהו שנראה שאולי ויתכן הולך להיות אולי דומה. כמו שאומרים שמי שנכווה מ...נזהר מ... . אני מכירה את זה גם מעצמי. ויודעת שזה קיים אצל עוד משפחות. זה מאד טבעי וזה לא אומר שזה שוב הולך לקרות. זה רק אומר שאתר גישה ומנסה להיות בטוחה שאצל הבנים הכל בסדר. זה מפחיד מאד. איני מכירה את בנים שלך אבל אל תשכחי כשהם עושים קולות שזה משהו שהם שמעו ולא נשמע להם מאד מוזר ויוצא דופן. אני לא חושבת שאת צגזימה אלא אם זה משהו שמעסיק אותך כל או רוב הזמן שכן אז זה יכול לפגוע בהלך החיים שלך. אז לדעתי מוגזם זה תלוי בכמה המחשבות או החששות האלה מפריעים לך בחיים. כי יש בהם גם משהו מגן, להיות עם חיישנים ולהיות רגישה לכל שינוי.