מוזס הרצליה
מסיבונת של המשרד, 9 אנשים בחדר VIP של מוזס החדש, בהרצליה פיתוח. על העיצוב של המסעדה אני נמנעת מלכתוב, בגלל החוסר אובייקטיביות, אבל בשורה התחתונה המסעדה י-פ-י-פ-י-ה!! מנות ראשונות, התפזרו על השולחן הלבן הבוהק: באבא שרימפס על שיפוד (שמישהו יסביר לי מאיפה ה"באבא" הזה???) 4 שיפודים עם 2 שרימפסים כל אחד, מתובלים מידי לטעמי, אבל קריספים במידה הנכונה. קסאדיה צ'דר וקסדיה האם שקראנו בחביבות רבה "פיתה ממולאת" כי כך באמת נראית המנה. טעמים עדינים, קריספיים, ושילובים נעימים, אבל לא כמנת פתיחה לסטייק שיבוא, אלא מנה נחמדה לארוחת ערב קלילה. קלאמרי פריך - סתמיים ביותר סלט אנדיב עם אגסים, שמרוב רוקט, נעלמו השחקנים הראשיים. סלט אורוגולה עם בשר נא צרוב - כנ"ל לגבי הכמות הנדיבה מידי של האורוגולה. לעיקריות, יחי המקוריות - כולם הלכו על הקאדילק אנטריקוט עם החמאת צ'ימיצ'ורית, ואני, לההפתעתי, קרניבורית שכמוני, בגלל שלא הייתי מי יודע מה רעבה אחרי הבאבא שרימפסים הלכתי על הסנדוויץ' עם הפורטובלו בגריל, וטרפתי את הפטריות הטעימות להפליא בהנאה גדולה, כשכל הלחמניה והסלט נשארו על הצלחת בלי שנגעתי בהם. (ביקשתי שייגישו לי בלי הלחמניה - לא ממש הקשיבו לי) הסטייק - כמו שסטייק אמור להיות: בשר נטו, טעים ועסיסי. וקינוחים הביאו לנו כל המנות, אני נדבקתי לקרם ברולה עם קוקוס כי אין כמו הקרמל הקראנצ'י הטעים הזה, אחרי ארוחה דשנה. יצאנו כולם שיכורים מהוויסקי סוור שנשפך בכמויות על השולחן, והמוחיטו (חמוץ מידי לטעמי) אין לי מושג כמה עלה החשבון, כי הפעם זה היה על חשבון הברון, אבל היה טעים בהחלט!
מסיבונת של המשרד, 9 אנשים בחדר VIP של מוזס החדש, בהרצליה פיתוח. על העיצוב של המסעדה אני נמנעת מלכתוב, בגלל החוסר אובייקטיביות, אבל בשורה התחתונה המסעדה י-פ-י-פ-י-ה!! מנות ראשונות, התפזרו על השולחן הלבן הבוהק: באבא שרימפס על שיפוד (שמישהו יסביר לי מאיפה ה"באבא" הזה???) 4 שיפודים עם 2 שרימפסים כל אחד, מתובלים מידי לטעמי, אבל קריספים במידה הנכונה. קסאדיה צ'דר וקסדיה האם שקראנו בחביבות רבה "פיתה ממולאת" כי כך באמת נראית המנה. טעמים עדינים, קריספיים, ושילובים נעימים, אבל לא כמנת פתיחה לסטייק שיבוא, אלא מנה נחמדה לארוחת ערב קלילה. קלאמרי פריך - סתמיים ביותר סלט אנדיב עם אגסים, שמרוב רוקט, נעלמו השחקנים הראשיים. סלט אורוגולה עם בשר נא צרוב - כנ"ל לגבי הכמות הנדיבה מידי של האורוגולה. לעיקריות, יחי המקוריות - כולם הלכו על הקאדילק אנטריקוט עם החמאת צ'ימיצ'ורית, ואני, לההפתעתי, קרניבורית שכמוני, בגלל שלא הייתי מי יודע מה רעבה אחרי הבאבא שרימפסים הלכתי על הסנדוויץ' עם הפורטובלו בגריל, וטרפתי את הפטריות הטעימות להפליא בהנאה גדולה, כשכל הלחמניה והסלט נשארו על הצלחת בלי שנגעתי בהם. (ביקשתי שייגישו לי בלי הלחמניה - לא ממש הקשיבו לי) הסטייק - כמו שסטייק אמור להיות: בשר נטו, טעים ועסיסי. וקינוחים הביאו לנו כל המנות, אני נדבקתי לקרם ברולה עם קוקוס כי אין כמו הקרמל הקראנצ'י הטעים הזה, אחרי ארוחה דשנה. יצאנו כולם שיכורים מהוויסקי סוור שנשפך בכמויות על השולחן, והמוחיטו (חמוץ מידי לטעמי) אין לי מושג כמה עלה החשבון, כי הפעם זה היה על חשבון הברון, אבל היה טעים בהחלט!