מוזיקה נשית

[UnprodigalSon]

מוזיקה נשית

לאחרונה קניתי נגן MP3 מתוחכם וחביב, וכיוון שיש בו הרבה מאוד מקום, התחלתי להעמיס עליו כמות מאוד נכבדת של שירים. לא היה צריך להיות גאון גדול כדי לשים לב שבערך 80% מהשירים שיש לי שם (והרבה תודה גם לרוית שתרמה חלק לא קטן מהם. טוב, אולי "תרמה" זו לא המילה המדויקת להשתמש בה) הם של זמרות/להקות עם סולניות. לדוגמא: אלאניס, פיונה, שינייד, קייס צ'ויס, JEM (באדיבות רוית), גארבג', קרזיפ (למי שמכיר), אבריל, נטלי אימבורגילה (אני יודע שלא מאייתים את זה ככה, אבל ככה זה הרבה יותר משעשע), קרנבריז ועוד רבים וטובים. בכל מקרה, החלק שרציתי להגיע אליו: יש אצלנו בעבודה מן קטע כזה של לשמוע מוזיקה בפול ווליום וככה לכפות את הטעם המוזיקלי שלך על אחרים ועל הדרך לזכות בכמה מבטים זועפים מכיוון הבוס. לאחרונה הרבה אנשים אומרים לי שאני שומע רק מוזיקה "ואגינלית" (במילים שלהם) - שזה בערך המוזיקה הכי גרועה שיש. הם הגדירו את זה כמוזיקה של נשים בכייניות שכל התוכן של השירה שלהן זה על כמה רע להם ועל זה שעוד פעם חבר שלהם בגד בהן/זרק אותן/שיקר להן/יצא מהארון, והן חסרות כל תוכן וואט-סו-אבר. לעומתן, הם הציגו את כל הזמרים הגדולים כמקור כל ההשראה, היכולת והכל בעולם כמו בוב דילן, הדלתות, ועוד כל מיני. באיזה שהוא מקום הם טענו גם שזה פחות "גברי" לשמוע זמרות. אז השאלה היא... יכול להיות שיש בכל זה משהו? יכול להיות שכל התוכן שזמרות מסוגלות לו הן תלונות על המין הגברי? ולגברים שבינכם, מה אתם חושבים על טענת ה"גבריות"? אני אישית חושב שכל זה בולשיט, אבל אני פשוט שומע את הטענות הרבה לאחרונה, אז הייתי שמח לשמוע את דעתכם.

 

[Jagged chaos]

גם לי היה סרט כזה...הכל בולשיט...

הרבה זמן אני חושב את זה ואומר את זה לכל מי שבא אליי בשאלה "מה הסרט שלך מנשים בכייניות?" ואז אני מסביר להם איזה ניתוח פסיכולוגי קצרצר שמשנה להם בערך פתאום את כל החשיבה. נשים הרבה הרבה יותר אמיצות, ישירות ועם הרבה פחות אגו - מה שנותן להם גם יותר עומקיות ואותנטיות. אני יכול לתת דוגמא אישית - לפני איזה חודש וחצי הייתי בעומס רגשי מטורף.. כל החיים שלי התרסקו לי בשבוע אחד. הלכתי למוזיקה בשביל להזדהות ולקבל קתרזיס. אז זה התחיל עם בוב דילן, פינק פלויד וזפלין שהם ביטאו את כל מה שאני הייתי אומר שאני מרגיש - כועס, שונא - אבל הם לא נגעו בנקודות העמוקות שבעצם אני סתם בתהליכי הכחשה והרבה יותר קל לי להגיד שאני כועס ושונא מאשר שאני כואב, עצוב, פגוע ושבור כמו שהבנות האלופות (אלאניס, פיונה, התר נובה, ג'וני, טורי) הצליחו לבטא. הגברים היו כמו החברים שלי - אני אגיד להם שאני כועס אבל שלם עם עצמי הבנות הן הפסיכולוגיות - מורידות ממני כל פוזה שאפשר ומוציאות ממני את הדברים שבחיים אני לא אגיד. ולמה זה בעצם? כי לגבר תיהיה הרבה הרבה יותר בעיה לבטא בצורה אינטלגנטית נטולת פוזה ובדרך לא ילדותית שהוא נשבר ושהוא חלש ושהוא בכה או משהו..

אצל המשוררות הפוזה הזאת פשוט נעלמת להן - הרבה בגלל שהחברה מאפשרת להן להיות עדינות וחזקות ביחד - בעוד שלגברים אסור כביכול להראות ת'צד הזה. אז הנשים הן השולטות בז'אנר הזה

 

[Rוית]

אה הקדמת אותי,

ידעתי שהתגובה שלך תהייה שולטת

מסכימה איתך לחלוטין.

 

[Sideitself]

אבל...

יש לא מעט גברים שמצליחים לבטא את עצמם גם בצורה ממש טובה כמובן שאם תחפש את זה בפינק פלויד או בוב דילן, לא ממש תמצא יש לנו מוזיקה כל כך עשירה ומגוונת בעולם הזה ככה שאף אחד פה לא ביתרון על אף אחד [כשמציבים את הגברים מול הנשים] כי יש גברים שהם יוצרים מדהימים ויודעים לגעת איפה שצריך ויש גם נשים שהן מדהימות ויודעות לגעת בדיוק איפה שצריך [הו, אני חייבת להודות שזה גורם לי לחשוב על אנת'וני מאנת'וני והג'ונסונס] בכל מקרה, אהבתי את ההודעה שלך..

 

[Rוית]

שטויות.. (תגובה צפויה לא?../images/Emo9.gif)

אני מתחילה לחשוב שאולי לאהוב "מוזיקה נשית" כביכול, מפחיד גברים (אלו שתיארת מהעבודה שלך) כמו ללבוש חולצה ורודה או משהו כזה.. מפחידות אותם הסטיגמות אולי? לא יודעת.. בכל מקרה, לדעתי זה שטויות. דבר ראשון, ההקבלה של מוזיקה ששרות אותן נשים לעומת המוזיקה של פעם של אמנים בעלי שם, וזה כבר לא משנה מי שר אותה (כי באותה נשימה של בוב דילן והדלתות אפשר להגיד גם את ג'ניס ג'ופלין וטרייסי צ'פמן) זאת השוואה חסרת בסיס. ודבר שני, שזה כבר בהקשר לנושא המדובר- לאהוב אמן זה לאהוב את המילים שלו, הדרך שבה המילים עוברות עם המוזיקה, וכן, גם המסר. אבל להגיד שמוזיקה נשית כביכול נקבעת בגלל שהמסר מדבר על זוגיות ובכי על גבר שעזב וכו' זה שטויות כי ביניינו - גם גברים שרים את זה. כן כן, גם אמינם שר על הבעיות שלו עם אישתו

אולי פשוט בתור גברים קשה לאנשים מסויימים להתחבר למסר הזה, וזה לגיטימי, אבל לא חייבים לקבל את המשמעות כמו שהיא, תמיד אפשר להתאים את זה למה שעובר על האדם אישית ואיך שהוא רואה את זה ולוקח את זה (ולדעתי אין מי שבמיוחד בפורום הזה לא יסכים איתי.. כי הרי לפרש של של אלאניס זה לראות אותו בכל כך הרבה דרכים שונות...) אולי אני באמת לא במיקום לנסות להבין את הנושא עקב השיוך שלי למין ששר את המילים האלו, אבל לדעתי זה הכל נובע מחוסר נכונות ורצון לפתוח את הראש לאמנים אחרים ואולי גם סתם מחוסר הכירות אמיתית עם המוזיקה של האמן המדובר.. (ובלי קשר, אני סתם חייבת לציין שאני מחכה כבר לתגובה של אמיל.. עם איך שאני מכירה אותו זה צריך להיות משעשע

)

 

[ran forest run11]

אני גם מסכים איתך ועם כולם../images/Emo45.gif

פעמים רבות התלבטתי עם עצמי, למה אני נמשך לשמוע הרבה יותר נשים כמו אלאניס, טורי, פי ג'יי הארווי או סולניות של להקות כמו הקרנבריז או קייס צ'ויס? והגעתי למסקנה שאין בכך שום בושה ולא כל כך אכפת לי מה אחרים יחשבו. כמו שאמיל אמר, הן פשוט מצליחות לבטא בלי פחד, את הנפש שלהן ולגרום להזדהות ואפילו למעין "קתרזיס" אצל המאזין (לפחות אצלי) ולהרגשה יותר טובה. סתם דוג', שבוע שעבר היה אחד הגרועים שיכולים להיות, נחתו עליי הרבה צרות ומה החזיק אותי היה סתם לשים אלבום של טורי ואלאניס אחד אחרי השני בלי סדר מוקדם, תוך בחירה אקראית ונרדמתי הרבה יותר שקט והרבה יותר רגוע. אני תמיד אומר FUCK IT מה אחרים חושבים או אומרים! אני אשמע מה שאני רוצה לשמוע ואמשיך לאהוב איזה מוזיקה שאני בוחר לאהוב. זה לא מעיד לא על נטיות חד מיניות ולא על בעייה שכלית/רגשית כלשהי, להיפך! אז אני שמח שאתה שותף לדעתי שמה שאחרים אומרים הוא בולשיט, כי אין הגדרה יותר ממצה לזה.

 

[Crazy Figgy]

מי שאומר שזה לא גברי-

-כנראה שלא בטוח בגבריות שלו, כי איזה גבר שכן בטוח בגבריות שלו יהיה מושפע מכאלו סטראוטיפיים טיפשיים וחסרי בסיס? הגדרות מפגרות. למה- אדם שמקשיב לראפ והיפ הופ שמדבר על זיונים, כוסיות, כסף, מכוניות, כוסיות ושוב כוסיות הוא גבר גבר? לא. בדיוק באותה מידה שלא כל המקשיבים לפופ הם אנשים שיטחיים חסרי תוכן אמיתי. אין טעם אפילו להגיב לכל עניין ה"כמוזיקה של נשים בכייניות... חסרות כל תוכן וואט-סו-אבר" כי כולנו יודעים שאין על אלאניס בנושא. אני אפילו נוטה להסכים עם מה שאמיל אמר על הפתיחות והיכולת של נשים להפגין את כל הרגשות במוזיקה, לעומת המוזיקאים הגברים שעצוב לראות שחלקם עדיין כבולים לסטיגמות ופחד. אבל אני שונאת לדבר בהכללות כאלה. בכל מקרה, יש מספיק מהפלסטיק החסר משמעות הזה בעולם, ובמוזיקה בפרט. לא צריך ללכת רחוק בשביל למצוא אותו. אבל מי שאומר דבר כזה על אלאניס, פשוט לא יודע על מה הוא מדבר, אני מצטערת. כל אחד שייקח שניה ויקשיב (ולפי מה שכתבת על האנשים, יפתח מילון)- לא יוכל שלא להסכים. אנחנו חיים בחברה עצובה עם אגו שברירי כ"כ, אם אנשים חושבים שלכלכך על אלאניס ועמיתותיה הנכבדות הופך אותם ל"קשוחים" יותר. עצוב לי על אלה שחיים על פי קו המחשבה השיפוטי והצר הזה, זה הכל.

 

[j u n k]

וזוהו תגובתי...

תראה-אם תכנס לפלייליסט שלי לפני שנתיים וכיום תראה את ההבדלים ההו כל כך גדולים....גם אני הייתי בחורה ששמעה רק נשים, גם מתוך הזדהות גם מתוך אמפתיה, ובעצם בתור אשה מן הסתם הזדהתי איתן הרבה יותר.לנשים יש כל כך הרבה כח וכל יום יוצא לי לגלות את זה מחדש,לא מתוך שנאת גברים אלא מתוך הערצה לנשים. נשים הן פשוט מדהימות בעיניי, כל כך הרבה חכמה- ולא כזאת שרוכשים באוניברסיטה. זה משתקף רבות במוזיקה ללא ספק, מג'ניס ג'ופלין ועד ארית'ה פרנקלין,טורי איימוס ואלאניס. כל כך הרבה תוכן, כל כך הרבה רגש ועוצמה שלא תמצא בשום אומן אחר, רק בנשים- וגם הן צריכות להיות יחידות במינן. כאלה שעברו דברים,למדו בדרך הקשה. זה משתקף רבות בלחנים,במילים. אלאניס פעם אמרה שבשבילה לכתוב שיר זה אחד מן המשימות הקשות כי היא צריכה לחדור פנימה ולהוציא דברים שהתחבאו עמוק בפנים. זה מדהים בעיניי. אבל מה, בסופו של דבר התבגרתי, כן אפשר לקרוא לזה בגרות. למדתי שיש גם גברים שחודרים עמוק, בצורה שונה, אבל מיוחדת. למדתי להעריך את המוזיקה שהם יוצרים, מוזיקה שבה יש עולם שלם של עומק, מסרים. לא חסרים גברים מדהימים פשוט צריך לחפש במקומות הנכונים,להבין שגוון הוא טוב, הוא אפילו נהדר, ולהתקע בז'אנר אחד זה פשוט פספוס.- הזמר האחרון שנחשב ללהיט ותגלית שאני יכולה להגיד שבהחלט נגע בי הוא ג'יימס בלאנט הדכאוני והנהדר. וכמוהו יש רבים, גם דילן ופינק פלויד הם נהדרים המסרים שלהם הם פשוט יותר חברתיים ופחות אישיים. מה שלא מפחית מערכם. והמוזיקה.....המוזיקה. בקשר ל"גבריות " שלך. רק חשוב לי שתדע שבמהלך השירות הצבאי שלי יוצא לי לעבוד עם המון גברים "סדירניקים" ומילואימניקים" כאחד, ומצחיק לראות את השוני בינהם, המילואימניקים בגילם המופלג התבגרו, ויצא לי לדבר עם כל הרבה גברים שמעריכים את האשה, גברים שבאמת מבינים כמה כח וחוזק יש בנשים,אז לקח להם זמן, אבל בסופו של דבר הם הגיעו למסקנה הזו, לצערי לא כולם....רבים הגברים שיחזיקו באגו שלהם לעד-שיהיה לבריאות. אבל אי אפשר לצפות מילד בן 18 להבין את זה-הוא ילד. וכמו במקרה הזה תמיד יש יוצאי דופן ואני שמחה להודיע לך שאתה אחד מן המיוחדים, אתה מיוחד ובוגר. ואין לך במה להתבייש, הרי בסופו של דבר התת מודע שלנו עובד שעות נוספות, וזה שאנשים הולכים עם האגו שלהם לא אומר שהתת מודע שלהם משדר את אותם מסרים, אני מאמינה שרוב הגברים מודעים לעובדה שנשים הן דבר שבסופו של דבר קשה לחיות בלעדיו...

 

[Rוית]

../images/Emo45.gif!