קצת צפוי אבל יפה בכל זאת
"כי במקום בו התקווה עצרה לנוח / באה ונשבה בי רוח / רוח האדם / היא גילתה לי את עצמי / ולכבודה אני עומד ולא נופל / ולכבודה אני שר וקיים / על הכבוד שלא ייתם / על גדולת הנפש ורוח האדם" (פזמון השיר "רוח האדם", מילים ולחן: סי היימן וסיני מיתקי) תודה.