מוזה שלי...
כמה זמן לא כתבתי,ואז אתה הגעת... כבר תקופה לא קצרה עברה מאז שהכרנו,בתקופה הזאת הספקתי להיות עם שני בחורים שעשו אותי מאושרת,לתקופה קצרה. בכל הזמן הזה היית כאן בשבילי,הקשבת לי,עודדת אותי,שמחת איתי,שיתפת אותי... אבל בכל הזמן הזה,לא ראיתי שמה שאני כל כך רוצה-נמצא כאן,מתחת לאף שלי. אתה. פעם חשבתי לעצמי שאני ואתה זה "סתם",שאתה סתם עוד אחד שהכרתי,בין אם יש לנו שיחות עמוקות לבין אם לא. תמיד אני מחפשת את המיוחד בבנאדם,ואתה-כמה שהיית מקסים בעיני,אף פעם לא נראת לי כאדם שיוכל להדהים אותי ברמות כאלה,אדם שכל מה שהוא יגיד או יעשה יראה בעיני כל כך מיוחד... והנה אני יושבת עכשיו בחדר שלי,אחרי שבוע שכל העולם שלי התהפך בו,כל מה שחשבתי או הרגשתי לפני-פשוט השתנה. אני לא יודעת מתי זה התחיל,לא יודעת להגיד לך יום או שעה-תמיד אהבתי אותך כ"כ בתור בנאדם..אבל בשבוע הזה,וואו,אתה פשוט לא יוצא לי מהראש. יקירי, אני לא יודעת להצביע על החלק בגוף שכואב לי כשאני מדברת איתך, לא יכולה לספור את מספר הפעימות שאני מחסירה עם כל מילה ממך.. אני לא יכולה להסביר לך מה אני מרגישה-כי זה הרבה יותר ממלים. אני רק יודעת,שאין יום בשבוע האחרון שלא יצאת לי מהראש. אין יום שלא הרגשתי שחטאתי מרב מחשבות עליך,כשאני בתור סיפור לא גמור עם ההוא... אבל מה אני אגיד לך מקסים שלי,אני לא שולטת בזה..אני מצטערת. כבר מזמן אמרנו שלא נהיה קיטשיים,אני ואתה.. כי זה אף פעם לא הזמן המתאים,תמיד יש לי כלמיני בלאגנים בחיים.. ואתה,רק מנסה להגיד לי מה יושב לך על הלב,מנסה להשתמש במילים הכי פשוטות וקטנות-ואני מקשיבה לך,עוצמת את העיניים,וחושבת לעצמי שאלו המילים הכי מדהימות וטהורות שאמרו לי אי פעם. והלוואי שהיית יודע... כמה כאבי ראש וכאבים בלב,צמרמורות קטנות וצמרמורות גדולות יותר-חלפו בי בימים האחרונים. כמה עצבות וכמה שמחה,וזה כמובן השתנה עם כל מילה ממך או הידיעה שאתה לא יכול לדבר כרגע. אני מרגישה כמו ילדה קטנה,ומעטים האנשים שגורמים לי להרגיש ככה,אם בכלל. אני מתרגשת מכל מילה ממך,אתה יודע? אני מתבאסת כשאתה אומר לי שאתה צריך ללכת לישון... אני מסוגלת להשאר ערה כל הלילה רק כדי לדבר איתך,או להפוך את כל העולם רק כדי לראות אותך. כל המילים האלה שלך... אני רוצה כבר לשבת לידך,ולהחזיק לך את היד,ולדעת שאתה אמיתי.להרגיש אותך ליידי. רוצה לשמע את המילים מהפה שלך ולדעת שאתה באמת מתכוון לכל מילה,שבאמת התכוונת לכל מה שאמרת לי אי פעם. אני רוצה להרגיש את השיער שלך כשאני משחקת בו,ולהרדם איתך קרוב קרוב,כמו שאמרנו. אני רוצה שנהיה רק אנחנו,שניינו,בעולם הזה...ושנהיה שווים,ונשבור את הכאבים האלה שנכנסים לי בראש ובלב כל כך חזק בשבוע האחרון. לא הייתה לי מנוחה לרגע,השתגעתי מכל שינוי במצברוח שלך,מכל מילה שלך,מכל שתיקה. מוזה שלי,תודה שגרמת לי לכתב...אתה הדבר הכי מקסים שקרה לי,המלאך... אתה ריפאת אותי כשנפצעתי ועודדת אותי כשכאבתי, אני רק רוצה להיות איתך,ולא לסבול יותר לעולם. הלוואי והיית יודע.
כמה זמן לא כתבתי,ואז אתה הגעת... כבר תקופה לא קצרה עברה מאז שהכרנו,בתקופה הזאת הספקתי להיות עם שני בחורים שעשו אותי מאושרת,לתקופה קצרה. בכל הזמן הזה היית כאן בשבילי,הקשבת לי,עודדת אותי,שמחת איתי,שיתפת אותי... אבל בכל הזמן הזה,לא ראיתי שמה שאני כל כך רוצה-נמצא כאן,מתחת לאף שלי. אתה. פעם חשבתי לעצמי שאני ואתה זה "סתם",שאתה סתם עוד אחד שהכרתי,בין אם יש לנו שיחות עמוקות לבין אם לא. תמיד אני מחפשת את המיוחד בבנאדם,ואתה-כמה שהיית מקסים בעיני,אף פעם לא נראת לי כאדם שיוכל להדהים אותי ברמות כאלה,אדם שכל מה שהוא יגיד או יעשה יראה בעיני כל כך מיוחד... והנה אני יושבת עכשיו בחדר שלי,אחרי שבוע שכל העולם שלי התהפך בו,כל מה שחשבתי או הרגשתי לפני-פשוט השתנה. אני לא יודעת מתי זה התחיל,לא יודעת להגיד לך יום או שעה-תמיד אהבתי אותך כ"כ בתור בנאדם..אבל בשבוע הזה,וואו,אתה פשוט לא יוצא לי מהראש. יקירי, אני לא יודעת להצביע על החלק בגוף שכואב לי כשאני מדברת איתך, לא יכולה לספור את מספר הפעימות שאני מחסירה עם כל מילה ממך.. אני לא יכולה להסביר לך מה אני מרגישה-כי זה הרבה יותר ממלים. אני רק יודעת,שאין יום בשבוע האחרון שלא יצאת לי מהראש. אין יום שלא הרגשתי שחטאתי מרב מחשבות עליך,כשאני בתור סיפור לא גמור עם ההוא... אבל מה אני אגיד לך מקסים שלי,אני לא שולטת בזה..אני מצטערת. כבר מזמן אמרנו שלא נהיה קיטשיים,אני ואתה.. כי זה אף פעם לא הזמן המתאים,תמיד יש לי כלמיני בלאגנים בחיים.. ואתה,רק מנסה להגיד לי מה יושב לך על הלב,מנסה להשתמש במילים הכי פשוטות וקטנות-ואני מקשיבה לך,עוצמת את העיניים,וחושבת לעצמי שאלו המילים הכי מדהימות וטהורות שאמרו לי אי פעם. והלוואי שהיית יודע... כמה כאבי ראש וכאבים בלב,צמרמורות קטנות וצמרמורות גדולות יותר-חלפו בי בימים האחרונים. כמה עצבות וכמה שמחה,וזה כמובן השתנה עם כל מילה ממך או הידיעה שאתה לא יכול לדבר כרגע. אני מרגישה כמו ילדה קטנה,ומעטים האנשים שגורמים לי להרגיש ככה,אם בכלל. אני מתרגשת מכל מילה ממך,אתה יודע? אני מתבאסת כשאתה אומר לי שאתה צריך ללכת לישון... אני מסוגלת להשאר ערה כל הלילה רק כדי לדבר איתך,או להפוך את כל העולם רק כדי לראות אותך. כל המילים האלה שלך... אני רוצה כבר לשבת לידך,ולהחזיק לך את היד,ולדעת שאתה אמיתי.להרגיש אותך ליידי. רוצה לשמע את המילים מהפה שלך ולדעת שאתה באמת מתכוון לכל מילה,שבאמת התכוונת לכל מה שאמרת לי אי פעם. אני רוצה להרגיש את השיער שלך כשאני משחקת בו,ולהרדם איתך קרוב קרוב,כמו שאמרנו. אני רוצה שנהיה רק אנחנו,שניינו,בעולם הזה...ושנהיה שווים,ונשבור את הכאבים האלה שנכנסים לי בראש ובלב כל כך חזק בשבוע האחרון. לא הייתה לי מנוחה לרגע,השתגעתי מכל שינוי במצברוח שלך,מכל מילה שלך,מכל שתיקה. מוזה שלי,תודה שגרמת לי לכתב...אתה הדבר הכי מקסים שקרה לי,המלאך... אתה ריפאת אותי כשנפצעתי ועודדת אותי כשכאבתי, אני רק רוצה להיות איתך,ולא לסבול יותר לעולם. הלוואי והיית יודע.