../images/Emo39.gifצפור דרור
שאלותיך: "האם תמיד החוויה הרגשית מושפעת מהמחשבה? או שאולי לפעמים היא מושפעת מהתת מודע? יש אנשים שהרגש שולט בהם ולא המחשבה. מה איתם?" תשובות: תוויה ריגשית הנה יחס בין מחשבות. חוויה ריגשית מתעוררת על ידי גירוי חיצוני הנקלט בחושים, אולם משמעותו נתונה למחשבה. וכך ידמה שהנה כלל לא המחשבה יצרה את הרגש. אביא לך דוגמא כזו: אתה מאזין לצלילי כינור ואתה נעצב, הנה עוררו הצלילים עצב ללא מחשבה. אך אם תנתח את הרגש, תמצא שהוא טעון במחשבה שהיא ידע הנתון לתודעתך. צלילי הכינור דומים ליבבת אדם, אינך מזהה זאת במודע ואינך מזהה את ההקשר, אך פעולת ההשוואה נעשית אוטומטית מכדי שתוכל להבחין בה, ואז נדמה לך שכלל לא חשבת.קיימים תהליכים הגורמים ל"תרדמתה של המודעות כתוצאה מכוחו של הרגל ההופך מכני. לכל רגש יש סיבה בין אם תפיסתך רציונלית ובין אם היא אינה רציונלית הנך יכול להתיחס אל המציאות באדישות, אל המוות באדישות (להזכיר אמונה) מתוך תפיסה שרוחך היא ישות נפרדת מגופך לרבות מציאות זו. תפיסה שכזו יש בה בכדי לעמעם את החדות הריגשית וליצור אדישות. הנה מתוך מודעות רציונלית (פעולת מחשבה) הנך מגיע לשליטה מסוימת בחוויה הריגשית. כאשר הנך שואל על רגש בלתי מודע עליך לשאול ספציפית בכדי לקבל תשובה מדויקת, לכל רגש יש סיבה לכל רגש נילווה פועל הגורם להתהוותו. כאשר תלך במקום מבודד מסוכן וחשוך (ראה כמה אינפורמציה הנך נושא גם מבלי לחשוב על כך והיא נושאת משמעות לגבי הקיום הפיזי). והנה הנך נתקף פחד מוות מתוך תחושה שעולה בגופך או בלעדיה, אך לרוב הרגשות נילוות תחושות גוף. על פניו הנך טוען במקרה זה שהרגש עלה מעצמו, אולם תודעתך נושאת את כל הרקע לכך גם ללא מודעותך. אך במקרה זה אם תזהה את מקור הרגש, תזהה שהוא נובע מהתנאים החיצוניים אשר נקלטו באמצעות החושים. אוכל להביא אינספור דוגמאות. מהי שמחה ללא מושאה התוכל להגדירה.? חשוב על כך. כשהינך שונא מישהו, הנך רוצה שיחדל להתקיים או שישנה את הסיבה להיווצרותה. הנך יכול לשנות את הנסיבות באמצעות פעולה-דהיינו באמצעים אלימים, אך זוהי תגובה בלתי רציונלית המניעה את האדם לפעול מתוך רגשותיו דהיינו חוסר רציונליות, בעת שיכול הוא לנתח את הרגש ולמצוא את סיבת היווצרותו. ואז יוכל לפעול בהתאם באופן רציונלי. "עדין תשובתך הקודמת בנושא "ניתוק האמונה בזמן אבל" אינה ברורה לי די הצורך. בקטע הזה יש לי בלבול ויש לי צורך להבין יותר." ענין זה כרוך גם ברגש. כשם שיש חוסר שליטה והתפרצות כתגובה ריגשית כך גם בעת אבל כשהכאב גדול, המחשבה אינה יכולה לנתח את הכאב ולשלוט בו. לראות את האבל מתוך רציונליות יוביל למסקנה שזה מנהגו של עולם, ואין להשיב את הגלגל לאחור. תחושת האובדן הנה הרסנית ומכאיבה, אולם אם תנתח אותה, תמצא שהינך אבל על אבידה חברתית, או ריגשית, או כלכלית ואחרת ולפתע תגלה שקשה לך לקבל את המציאות שנוצרה, המהווה עבורך חסר, ועל כך הנך אבל. אוכל לכתוב עוד ועוד, אך אני מקווה שתסתפק בזה. בברכת שבוע טוב אביר
