מוות

*pank

New member
מוות

מוזר הוא המוות הכל יכול, מבין שורות של לבן בבית העלמין אל הקבר מורד גוף חסר נשמה היתכן שזה אתה רציתי גם אני לשפוך עפר דליים אך חל איסור מפורש על נשים כתמיד הם שם החוקים הנושנים אין זה הזמן לפשפש בציצית לעשות שרירים. תנוח בשלום על משכבך תהא נשמתך צרורה בצרור החיים, הנה הרב אומר קדיש... ואני רוצה כבר להיות על הכביש. פשוט הוא המוות סופי וברור התחלה חדשה שלווה, שחרור מעול הקיום הבלתי נסבל ארנק נוצה וקצפת עונים על קריטריונים של קל. סותר הוא המוות חלק מהחיים כך נאמר, כה מייסר, אך לא מיותר מה היה קורה לו אף אחד לא היה מת, על כך אין רוצה לחשוב באמת אבל בכל זאת יש לי רשימה רוצה להשיב גוף אל נשמה
 
פשוט הוא המוות..

מעפר באת-ואליו חיש תשוב ללא מחיצות,ללא קשוטים ימהל לו הגוף בעפר ויש שהנשמה,לעצמה מחפשת אפשרות של תיקון,גלגול חוזר להטמע לה בשקט בגוף אחר ולהמשיך את אשר טרם סיימה לקבל הזדמנות לשיפוץ של עצמה להזדכך-עד לשיא הטהרה גוף הולך,וגוף בא נשמה לעולם תשאר נשמה בין שהיא כאן,ובין שהיא שם בין אם רצתה,בין אם נאנסה..
 

*pank

New member
קוץ

התבוננתי כיצד אבא של חברה שלי הורד לקבר וזה קצת זיעזע אותי, בעצם זה לא היה הוא בכלל, זו הייתה סתם גופה וידעתי שהגוף בא מעפר ואליו ישוב, אך הגוף כלל אינו חשוב הנשמה היא נצחית וממשיכה במסע, וודאי היא תלבש חליפה חדשה. ולמרות הפשטות ואי הספקות המוות כרוך בהמון תהיות.
 
המוות משול

להורדת הבגדים והכנסתם למכונת כביסה. עם אבקה,ומרכך קוצים כדי שלא יגרד לך,בפנים..
 
פאנק ...ומה שנותר לנו...הם הזכרונות

פרדה כשהמחר הסתיים ונותר האתמול כי הלכת..., שובל זכרונות אחריך הותרת. באלבום התמונות ראיה יחידה, זכר היותך... בעל משפחה. שייש לבן, אותיות שחורות זכר...להיותך לא עוד. כולם מבכים בכי חרישי רק אני...הדמעות בולעת אל קירבי. תם פרק בחייך... הסתיימו עלומיך, כעת...ריק...השממה ניכרת זוכרת...תקופה נהדרת. עתה...עומדת מהצד רוצה להושיט יד, לגעת בשייש הקר לקונן על הגורל האכזר. המחר נגמר... האתמול החל כאן מספידה אותך... אהובתך! עדינה-ו
 

*pank

New member
פנינת החן

השיר שכתבתי הוא על אבא של חברה שמאוד הערכתי וחבבתי, קשה לעמוד מהצד ולראות את חברה שלי ואמא שלה סובלות וכואבות, אבל הכאב הגדול שלי תמיד יהיה איתמר החבר הכי טוב שלי שהתאבד הזמן ממתן אבל לא מרפא והזכרונות מציפים אותי הוא נמצא אתי כל יום למעשה בשבילי הוא לא מת. השיר שכתבת רגיש ויפה אני מתארת לעצמי שלכל אחד יש החבילה שלו החיים מעמידים אותנו בפני עובדות אכזריות.
 
למעלה